דברים יא:יז קבלה: שערי קדושה, זוהר חדש ותקוני הזהר

ומאז ואילך נשתמשו בשמושי עולם העשיה לבדה, ולהיותו עולם השפל מכולם וגם כי המלאכים שבה מעוטן טוב ורובן רע, ולא עוד אלא שהטוב והרע מתדבקים יחד מאד, לכן אין בו השגה כלל, כי אי אפשר להשיג טוב לבדו ולכן מעורבת ההשגה בטוב ורע, אמת ושקר:

הֶגְמוֹן אֶחָד בָּא לְרַבִּי אַבָּהוּ, וַאֲמַר, אִית לְאִתְכַּנְפָא כָּל עָלְמָא עֲלַיְיכוּ, כְּעַל הַאי גוּבָא, לְאוֹבָדָא לְכוֹן מִן עָלְמָא בְּשַׁעֲתָא חָדָא. אוּמָּה דָא הִיא לָא פָלְחָה לְמָארָה, כְּתִיב (דברים י״א:י״ז) וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָה. אִי הִיא סַטְיָיא, כָּל עָלְמָא יֵיבַד בְּגִינָהּ. אָמַר לֵיהּ, וְהָא אַתּוּן עָבְדִין לָהּ דְּתִסְטֵי וְלָא תְהַךְ בְּאוֹרְחָא דְכַשְׁרָא. אָמַר לֵיהּ חוֹבַתְכוֹן עָבְדִין לְאִתְעָרָא לָן. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה שַׁפִּיר קָאָמַר הַהוּא הֶגְמוֹן.

דְּכָל חַד הֲוָה מְזַבַּח וּמְקַטֵּר, וַהֲווֹ נָחְתִין חֲיָילִין דִּלְעִילָא, וְכַד הֲוָה נָבִיא מְיַסֵּר לוֹן, מַה כְּתִיב בְּהוֹן (עי, ירמיה מד ה) וְלֹא שָׁמְעוּ לְקוֹל נָבִיא וְחוֹזֶה, וּבַמֶּה הֲוָה מְיַסֵּר לוֹן נָבִיא, הֲוָה אוֹמֵר לְהוֹן דִּיְהוֹן חָזְרִין בִּתְיוּבְתָּא, וְאִי לַאו וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ (דברים יא יז), וְאִינוּן הֲווֹ מְזַלְזְלִין בֵּיהּ, וַהֲווֹ אָמְרִין אֲנַן אוֹמִינָן לְאִלֵּין דִּמְמַנָּן עַל מִטְרָא, וְכָפִינָן לְהוֹן לְנַחְתָא מִטְרָא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַחֲלִיף לְהוֹן לִמְמַנָּן בִּשְׁלִיחוּתַיְיהוּ בְּגִינַיְיהוּ, וְקָטִיל לוֹן וְחָרִיב בֵּי מַקְדְּשָׁא בְגִינַיְיהוּ, וְגָלוּ יִשְׂרָאֵל בֵּין אוּמִין דְּעָלְמָא, וְדָא אִיהוּ חוֹבָא דְאָדָם דְּגָרַם לֵיהּ חִוְיָא מִיתָה לֵיהּ וּלְאִתְּתֵיהּ, דְּפַתֵּי לוֹן בְּהַהוּא אִילָנָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ג ה) כִּי יוֹדֵעַ אלהי"ם וכו', וּבְגִין דָּא מַנִּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְבַר נַשׁ בַּמֶּה שֶׁהוֹרְשֵׁתָ הִתְבּוֹנָן אֵין לָךְ עִסֶק בַּנִּסְתָּרוֹת.