וַיִּיקַ֣ץ יַעֲקֹב֮ מִשְּׁנָתוֹ֒ וַיֹּ֕אמֶר אָכֵן֙ יֵ֣שׁ יְהוָ֔ה בַּמָּק֖וֹם הַזֶּ֑ה וְאָנֹכִ֖י לֹ֥א יָדָֽעְתִּי׃
מגלה עמוקות
אופן השבעה עשר
על פי הזוהר (ח"א כ"א ע"ב) ג' הם יעקב יוסף משה. יעקב זכה שנקבר גופו ועצמותיו בארץ ישראל, יוסף זכה להקבר עצמותיו ולא גופו, משה לא זכה שאפילו עצמותיו יכנסו לארץ ישראל. והנה סידר משה בתפלתו שיהא שוה לאלו השנים, מתחלה זכר את יוסף, כמ"ש לעיל שזכה משה לדרגא דיוסף בסוד (שמות ג יב) וזה לך האות כי אנכי שלחתיך, וגם זכה לדרגא דיעקב שהוא תפארת, כמ"ש (ברכות נ"ח ע"א) והתפארת (דברי הימים א' כט יא), זה מתן תורה, כליל תפארת בראשו נתת. ואם כן בא משה בזה הטענה מאחר שזכיתי לדרגא דיוסף, ואתה החלות בתחלת שליחתי שנתת לי דרגא דיוסף, וכן גם כן תחלת בריאתו של משה שבא לעולם, אתמר גביה (שמות ב ב) ותרא אותו כי טוב הוא, שזכה לדרגא דיוסף אמרו צדיק כי טוב (ישעיה ג י), ונתמלא הבית אורה (סוטה י"ב ע"א), אור זרוע לצדיק (תהלים צז יא), לכן אתמר שם (שמות ב ו) מילדי העבריים זה, ולא אמר מילד, אלא מלמד שדיוקנא של יוסף היתה עמו שנקרא זה, לכן אמר (שמות יג יט) ויקח משה את עצמות יוסף, שלקח עצמותו ומדרגתו של יוסף עמו. עמו דייקא, ר"ל מיד כשנברא ובא לזה העולם. ואחר כך בשעת מתן תורה זכה לדרגא דיעקב, שאז ירעם אל בקולו נפלאות (איוב לז ה), כי יעקב הוא סוד קול, וזכה משה למדרגת יעקב שקראו הקב"ה אל (בראשית לג כ, מגילה י"ח ע"א), ונתפשט קולו של משה, כמ"ש (שמות יט יט) אלהים יעננו בקול, שהוא בקולו של משה על ע' נצוצים (ברכות מ"ה ע"א), שהוא סוד יעקב שנחלק על שבעים נפש. וזהו סוד כה תאמר לבית יעקב (שמות יט ג, ר"ל כה יהיה אמירה שלך, שמתפשט הקול לבית יעקב שהם היו ע' נפש, כן גם כן יתפשט קולו של משה בשעת מעמד הר סיני לע' נצוצים על ע' אומות. ולכן סידר משה בכאן מאחר שזכיתי לדרגא דיוסף שהראת לי את גדלך ואת ידך החזקה, שכן דרגא דיוסף הוא סוד תרין שמהן ההויה ואדני, ואחר כך זכיתי בשעת מעמד הר סיני למדרגת יעקב שנקרא אל, וז"ש אשר מי אל בשמים ובארץ, נמצא מאחר שאני זכיתי לתרין דרגין אלו יעקב ויוסף שהם זכו ליכנס לארץ ישראל, יעקב בגופו ובעצמותיו ויוסף בעצמותיו לבד, אעברה נא גם אנכי כמו אחד מהם. והשיב הקב"ה כנגד יעקב רב לך, שתבא בעצמך בגופך ולדמותך ליעקב. כנגד יוסף אמר אל תוסף דבר אלי עוד, לשון נופל על לשון, ובמלת אל תוסף נרמז שלא לדמות עצמו ליוסף, לפי תי' הזוהר פרשת ויחי (ח"א רכ"ב ע"ב) והמקובל ר' מנחם מרקנטי הביאו שם רמז במלת רב לך, לפי שזכה משה במדרגה גדולה בחייו מה שזכה יעקב לאחר מותו, לפי שדרגא דמשה היא גבוה מאד, לא היה צריך כלל לארץ ישראל, משה וס' רבוא דיליה מעלמא דאתא אינון, ולא היו צריכים לקבורת ארץ ישראל, כמ"ש בפרשת שלח לך (במדבר יד לה) במדבר הזה יתמו, ר"ל דור המדבר היו מעולם הבא מסטרא דבינה, ולא היו צריכין לקבורת ארץ ישראל. וז"ש רב לך אי אתה צריך לקבורת ארץ ישראל, כי דרגא דילך יותר גבוה בסוד הדעת ויעקב מלבר ומשה מלגאו (תיקו"ז יג כ"ט ע"א), ויעקב העיד על עצמו (בראשית כח טז) אכן יש ה' במקום הזה, שהוא סוד תפארת מלבר, ואנכי לא ידעתי אין אני בסוד הדעת כמשה רק מלבר, ולכן הוצרך לקבורת ארץ ישראל. אבל משה זכה אפילו בחוץ לארץ לעלות לראש הפסגה, שהוא בסוד הדעת הכלול מכל המרכבה, ולכן אתמר (בפרשת שמות ב כה) וידע אלהים, וסמיך ליה (שמות ג א) ומשה היה רועה, ר"ל לפי שמשה היה רועה, לכן וידע אלהים להתעורר הקב"ה סוד הדעת שהוא דרגא דמשה, ולכן אמר בפרקי רבי אליעזר (פ"מ) ומובא בילקוט (שמות רמז קע"א) ראו העליונים שמסר הקב"ה שם המפורש שאמרו וכו', אמרו המלאכים ברכת חונן הדעת:
על פי הזוהר (ח"א כ"א ע"ב) ג' הם יעקב יוסף משה. יעקב זכה שנקבר גופו ועצמותיו בארץ ישראל, יוסף זכה להקבר עצמותיו ולא גופו, משה לא זכה שאפילו עצמותיו יכנסו לארץ ישראל. והנה סידר משה בתפלתו שיהא שוה לאלו השנים, מתחלה זכר את יוסף, כמ"ש לעיל שזכה משה לדרגא דיוסף בסוד (שמות ג יב) וזה לך האות כי אנכי שלחתיך, וגם זכה לדרגא דיעקב שהוא תפארת, כמ"ש (ברכות נ"ח ע"א) והתפארת (דברי הימים א' כט יא), זה מתן תורה, כליל תפארת בראשו נתת. ואם כן בא משה בזה הטענה מאחר שזכיתי לדרגא דיוסף, ואתה החלות בתחלת שליחתי שנתת לי דרגא דיוסף, וכן גם כן תחלת בריאתו של משה שבא לעולם, אתמר גביה (שמות ב ב) ותרא אותו כי טוב הוא, שזכה לדרגא דיוסף אמרו צדיק כי טוב (ישעיה ג י), ונתמלא הבית אורה (סוטה י"ב ע"א), אור זרוע לצדיק (תהלים צז יא), לכן אתמר שם (שמות ב ו) מילדי העבריים זה, ולא אמר מילד, אלא מלמד שדיוקנא של יוסף היתה עמו שנקרא זה, לכן אמר (שמות יג יט) ויקח משה את עצמות יוסף, שלקח עצמותו ומדרגתו של יוסף עמו. עמו דייקא, ר"ל מיד כשנברא ובא לזה העולם. ואחר כך בשעת מתן תורה זכה לדרגא דיעקב, שאז ירעם אל בקולו נפלאות (איוב לז ה), כי יעקב הוא סוד קול, וזכה משה למדרגת יעקב שקראו הקב"ה אל (בראשית לג כ, מגילה י"ח ע"א), ונתפשט קולו של משה, כמ"ש (שמות יט יט) אלהים יעננו בקול, שהוא בקולו של משה על ע' נצוצים (ברכות מ"ה ע"א), שהוא סוד יעקב שנחלק על שבעים נפש. וזהו סוד כה תאמר לבית יעקב (שמות יט ג, ר"ל כה יהיה אמירה שלך, שמתפשט הקול לבית יעקב שהם היו ע' נפש, כן גם כן יתפשט קולו של משה בשעת מעמד הר סיני לע' נצוצים על ע' אומות. ולכן סידר משה בכאן מאחר שזכיתי לדרגא דיוסף שהראת לי את גדלך ואת ידך החזקה, שכן דרגא דיוסף הוא סוד תרין שמהן ההויה ואדני, ואחר כך זכיתי בשעת מעמד הר סיני למדרגת יעקב שנקרא אל, וז"ש אשר מי אל בשמים ובארץ, נמצא מאחר שאני זכיתי לתרין דרגין אלו יעקב ויוסף שהם זכו ליכנס לארץ ישראל, יעקב בגופו ובעצמותיו ויוסף בעצמותיו לבד, אעברה נא גם אנכי כמו אחד מהם. והשיב הקב"ה כנגד יעקב רב לך, שתבא בעצמך בגופך ולדמותך ליעקב. כנגד יוסף אמר אל תוסף דבר אלי עוד, לשון נופל על לשון, ובמלת אל תוסף נרמז שלא לדמות עצמו ליוסף, לפי תי' הזוהר פרשת ויחי (ח"א רכ"ב ע"ב) והמקובל ר' מנחם מרקנטי הביאו שם רמז במלת רב לך, לפי שזכה משה במדרגה גדולה בחייו מה שזכה יעקב לאחר מותו, לפי שדרגא דמשה היא גבוה מאד, לא היה צריך כלל לארץ ישראל, משה וס' רבוא דיליה מעלמא דאתא אינון, ולא היו צריכים לקבורת ארץ ישראל, כמ"ש בפרשת שלח לך (במדבר יד לה) במדבר הזה יתמו, ר"ל דור המדבר היו מעולם הבא מסטרא דבינה, ולא היו צריכין לקבורת ארץ ישראל. וז"ש רב לך אי אתה צריך לקבורת ארץ ישראל, כי דרגא דילך יותר גבוה בסוד הדעת ויעקב מלבר ומשה מלגאו (תיקו"ז יג כ"ט ע"א), ויעקב העיד על עצמו (בראשית כח טז) אכן יש ה' במקום הזה, שהוא סוד תפארת מלבר, ואנכי לא ידעתי אין אני בסוד הדעת כמשה רק מלבר, ולכן הוצרך לקבורת ארץ ישראל. אבל משה זכה אפילו בחוץ לארץ לעלות לראש הפסגה, שהוא בסוד הדעת הכלול מכל המרכבה, ולכן אתמר (בפרשת שמות ב כה) וידע אלהים, וסמיך ליה (שמות ג א) ומשה היה רועה, ר"ל לפי שמשה היה רועה, לכן וידע אלהים להתעורר הקב"ה סוד הדעת שהוא דרגא דמשה, ולכן אמר בפרקי רבי אליעזר (פ"מ) ומובא בילקוט (שמות רמז קע"א) ראו העליונים שמסר הקב"ה שם המפורש שאמרו וכו', אמרו המלאכים ברכת חונן הדעת:
שערי אורה
והספירה הזאת נקראת יראה. כלומר, המגיע לחשוב במקום העליון והעמוק הזה הרי יש לו ליראה ולפחד פן יתבהלו מחשבותיו לרוין ולהרהר יותר מן השיעור הראוי. ועל זה נאמר בספר יצירה בלום פיך מלדבר ולבך מלהרהר אם רץ לבך שוב למקום החזירהו למקומו כי המקום הזה מקום היראה והפחד להשב ענינו ועומקו ויעקב כשהגיע למקום זה הנקרא י״ש נתיירא ונתפחד ואמר (בראשית כח) אכן יש י״י במקום הזה ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה. ואע״פ שספירת תפארת נקראת נורא הוא מפני שהיא עולה למעלה רום ונאחזת בכתר בסוד הרצון שהוא סוד היראה. ומשה ג״כ נאמר בו (שמות ג) כי ירא מהביט בעומק מחשבתו ונתן גבול למחשבתו. ואשרי מי שהגיע למעלת היראה כמרע"ה,
מגלה עמוקות
אופן קט
ידוע שהקב"ה מנהיג עולמו בג' שמות אל אלהים ה' דבר ויקרא ארץ (תהלים נ' א), שהם סוד ג' עולמות בריאה יצירה עשיה, אל בבריאה דתמן חסד אל, אלהים ביצירה, ה' בעשייה דתמן מדורין בישין, כמ"ש יעקב מה נורא המקום הזה (בראשית כח יז) מפני הקליפות לכן אמר אכן יש ה' במקום הזה (בראשית כח טז), רצה לומר הוצרך ליתן שם שם של ה' להמתיק הקליפה. ולפי שהקב"ה לא קרא למשה מכל י' שמות שהיה לו למשה רבינו, רק בשם שקראתו אותו בתיה בת פרעה כמ"ש במדרש רבה פרשת ויקרא פרשה א' (ויק"ר פ"א ג'), והטעם לפי שבשם של מש"ה נרמז ה' הוא האלהים, ולכן כשפתחו מעונות חשמל למשה כשיצא מש"ה עם אלף ת"ת אלפים מרכבות (ראה לעיל ריש אופן קח בשם פרקי היכלות), עשה מטטרון עטרה לתפלתו של משה שאמר שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד (דברים ו ד), ושאלו המלאכים מי הוא זה המרעיש עולמות, השיב מטטרון זה משה גאון בית יעקב, רזא דמלה בשם משה נרמז בו יחוד של שמע ישראל, שהוא בא לנו מן גאון בית יעקב, בשעה שאמר יעקב הקבצו בני יעקב (בראשית מט ב), שפתחו כולם באותו פרק ואמרו שמע ישראל אבינו וכו' (כדאיתא בפסחים דף נ"ו.). והנה בשם של משה, תמן נרמז שם של הוי"ה מילואו באלפי"ן כזה יו"ד ה"א וא"ו ה"א, בגימטריא מ"ה שבמשה, ש' של משה הוא אלהים מלא כזה אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם, הרי ש' של משה סוד הדבר ש' של אלהים, עומדת באמצע שם מ"ה של משה, לפי ששם של מ"ה הוא ממתיק כחות הדין של אלהים, נמצא שזכה משה לתרין שמהון אלו הויה אלהים, שהם בתרין עלמין יצירה עשייה. וביקש משה ליכנס לארץ ישראל ולהרוג ל"א מלכים שהוא סוד א"ל אחר, ולהגיע אל עולם הבריאה דתמן חסד א"ל (תהלים נב ג). על זה אמר מאחר שאתה החלות להראות את עבדך, א"ת דייקא שרמז על אותיות משה שנרמזין בו ב' שמות, את גדלך כנגד שם של הויה, את ידך החזקה כנגד שם של אלהים, אבל לשם של אל שהוא בבריאה עדיין לא זכה. לכן אמר משה אשר מי א"ל דייקא, על מדת שם של אל שהוא בבריאה, דתמן אימא עילאה מקננא בעולם הכסא, ז"ש אשר יעשה כמעשיך, שהוא סוד עולם הכסא דתמן מעשה מרכבה, כגבורתך בסוד מי ימלל גבורות ה' (תהלים קו ב), ר"ל אימא עילאה נקראת מ"י דמינה מתערין דינין, בסוד פועל גבורות שאמרינן בנוסח אל ברוך (תפלת שחרית), כנגד בינה כדאיתא בזוהר (ח"ג רל"ה ע"ב), הוא סוד רעם גבורותיו מי יתבונן (איוב כו יד). לכן אמר על עולם הבריאה גבורתיך, שמשם מתערין כל כחות הגבורות, ולכן התפלל משה אעברה נא בארץ ישראל להשיג שם של אל, ואראה את הארץ לקיים קרא אל אלהים ה' דבר (תהלים נ'), שיהיו ג' שמות ביחד אז ויקרא ארץ, לכן אראה את האר"ץ. השיב הקב"ה רב לך, ל"ך דייקא, בשם שלך נרמזו גם כן סוד עולם הבריאה, ששם מנהיג העולם שם א"ל שד"י שהוא בעולם הבריאה, והוא בגימטריא משה. ונמצא שקרא הקב"ה למשה ב' פעמים מש"ה מש"ה (שמות ג ד), שנרמזו בו ארבעה שמות, דהיינו הוי"ה חשבון מ"ה, אלהי"ם חשבון ש', הרי חד פעם משה. עוד פעם שני משה, מורה על חשבון א"ל שד"י, ב' פעמים משה בגימטריא שר"י פני"ם. זה שאמר רב לך, בשמך נרמזין שני שר"י פני"ם אלו, מה שאתה רוצה להרוג ל"א מלכים, צו את יהושע שהוא יהרוג ל"א מלכים, כי הוא צריך להמתיק שם של א"ל מלא, שכן א"ל מלא, רצה לומר אל"ף למ"ד בגימטריא הק"ף, שצריך הוא להקיף חומת יריחו שיש לה ז' חומות, והם סוד ז' הקפות, וז' ימי השבוע שבכל יום צריך לעורר מדת אל שסודו הק"ף, וז' ימים ז' הקפות. ועל זה אמר וחזקהו, לבטל הקליפה שהיו בה ל"א מלכים שהם סוד א"ל זר, ואמצהו להביא לשם הקדושה ולעורר חסד אל שבארץ ישראל, ז"ש כי הוא יעבור הטומאה שהיתה בנויה על אל אחר, (יעב"ר בגימטריא רו"ח הטומא"ה עם הב' מלות), והוא ינחיל הארץ הקדושה שהוא אל ה' ויאר לנו אלהי ישראל:
ידוע שהקב"ה מנהיג עולמו בג' שמות אל אלהים ה' דבר ויקרא ארץ (תהלים נ' א), שהם סוד ג' עולמות בריאה יצירה עשיה, אל בבריאה דתמן חסד אל, אלהים ביצירה, ה' בעשייה דתמן מדורין בישין, כמ"ש יעקב מה נורא המקום הזה (בראשית כח יז) מפני הקליפות לכן אמר אכן יש ה' במקום הזה (בראשית כח טז), רצה לומר הוצרך ליתן שם שם של ה' להמתיק הקליפה. ולפי שהקב"ה לא קרא למשה מכל י' שמות שהיה לו למשה רבינו, רק בשם שקראתו אותו בתיה בת פרעה כמ"ש במדרש רבה פרשת ויקרא פרשה א' (ויק"ר פ"א ג'), והטעם לפי שבשם של מש"ה נרמז ה' הוא האלהים, ולכן כשפתחו מעונות חשמל למשה כשיצא מש"ה עם אלף ת"ת אלפים מרכבות (ראה לעיל ריש אופן קח בשם פרקי היכלות), עשה מטטרון עטרה לתפלתו של משה שאמר שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד (דברים ו ד), ושאלו המלאכים מי הוא זה המרעיש עולמות, השיב מטטרון זה משה גאון בית יעקב, רזא דמלה בשם משה נרמז בו יחוד של שמע ישראל, שהוא בא לנו מן גאון בית יעקב, בשעה שאמר יעקב הקבצו בני יעקב (בראשית מט ב), שפתחו כולם באותו פרק ואמרו שמע ישראל אבינו וכו' (כדאיתא בפסחים דף נ"ו.). והנה בשם של משה, תמן נרמז שם של הוי"ה מילואו באלפי"ן כזה יו"ד ה"א וא"ו ה"א, בגימטריא מ"ה שבמשה, ש' של משה הוא אלהים מלא כזה אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם, הרי ש' של משה סוד הדבר ש' של אלהים, עומדת באמצע שם מ"ה של משה, לפי ששם של מ"ה הוא ממתיק כחות הדין של אלהים, נמצא שזכה משה לתרין שמהון אלו הויה אלהים, שהם בתרין עלמין יצירה עשייה. וביקש משה ליכנס לארץ ישראל ולהרוג ל"א מלכים שהוא סוד א"ל אחר, ולהגיע אל עולם הבריאה דתמן חסד א"ל (תהלים נב ג). על זה אמר מאחר שאתה החלות להראות את עבדך, א"ת דייקא שרמז על אותיות משה שנרמזין בו ב' שמות, את גדלך כנגד שם של הויה, את ידך החזקה כנגד שם של אלהים, אבל לשם של אל שהוא בבריאה עדיין לא זכה. לכן אמר משה אשר מי א"ל דייקא, על מדת שם של אל שהוא בבריאה, דתמן אימא עילאה מקננא בעולם הכסא, ז"ש אשר יעשה כמעשיך, שהוא סוד עולם הכסא דתמן מעשה מרכבה, כגבורתך בסוד מי ימלל גבורות ה' (תהלים קו ב), ר"ל אימא עילאה נקראת מ"י דמינה מתערין דינין, בסוד פועל גבורות שאמרינן בנוסח אל ברוך (תפלת שחרית), כנגד בינה כדאיתא בזוהר (ח"ג רל"ה ע"ב), הוא סוד רעם גבורותיו מי יתבונן (איוב כו יד). לכן אמר על עולם הבריאה גבורתיך, שמשם מתערין כל כחות הגבורות, ולכן התפלל משה אעברה נא בארץ ישראל להשיג שם של אל, ואראה את הארץ לקיים קרא אל אלהים ה' דבר (תהלים נ'), שיהיו ג' שמות ביחד אז ויקרא ארץ, לכן אראה את האר"ץ. השיב הקב"ה רב לך, ל"ך דייקא, בשם שלך נרמזו גם כן סוד עולם הבריאה, ששם מנהיג העולם שם א"ל שד"י שהוא בעולם הבריאה, והוא בגימטריא משה. ונמצא שקרא הקב"ה למשה ב' פעמים מש"ה מש"ה (שמות ג ד), שנרמזו בו ארבעה שמות, דהיינו הוי"ה חשבון מ"ה, אלהי"ם חשבון ש', הרי חד פעם משה. עוד פעם שני משה, מורה על חשבון א"ל שד"י, ב' פעמים משה בגימטריא שר"י פני"ם. זה שאמר רב לך, בשמך נרמזין שני שר"י פני"ם אלו, מה שאתה רוצה להרוג ל"א מלכים, צו את יהושע שהוא יהרוג ל"א מלכים, כי הוא צריך להמתיק שם של א"ל מלא, שכן א"ל מלא, רצה לומר אל"ף למ"ד בגימטריא הק"ף, שצריך הוא להקיף חומת יריחו שיש לה ז' חומות, והם סוד ז' הקפות, וז' ימי השבוע שבכל יום צריך לעורר מדת אל שסודו הק"ף, וז' ימים ז' הקפות. ועל זה אמר וחזקהו, לבטל הקליפה שהיו בה ל"א מלכים שהם סוד א"ל זר, ואמצהו להביא לשם הקדושה ולעורר חסד אל שבארץ ישראל, ז"ש כי הוא יעבור הטומאה שהיתה בנויה על אל אחר, (יעב"ר בגימטריא רו"ח הטומא"ה עם הב' מלות), והוא ינחיל הארץ הקדושה שהוא אל ה' ויאר לנו אלהי ישראל: