בראשית כז:מא קבלה: תקוני הזהר

וַיִּשְׂטֹ֤ם עֵשָׂו֙ אֶֽת־יַעֲקֹ֔ב עַל־הַ֨בְּרָכָ֔ה אֲשֶׁ֥ר בֵּרֲכ֖וֹ אָבִ֑יו וַיֹּ֨אמֶר עֵשָׂ֜ו בְּלִבּ֗וֹ יִקְרְבוּ֙ יְמֵי֙ אֵ֣בֶל אָבִ֔י וְאַֽהַרְגָ֖ה אֶת־יַעֲקֹ֥ב אָחִֽי׃

תקוני הזהר

רַשִּׁיעַיָּא לָא שַׁלִּיט בְּהוֹן מוּסָר אֶלָּא נָטְרִין דְּבָבוּ, כְּגַוְונָא דְעִשָׂו וַיִּשְׂטֹם עִשָׂו אֶת יַעֲקֹב (בראשית כז מא), יַעֲקֹב כְּגַוְונָא דְהֶבֶל וְעִשָׂו כְּגַוְונָא דְקַיִן, וַיֹּאמֶר מֶה עָשִׂיתָ וכו' (שם ד י) חוֹבָא דָּא דִקְטַלְתְּ לַאֲחוּךְ לָא עֲבַדְתְּ לֵיהּ אֶלָּא לִשְׁמָא דְאִתְקְרִי מ"ה, מָ"ה אֲעִידֵךְ וְאַסְהִיד עֲלָךְ, וְאִיהִי תָּבְעָה לָךְ, וְלָא עוֹד אֶלָּא מ"ה דְאִיהוּ אָדָם דְּעָבִיד לָךְ, גָּרַם דָּא דְּאַפִּיק מַלְאַךְ הַמָּוְת בָּךְ לְעָלְמָא, וְדָא אִיהוּ פּוֹקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים (שמות כ ה), וְהָא אִתְּמַר אִם אוֹחֲזִין מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם, אֶלָּא כַּךְ הֲוָה עוֹבְדֵי אֲבוּהָ הֲוָה בִידֵיהּ, עַל סִבָּה דְאִשָּׁה הֲוָה, כְּמָה דְאִתְּמַר וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׁדֶה, וְאֵין שָׂדֶה אֶלָּא אִתְּתָא, אִתְּתָא גָרְמַת מִיתָה לְאָדָם, וְגָרְמַת מִיתָה לְהֶבֶל, כְּמָה דְאִתְּמַר בְּיַעֲקֹב עִם מְמַנָּא דְעִשָׂו וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ (בראשית לב כה), כְּגַוְונָא דָא הֲוָה קַיִן וְהֶבֶל, וְנָצַח הֶבֶל לְקַיִן, וְאִיהוּ מִסִּטְרָא דְרַחֲמֵי דְחַיִּיס עֲלוֹי וְלָא בָעָא לְמִקְטְלֵיהּ, וְקָם הוּא וְקָטְלֵיהּ, וְאִתְּתָא גָרְמָא דָא, עֲלָהּ אִתְּמַר (משלי ה ה) רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוְת, וּבְקִנְאָה דִילֵיהּ קָטִל לֵיהּ.
שאל רבBookmarkShareCopy