בראשית ט:יג קבלה: תקוני הזהר, שערי אורה וזוהר חדש

וּבֵיהּ וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד (שם ז יט), כַּד לָא נָטְרִין יִשְׂרָאֵל בְּרִית מִילָה מִתְגַּבְּרִין אוּמִין דְּעָלְמָא דְּאִינוּן הַמַּיִם הַזֵּדוֹנִים, וְכַד נָטְרִין לֵיהּ אִתְּמַר בְּהוֹן (שם ח ה) וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר, עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי דָּא י' דְּמִילָה, דְאִיהִי מַלְכוּת, עֲשִׂירָאָה לַעֲשַׂר סְפִירָן.

ועתה יש לנו להודיעך כי השבת שהיא מידת אל חי נקרא אות, כאומרו: ביני ובין בני ישראל או"ת היא לעולם (שם לא, יז). וברית מילה נקרא גם כן אות, כאומרו: ונמלתם את בשר ערלתכם והיתה לאו"ת ברי"ת ביני וביניכם (בראשית יז, יא). והסוד הזה רמזו אותו בברכת ברית מילה: ברוך אתה ה' אשר קידש ידיד מבטן, וחק בשארו שם, וצאצאיו חתם באו"ת ברית קודש, על כן בשכר זו אל ח"י חלקנו צורנו, ציווה להציל ידידות זרע קודש שארנו משחת, למען בריתו אשר שם בבשרנו, ברוך אתה ה' כורת הברית. והקשת נקרא אות, כאמרו: את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ (שם ט, יג). וכבר הודענוך כי ברית הקשת הוא ברית אל ח"י.

(בראשית א׳:א׳) בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים. רַבִּי אַבָּא פְּתַח וַאֲמַר, (בראשית ט״ו:י״ח) בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר. בַּחֲמִשָּׁה עִנְיָנִים נֶאֱמַר הַבְּרִית, הָא' הוּא בְּרִית מִילָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שם יז) וְהָיְתָה בְּרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם לִבְרִית עוֹלָם. הַב' בְּרִית הַקֶּשֶׁת, שֶׁנֶּאֱמַר (שם ט) וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית. הַג' בְּרִית הַמֶּלַח, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר י״ח:י״ט) בְּרִית מֶלַח עוֹלָם. הַד' בְּרִית הַיִּסּוּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כ״ח:ס״ט) אֵלֶּה דִּבְרֵי הַבְּרִית. הה' בְּרִית הַכְּהוּנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כ״ה:י״ג) וְהָיְתָה לוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם.