דברים יב:ד קבלה: אור נערב

(שער י״ט), מ״א, עוד צריך לדעת כי עם היות השמות שאינם נמחקים רבים והם עשר שמות עשר ספירות, יש שם אחד הכולל עשר ספירות והוא שם בן ארבע יהו״ה. והכונה, י׳‎ בחכמה, ה׳‎ בבינה, ו׳‎ כולל שית ספירן, ה׳‎ בתראה מלכות. ואין סוף נעלם בכתר, ואתפשט נהוריה בארבע אתוון אלין, מיו״ד לה״א, ומה״א לוא״ו, ומוא״ו לה״א אחרונה. ואולם שם זה יתמלא בעשר אותיות לרמוז לזה והם, יו״ד ה״א וא״ו ה״א. ונקודות השם גם כן יורה על עשר ספירות כזה, יהו״ה חולם כתר, על קמץ תפארת, שלש מכאן הם חכמה בינה חסד, ושלש מכאן הם נצח הוד יסוד, נקודת קמץ בגבורה, האותיות עצמם מלכות. ויתמלא לרמוז לסוד עשר גם ביודי״ן כזה, יו״ד ה״י וי״ו ה״י, ושם זה בחכמה שבכתר, ושם מלא אלפי״ן בחכמה ממש: ואולם אחר שהספירות כל אחת כלולה מעשר גם שם בן ארבע נמצא בכל אחת מהן והוא, יהו״ה כלו קמוץ – בכתר, יהו״ה כלו פתח – בחכמה, יהו״ה כלו בצירי – בבינה, יהו״ה כלו בסגול – בחסד, יהו״ה כלו בשבא – בגבורה, יהו״ה כלו בחולם – בתפארת, יהו״ה כלו בחירק – בנצח, יהו״ה כלו בשורק – בהוד, יהו״ה כלו בשורק – ביסוד, המלכות בשם אותיות פשוטות מפני שהיא כלולה מכלם ופועלת כפי השפעת כל ספירה וספירה עליה, ולפיכך נקודתה כפי יניקתה: