דברים י:כא קבלה: פרדס רמונים ושערי אורה

תהלה בשם זה פי' פרושים רבים בספר הזוהר. ובר"מ פי' הרשב"י עליו השלום כי תהלה בכתר. ובמקומות אחרים תהלה בבינה. ור' משה פי' כי חכמה ובינה כל א' נקרא תהלה ושתיהן יחד תהלות. והמלכות נקראת ג"כ תהלה וכן מוכח בספר הבהיר ובזהר בראשית (דף ל"ו.) בפסוק ותרא האשה וגו'. ור' משה הכריח הענין מפסוק (דברים י כא) הוא תהלתך והוא אלדיך. והנראה לי לפשרת הענין כי תהלה אמיתית הוא הכתר ומשם נשפע אל החכמה ואל הבינה ושתיהם יחד תהלות מפני שנשפעות מהתהלה הגדולה. ומלכות תהלה בסוד אני ואי"ן נעוץ סופו בתחלתו. ולא יקראו תהלות כי אם מצד המלכות ששם התהלות בסוד י' מיני תהלים שהם בעשר ספי' בסוד המלכות שהם ספר תהילים:

וכן בשאר כל המקומות שתמצא לשון 'הו"א' מדבר בשם יתברך יש לך להתבונן בעומק רמזיו כיצד הוא ראוי להתבונן. וכן: הו"א תהלתך והו"א אלהיך (שם י, כא), כי הו"א אלהינו ואנחנו עם מרעיתו (תהלים צה, ז), י"י הו"א האלהים (מלכים, יח, לט). וצריך להתבונן בכל התורה בכיוצא באלו המקומות ולדעת כיצד ספירת הכתר מתגלית בשאר הספירות, בכל פסוק כפי שהוא רמוז,

וזהו סוד: ועתה יגדל נא כח אדנ"י כאשר דברת לאמר (במדבר יד, יז), ואומר: יהו"ה ארך אפים ורב חסד. כמה עמוקים כלולים במקומות הללו. וזהו סוד שאמר: הו"א תהלתך והו"א אלהיך, ולפיכך אמר להלן בפסוק זה: אשר עשה אתך את הגדולות ואת הנוראות האלה אשר ראו עיניך.