בראשית כז:ד קבלה: תקוני הזהר ושערי אורה

בְּהַהִיא זִמְנָא וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי (בראשית כז ד) מִפִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה דְאִתְיְיהִיבוּ מֵאַהֲבָה, וְלָא מִפִּקּוּדִין דְּלֹא תַעֲשֶׂה, דְהוּא אַקְרִיב לֵיהּ מְמַנָּא דְעִשָׂו, לְקַטְרְגָא בְהוֹן לְיִשְׂרָאֵל, דִּבְגִינַיְיהוּ אִתְּמַר (מלאכי א ג) וְאֶת עִשָׂו שָׂנֵאתִי.

בְּהַהוּא זִמְנָא יֵימָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים (בראשית כז ד) בִּרְעוּתָא דִשְׁכִינְתָּא, כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי מִפִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה, וְתַקִּנַּת שְׁכִינְתָּא עִם יִשְׂרָאֵל מַאֲכָלִין דִּצְלוֹתִין דְּאִינוּן קָרְבָּנִין,

דָּבָר אַחֵר וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי (בראשית כז ד) מִפִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה, וְלָא כַאֲשֶׁר שָׂנֵאתִי מִפִּקּוּדִין דְּלֹא תַעֲשֶׂה,