וּבָרוּךְ֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן אֲשֶׁר־מִגֵּ֥ן צָרֶ֖יךָ בְּיָדֶ֑ךָ וַיִּתֶּן־ל֥וֹ מַעֲשֵׂ֖ר מִכֹּֽל׃
מעשה רוקח
מסכת דמאי שבו מבואר מי שמקבל עליו להיות נאמן לענין מעשר וכן מי שמקבל להיות חבר לטהרות, ומשתי דברים אלו מיירי כל המסכתא, ושניהם מצינו שאברהם אבינו היה הראשון שקיים שניהם. מעשר דכתיב (בראשית יד, כ) "ויתן לו מעשר מכל", ועיין בהרמב"ם פ"ט מהל' מלכים (פ"ט מהל' מלכים) בהשגת הראב"ד שם. וכן טהרות מבואר במציעא (בבא מציעא פז, א) "אברהם אבינו אוכל חולין בטהרה היה".
שערי אורה
ונקראת גם כן אל עליון, והנה אברהם אבינו עליו השלום השתדל כל ימיו אחרי המידה הזאת שכולה חסד ורחמים וחנינה, וקיבל עליו כמה מיני יסורים וכמה מיני צער כדי שיהיה זוכה לה, וברוב השתדלותו ואהבתו אותה זכה שהיתה לו ירושת עולם, וזהו סוד: ברוך אברם לא"ל עליו"ן ואמר: ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם ה' אל עולם (שם כא, לג).
פרדס רמונים
מעשר המלכות נקרא כן וכן בארו בזהר פ' לך (דפ"ז ע"ב) בפסוק (בראשית יד כ) ויתן לו מעשר מכל. ופי' הטעם כי היא מעשר האצילות העליון והיא העשירית ממש מעשר. וכן אמרו בתקונים. ויש מעשר מן המעשר ופי' בתקונים (תקונא י"ז דף לא.) כי מעשר נקרא סוד יחודה עם הלוי גבורה. ומעשר מן המעשר הוא יחודה בכהן בסוד הימין. ויש בענין הזה סוד כדפי' בערך אי"ק כי א' הוא סוד מעשר מן המעשר והיא נקודה אמצעית והיא חסד ומתפשטת אל הגבורה כי ידוע כי חסד הוא מוח לגבי גבורה, וגבורה קליפה. וגבורה מתפשטת בת"ת, ות"ת קליפה לגבורה בסוד מציאותו למטה מגבורה. ולכן ת"ת הוא במאה ענפים שנתפשטו מעשר מהגבורה והיא הלוי. וגבורה היא י' ענפים שנתפשטו מהחסד שהוא נקודה א' והיינו א' מעשר מן המעשר: