חָלִ֨לָה לְּךָ֜ מֵעֲשֹׂ֣ת ׀ כַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה לְהָמִ֤ית צַדִּיק֙ עִם־רָשָׁ֔ע וְהָיָ֥ה כַצַּדִּ֖יק כָּרָשָׁ֑ע חָלִ֣לָה לָּ֔ךְ הֲשֹׁפֵט֙ כָּל־הָאָ֔רֶץ לֹ֥א יַעֲשֶׂ֖ה מִשְׁפָּֽט׃
שערי אורה
אלא סוד זה הפסוק עמוק, והנני רומז. דע כי מידת החסד מהפכת בזכות כל בריה ובריה, ואם אדם אחד עשה זכויות ועשה עבירות, מידת הדין באה להעניש את האדם על העבירה ומידת החסד אומרת: וכי אם ידו של אדם חטאה וראויה להענש הרי עינו צדקת ואינה חוטאת, שעשתה מצוה זו, ואם את מענשת לזה הגוף בעבור חטא היד, הרי גם העין לוקה והיא נענשת שלא כדין. וזהו: להמית צדיך עם רשע והיה כצדיק כרשע (בראשית יח, כה).
תקוני הזהר
אִתְּמַר בֵּיהּ (שמות כב ה) כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קוֹצִים וכו', וּבְהַהוּא זִמְנָא וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע (בראשית יח כה), וּבְגִין דָּא אִית לֵיהּ לְבַר נַשׁ בְּהַהוּא זִמְנָא לְאִתְטַמְרָא וּלְאִתְכַּסְיָיא, דְלָא יִשְׁתַּכַּח בֵּינַיְיהוּ, דִבְהַהוּא זִמְנָא יֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט, וּבְגִין דָּא (שם) וָאִירָא כִּי עִירוֹם אָנֹכִי וָאֵחָבֵא, וּבְמַאי נִסְתָּר בַּר נַשׁ מֵאִלֵּין דִּינִים וְקַטְרוּגִין דְּלָא שָׁלְטִין עֲלֵיהּ, בִּתְיוּבְתָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים צא א) יוֹשֵׁב בְּסֵתֶר עִִלְיוֹן, דָּא אִימָּא דְאִיהִי סֵתֶר, עִִלְיוֹן מִנָּהּ דָּא חָכְמָה, דְלָא אִשְׁתְּמוֹדָע אֶלָּא בְּה', בְּצֵל שד"י יִתְלוֹנָן (שם) דָּא אִימָּא תַּתָּאָה, (נ"א עלאה) צֵל דְּשד"י דְּאִיהוּ אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (שם לט ז) אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ, וְדָא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, דְאִיהִי צַלְמוֹ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר (בראשית א כז) וַיִּבְרָא אלהי"ם אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצַלְמוֹ מַמָּשׁ דָּא שְׁכִינְתָּא, צַלְמוֹ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּמִדָּה דִילֵיהּ בְּשִׁעוּר דִּילֵיהּ דְּלָא אוֹסִיף וְלָא גָרַע, מַאי הָאָדָם דָּא שְׁכִינְתָּא, (נ"א דא עמודא דאמצעיתא).