בראשית יב:י קבלה: זוהר חדש

וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה, דַּע כִּי לִבָּא אִיהוּ דִּיּוּרָא דְּנִשְׁמְתָא וְאִיהוּ שִׁבְעָה שֶׁנֶּאֱמַר אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְּמִסְכְּנוֹת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶּחְסָר כֹּל בָּהּ. וְכַד נַחְתָּא נִשְׁמְתָא לִטְחוֹל דְּאִיהוּ רָעָב, בְּגִין דִּכְבָר לָא יָהִיב לֵהּ מִדָּמָא אֶלָּא שִׁיּוּרִין בִּישִׁין דִּילֵהּ וּבְגִין דָּא (בראשית י״ב:י׳) כִּי כָּבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ. בְּהַהוּא זִמְנָא דְּנַחְתַת תַּמָּן נִשְׁמְתָא דְּחִילַת מִתַּמָּן, שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבֹא מִצְרַיְמָה, קֹדֶם דְּאִתְקְרַב תַּמָּן נִשְׁמְתָא. וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרָה אִשְׁתּוֹ, דָּא גּוּפָא וּמָה אָמַר לָהּ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אַתְּ. אַתְּ שַׁפִּירָא בְּזִכְוָן. וּבְגִינָךְ אֲנָא דָּחִיל דְּקָטְלִין לִי בְּגִינָךְ, דְּצוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק, וּבְגִין דָּא עָרוּם רָאָה רָעָה וְנִסְתָּר. דְּזַכָּאָה דְּאִשְׁתְּכַח בֵּין חַיָּבַיָּא אִתְּפַס בֵּינַיְהוּ. וּבְגִין דָּא וְהָיָה כִּי יִרְאוּ אוֹתָךְ הַמִּצְרִים, וְרָזָא דָּא כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד. וּבְגִין דָּא וְהָרְגוּ אוֹתִי וְאוֹתָךְ יְחַיּוּ. אֶלָּא אָמְרֵי נָא אֲחֹתִי אַתְּ. הָדָא הוּא דִּכְתִיב אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אַתְּ. לְמַעַן יִיטַב לִי בַּעֲבוּרֵךְ, בְּהַאי עָלְמָא. וְהָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ לְעָלְמָא דְּאָתֵי:

פָּתַח וְאָמַר (בראשית י״ב:י׳) וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ. מַאי רָעָב הָכָא. אֶלָּא וַדַּאי כַּר אִסְתְּלַק נְבִיעוּ מֵאַרְעָא דִּשְׁכִינְתָּא, מִיָּד כְּתִיב וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ (שם). וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה, נָחִית קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְדַיְּרָא בֵּין סִטְרִין בִּישִׁין אִלֵּין, בְּגִין זַרְעָא דִּילֵהּ לְמֶהֱוֵי נָטִיר בֵּינַיְהוּ. אָמַר לוֹ רִבִּי שִׁמְעוֹן רִבִּי רִבִּי וְהָא כְּתִיב בִּשְׁכִינְתָּא אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בַּמִּסְכְּנוֹת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם. אָמַר לוֹ וַדַּאי הָכֵי הוּא. דִּבְזִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל נָטְרִין אוֹת בְּרִית, אִתְמְלִיאַת כָּל טוֹב וְלֹא חָסֵר מִנַּהּ, וְאִתְּמַר בָּהּ וַתֵּרָאֶה הַיַּבָּשָׁה. וּבְהַהוּא זִמְנָא אִי לָא נָחִית קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לנטר' לָהּ, אִית רְשׁוּת לְסִטְרִין אָחֳרָנִין לִקְרָבָא תַּמָּן. וְהַהוּא דְּגָרִים דָּא אִית רְשׁוּ לִמְקַטְרְגָא לְקַטְלָא לֵהּ. בְּגִין דָּא אָמַר לֵהּ וְהָיָה כִּי יִרְאוּ אוֹתָךְ הַמִּצְרַיִם וְגוֹ' (שם). וְעַל דָּא אָמְרֵי נָא אֲחֹתִי אַתְּ (שם) לֹא תִּשְתְּמוֹדַע בֵּינַיְהוּ. וְאִי תֵּימָא מָה חָב אַבְרָם. אֶלָּא חוֹבָה דִּילֵהּ קֹדֶם דְּאַיְתֵי לְעָלְמָא, הֲוָה בְּאוֹת ה' בְּחֶסְרוֹנָא דִּילֵהּ תַּמָּן הֲוָה. וּבְגִין דָּא הֲוָה אִתְקָרֵי אַבְרָם בְּלֹא ה' עַד דְּזָכָה לָהּ וּבֵהּ אִשְׁתְּלִים בְּכָל אֶבְרוֹהִי. וּבְגִין יוּד דַּהֲוָה בְּשָׂרַי אָמַר אָמְרֵי נָא אֲחֹתִי אַתְּ לְאַגָּנָא. לְמַעַן יִיטַב לִי בַּעֲבוּרֵךְ (שם) בַּת יְחִידָאָה. וְאִתְּמַר בָּהּ אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים. יִיטַב לִי מִסִּטְרָא דְּטוֹב. וְחָיְתָה נַפְשִׁי מִסִּטְרָא דְּחַי עָלְמִין. בְּגִיָהּ דִּתְרֵין דַּרְגִּין אִלֵּין תִּבְנָא בְּהוֹן עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא וְצַדִּיק: