וְרָאוּ֙ כָּל־עַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ כִּ֛י שֵׁ֥ם יְהוָ֖ה נִקְרָ֣א עָלֶ֑יךָ וְיָֽרְא֖וּ מִמֶּֽךָּ׃
תקוני הזהר
וְכָל קֶשֶׁר אִיהוּ מִסִּטְרָא דְאָת י', וּתְרֵין קִשְׁרִין אִנּוּן, דְּאִנּוּן קֶשֶׁר דְּרֵישָׁא קֶשֶׁר דִּדְרוֹעָא שְׂמָאלָא, וְאִנּוּן י"י מִן יאהדונה"י, יהו"ה אַרְבַּע פָּרָשִׁיָּין דִּתְּפִלֵּי, וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יהו"ה וכו' (דברים כח י), אדנ"י אַרְבַּע בָּתֵּי דִתְּפִלֵּי, אהי"ה אֲשֶׁר אהי"ה מִלְּגָאו דִתְּפִלֵּי, בְּכ"א אַזְכָּרוֹת דִּתְּפִלִּין דְּרֵישָׁא וּבְּכ"א אַזְכָּרוֹת דִּתְּפִלִּין דְּיָד, וְדָא אִימָּא עִלָּאָה, תְּפִלֵּי דְמָארֵי עָלְמָא קָארִינָן לֵיהּ, תְּפִלִּין עַל רֵישָׁא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, כָּסֵי לֵיהּ אִימָּא בְּגַדְפָהָא דְאִינוּן רְצוּעִין דִּתְּפִלֵּי, וְקָשְׁרִין לֵיהּ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה בִּתְּפִלִּין דְּיָד, וְלֵיהּ אָמְרִין שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, בְּרָא דְסָבָא דְסָבִין, וְדָא חָכְמָה עִלָּאָה, וְעַל שְׁמֵיהּ אִתְקְרֵי עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא יִשְׂרָאֵל, שִׁיר אֵ"ל שִׁיר מִשְּׂמָאלָא שִׁיר דִּלְוִיִּם, אֵ"ל מִימִינָא דְכַהֲנַיָּא, עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא
שערי קדושה
תפילין מי שאינו מקיימן נקרא קרקפתא דלא מנח תפילין שאינו קם בתחית המתים. והמניחן, כל המזיקים ואומות העולם יראים ממנו, ועליו נאמר (דברים כ"ח י') וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך, רבי אלעזר אומר אלו תפילין של ראש, ולעתיד לבוא, עליהם נאמר (ברכות דף י"ז ע"א) צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם:
שערי אורה
וטעם הסוד הגדול הזה הוא שאין תבין דבר שלא בפניו; כלומר שלא בפניו, שאינו מבין העיקר והטעם, ולפיכך אמר: קטן אין חבין לו. ולפיכך הוצרכו לומר במעשה בראשית 'בדעתן ובקומתן ובצביונן', להודיע שאין שום בריה יכולה לומר; קטן הייתי וכמו שאיני הייתי, ואין חבין לאדם שלא בפניו. ולפיכך הוצרכו לומר שנבראו בדעתן ובקומתן ובצביונן, שאין בהן דבר שלא היה בדעת ובקומה ובחפץ: