קבלה על דברים כד:א
כִּֽי־יִקַּ֥ח אִ֛ישׁ אִשָּׁ֖ה וּבְעָלָ֑הּ וְהָיָ֞ה אִם־לֹ֧א תִמְצָא־חֵ֣ן בְּעֵינָ֗יו כִּי־מָ֤צָא בָהּ֙ עֶרְוַ֣ת דָּבָ֔ר וְכָ֨תַב לָ֜הּ סֵ֤פֶר כְּרִיתֻת֙ וְנָתַ֣ן בְּיָדָ֔הּ וְשִׁלְּחָ֖הּ מִבֵּיתֽוֹ׃
ספר הזהר
ת״ח, רזא עלאה דאורייתא מאי עץ פרי עושה פרי, לקבל יומא דשבתא איהו, מ״ט אתכליל ביום תליתאי. רזא עלאה איהו. בגין דתנינן, רשב״י אומר, מ״ט כתיב באורייתא כי יקח איש אשה, ולא כי תלקח אשה לאיש, בגין דארחיה דב״נ לאהדרא ומתבע אנתו. מתל לב״נ, דאתאביד ליה אבדתא, מארי דאבדתא מחזר למתבע אבדתא דיליה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מעשה רוקח על המשנה
ולכן תמצא בספר ירמיה אלף שס"ה ,פסוקים כמנין ספר כריתת העולה אלף ש"ע , דבתורה כתיב "כריתת" חסר ו' (דברים כד, א). נמצא עולה אלף ש"ע. והא דחיסר ירמיה ה' פסוקים היינו לרמז שמו. שמו בגימטריא רס"ה, ואות ר' נכלל בתוך המאות, וס"ה פסוקים אחרונים המה כנגד אותיות שמו מלבד אות ר' והוא עד בדבר שחותם עצמו לבסוף. וגם כשתחשוב אלף שס"ה ,פסוקים עם נ"ב פרשיות שיש בספר ירמיה תמצא מכוון כמנין ספר תרוכין וגט פטורין עם האותיות. דוק ותשכח.
Ask RabbiBookmarkShareCopy