בראשית ז:א קבלה: זוהר חדש

וְהָא (בראשית ו׳:י״ג) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ. אֱלֹהִים, דָּא שְׁכִינְתָּא, קֵץ כָּל בָּשָׂר וְגו'. (שם) צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּיבָה, דָּא אִיהוּ רָזָא דְגוּפָא. אַתָּה וּבָנֶיךָ וְגו', גּוּבְרִין לְחוֹד, וְנָשִׁין לְחוֹד. (שם) וַיַּעַשׂ נֹחַ, דָּא בְּרִית קַדִּישָׁא. כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים, דָּא שְׁכִינְתָּא. (שם ז) וַיֹּאמֶר ה' לְנֹחַ, הָכָא מִדַּת רַחֲמִים.

מַשְׁמַע, דִּכְתִיב (בראשית ז׳:א׳) כִּי אוֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה. הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר צַדִּיק לְפָנַי, מַהוּ בַּדּוֹר הַזֶּה. כְּלוֹמַר, לְפִי הַדּוֹר. וּלְפִיכָךְ לֹא בִּקֵּשׁ רַחֲמִים, אָמַר בְּלִבּוֹ וּלְוַאי שֶׁאֲבַקֵּשׁ רַחֲמִים עָלַי וְאִמָּלֵט, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאֶתְפַּלֵּל עַל אֲחֵרִים.