וַיֵּ֥שְׁתְּ מִן־הַיַּ֖יִן וַיִּשְׁכָּ֑ר וַיִּתְגַּ֖ל בְּת֥וֹךְ אָהֳלֹֽה׃
פרדס רמונים
בהיכל שביעי בהיכל הזה הוא היכל שמרי היין להשתכר ממנו כדכתיב (בראשית ט כא) וישכר ויתגל בתוך אהלה והם הענבים שסחטה חוה שבהם גרמה מיתה לבעלה ולכל אותם הבאים אחריו ענבימו ענבי רוש וכו'. בהיכל הזה עומדות כל אותם הנשמות הטמאות להשפיעם לכל אותם המטמאים עצמם בנדה ואשת איש ולבן היוצא מהם שהוא ממזר ונקרא ממזר מפני שהוא מאל זר ולפי היות העבירה וענין יצה"ר כן מושך עליו הנשמה מההיכל הזה וכל רואיהם יכירום כי הם זרע פסול ממזר מאל זר וכל מעשיו מעידים עליו שהוא פסול כאשר קרא לאלה"י נכר והכירוהו שהוא מאל זר. מהיכל זה יוצא רוח אחד שהוא ממונה על כל אותם הנשמות ושמו צפוני וסימן ואת הצפוני ארחיק מעליכם (יואל ב כ) וכנגד ההיכל הזה הגיהנם נקרא ארץ תחתי"ת. בהיכל הזה נקודה דקה קרובה אל ספירות הקליפות וממנו יוצאים (כאותם) (נ"א כל אותם] רוחות הדקים המשוטטים בעולם שהם רואים ואינם נראים ואלה עומדות לעשות נסים לבני אדם כי אלה אינם עומדות בקליפות הטנופות כ"כ כאחרים. ועל אלו ממונה א' נסיר"א שמו והיא מלה ארמית ופי' חתוכה שהכונה שהוא מובדל מהקליפות הטמאות ביותר וביארנו ענין זה בארוכה למעלה בשער הקודם. ואלו פורחים באויר ומזקיקין לצד (נ"א ומזיקין מצד] טומאתן למעשה (נ"א מלעשות] נסים בעולם לאותן העומדים בצד הקדושה. מן ההיכל הזה יוצאים אש חזק ושלג ורוח מתחזק לדון את הרשעים וזשה"כ (תהלים סח טו) תשלג בצלמון. בהיכל זה עומדים ד' פתחים פתוחים לד' רוחות ואלו אוחזים בצד הקדושה ושם מאיר אור הקדושה והוא מקום מתוק לחסידי אומות העולם שלא הרעו לישראל. בפתח ההיכל באמצעיות מבחוץ ששה פתחים והם מכוונים כנגד הקדושה ושם מקומות מתוקנים למלכי אומות העולם שלא הרעו לישראל ולא דחקו אותם והגינו עליהם, ויש להם שם כבוד על כך ומאיר להם אור הקדושה בתוך האפילה ההיא, ועל זה נאמר (ישעיה יד יח) מלכי גוים כלם שכבו בכבוד. ואם דחקו לישראל כמה מלאכי חבלה אוחזים בהם ודנים אותם ג' פעמים בכל יום בכמה דינים משונים ובכל יום ויום מעידים על ישראל ועל אמונתם הטובה. ע"כ בכלל ענין ההיכלות האלה אמנם העתקתיו מדברי הרשב"י ע"ה בפרשת פקודי דרס"ג. ולכאורה היה נראה כי הם היכלות לספירות הקליפות אשר אמרנו בשער הקודם אמנם המסתבר כי הספיר' הם נכללות בהיכלות וההיכלות והקליפות הוא הכל דבר אחד וענין אחד. וכנגד אלו הז' הם ז' מיני יצר הרע שהוא מקבל כח מאלו השבעה ולכן נקרא יצה"ר ז' שמות ואלו הן ר"ע טמ"א שק"ץ שונ"א אב"ן מכשו"ל צפו"ני וכנגד אלו ז' מדורות בגיהנם שבהם נדון החוטא בז' מינין אלה ואלו הם בו"ר שח"ת דו"מה טיט היו"ן שאו"ל צלמו"ת אר"ץ תחתי"ת. והם זה כנגד זה. נגד טהרה טומאה, נגד כשרות פסול, נגד מותר אסור, נגד זכות חובה. כי גם את זה לעומת זה עשה האלהים כדפי' בפ' הקודם:
פרדס רמונים
ואחר שכבר כתבנו את כל הרשום בכתב אמת הנה ראוי לנו לחקור על ענין היכלות אלו מה עניינם אם אצילות או בריאה או יצירה או עשייה ומה עניינם ולמה בא עניינם ז' ולא עשר כמנין הספירות כי כל הדברים אשר תחת הספירות הם מי' לי'. ואחר החקירה בענין זה נאמר שא"א שיהיו אצילות מכמה טעמים. א' מפני שאין ראוי שבאצילות יתיחס ענין המלאכים והנה בהיכלות הם מלאכים ממש כדמוכח מתוך דברי הרשב"י ע"ה שהעתקנו בפרקים הקודמים, ומזה הטעם ג"כ לא יתיחס בבריאה שהוא הכסא נכון כדפירשנו בשער אבי"ע בפ"ב בס"ד. ב' כי הרשב"י ע"ה בפ' פקודי (דף רמ"ה.) פי' בענין ההיכלות כי הקליפה סביב קרובה להיכל ראשון וז"ל היכלא קדמאה שרותא גו מהימנותא האי איהו שרותא לרזא דמהימנותא ובדרגין דחיזו דמהימנותא. נביאי קשוט הוו חמאן מגו דא אספקלריא שאינה מאירה. ובגין דהאי איהו שרותא דמהימנותא כתיב (הושע א) תחלת דבר ה' בהושע דחמא מגו דרגא דאאיהו שרותא לכל דרגין לסלקא לעילא וסופא דכל דרגין לנחתא לתתא. ובגין דהושע חמא מגו שרותא דא סופא דכל דרגין אצטריך לנטלא האי אשת זנונים בגין דישראל אתאחדון ואתמשכו מתמן לתתא לגבי ההוא אתר דאקרי אשת זנונים בגין דשבקו ולא אתדבקו בההיא אשת חיל. וחמא מתמן כל אינון היכלין דאינון בסטרא דמסאבא. דאית לון היכלין דמסאבין, כלהו מסאבי למאן דאתדבק בהון וע"ד כתיב קח לך אשת זנונים וילדי זנונים. וכי נביאה דקשוט אצטריך לדא. אלא בגין דאסור ליה לבר נש לאעלא באינון היכלין בגין דלא יתמשך אבתרייהו כגוונא דעבד נח דכתיב (בראשית ט) וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה. והושע דחיל לאסתכלא באינון היכלין דאסתאבו בהו ישראל ואתדבקו [ו]. עד דאמר ליה קח לך אשת זנונים וילדי זנונים. וכתיב וילך ויקח את גומר בת דבלי' למנדע במה אתדבקו ואסתאבו ושבקו רזא דמיהמנותא בגין אל נכר. וע"ד חמא מגו היכלא דא שירותא לכל דרגין. היכלא דא שרותא לכלא לסלקא בדרגין עכ"ל.