וּלְכֹל֙ הַיָּ֣ד הַחֲזָקָ֔ה וּלְכֹ֖ל הַמּוֹרָ֣א הַגָּד֑וֹל אֲשֶׁר֙ עָשָׂ֣ה מֹשֶׁ֔ה לְעֵינֵ֖י כָּל־יִשְׂרָאֵֽל׃
מגלה עמוקות
אופן תשיעי
בכאן גילה לנו הכתוב מעלות התורה הקדושה שהיא ארוכה מארץ מדה (איוב יא ט), מי גדול לנו ממשה שהיה בסוף ימיו במדרגה היותר עליונה בעולם מה שאי אפשר בחק השכל האנושי להשיג, אפילו הכי אמר ואתחנן אל ה' בעת ההיא, דהיינו קודם מותו שהיה נקרא אז איש האלהים (דברים לג א), מה שלא היה כן כל ימיו דכתיב ביה משה עלה אל האלהים (שמות יט ג), ועתה נתעלה במעלה גדולה נקרא צדיק מושל ביראת אלהים (שמואל ב' כג ג), לכן נקרא איש האלהים, אפילו הכי אמר אתה החלותה להראות וגו', עדיין היה דומה בעיניו כאלו התחיל להשיג השגת אלהים, ודומה בעיניו כאלו לא בא לשום השגה בחכמת התורה. ולכן אמר אעברה נא, שלא נתכוון לאכול מפריו רק להשיג השגות העיוניות ושכליות בתורה. ועל זה אמר ואראה את הארץ הטובה, כההיא דאמרו ז"ל (ב"ב קנ"ח ע"ב) אוירא דארץ ישראל מחכים, ושם יבא להשיג סודות התורה. והשיב לו הקב"ה אתה חושב בדעתך שעדיין לא השגת בתורה כלום, ואין אצלך רק התחלה בלבד, אינו כן רב לך הרבה השגות של שלמות השכליות השגת בתורה ואל תוסף להשיג עוד, כי כל מה שאפשר לשכל האנושי להשיג השגת, ומזה הטעם כותבים בספר תורה והנה דרש דרש משה (ויקרא י ט), מלת דרש אחד צריך לכתוב בסוף השטה, ודרש השני בתחלת השטה, להודיע לאדם שאין קץ וחקר לדרשות התורה וסודתיה, כשהשלים האדם הדרש והוא חושב שכבר השלים ההשגת ובא עד סוף תכונתה, חוזר ומתחיל בראשית, לכן מלת דרש שני בתחלת השיטה לאחריה להודיע שהוא מתחיל בראש. וזה אנו יכולין ללמוד ממשה כמו שאמרנו שבעת ההיא שהיה משה בסוף ימיו ואמר להקב"ה אתה החלת להראות, שהוא עומד בהתחלה כאלו לא למד מימיו כלום, וטעם הדבר והנה מלת שרף, שר"ף בסוד "ששים "רבוא "פרצופים יש בעולם, כנגד ששים רבוא אותיות התורה, וכן יש לכל אות בתורה גם כן ששים רבוא פרצופים ששים רבוא פשטים, מזה הטעם קיימא לן כרב אשי במנחות בפרק הקומץ (מנחות ל' ע"א) שצריך לכתוב לעיני כל ישראל (דברים לד יב) בספר תורה באמצע השיטה דווקא, להודיע שסוף התורה אין לחקור, לכן היא באמצע השורה להורות לנו שלא בא עד תכלית וסופה של תורה:
בכאן גילה לנו הכתוב מעלות התורה הקדושה שהיא ארוכה מארץ מדה (איוב יא ט), מי גדול לנו ממשה שהיה בסוף ימיו במדרגה היותר עליונה בעולם מה שאי אפשר בחק השכל האנושי להשיג, אפילו הכי אמר ואתחנן אל ה' בעת ההיא, דהיינו קודם מותו שהיה נקרא אז איש האלהים (דברים לג א), מה שלא היה כן כל ימיו דכתיב ביה משה עלה אל האלהים (שמות יט ג), ועתה נתעלה במעלה גדולה נקרא צדיק מושל ביראת אלהים (שמואל ב' כג ג), לכן נקרא איש האלהים, אפילו הכי אמר אתה החלותה להראות וגו', עדיין היה דומה בעיניו כאלו התחיל להשיג השגת אלהים, ודומה בעיניו כאלו לא בא לשום השגה בחכמת התורה. ולכן אמר אעברה נא, שלא נתכוון לאכול מפריו רק להשיג השגות העיוניות ושכליות בתורה. ועל זה אמר ואראה את הארץ הטובה, כההיא דאמרו ז"ל (ב"ב קנ"ח ע"ב) אוירא דארץ ישראל מחכים, ושם יבא להשיג סודות התורה. והשיב לו הקב"ה אתה חושב בדעתך שעדיין לא השגת בתורה כלום, ואין אצלך רק התחלה בלבד, אינו כן רב לך הרבה השגות של שלמות השכליות השגת בתורה ואל תוסף להשיג עוד, כי כל מה שאפשר לשכל האנושי להשיג השגת, ומזה הטעם כותבים בספר תורה והנה דרש דרש משה (ויקרא י ט), מלת דרש אחד צריך לכתוב בסוף השטה, ודרש השני בתחלת השטה, להודיע לאדם שאין קץ וחקר לדרשות התורה וסודתיה, כשהשלים האדם הדרש והוא חושב שכבר השלים ההשגת ובא עד סוף תכונתה, חוזר ומתחיל בראשית, לכן מלת דרש שני בתחלת השיטה לאחריה להודיע שהוא מתחיל בראש. וזה אנו יכולין ללמוד ממשה כמו שאמרנו שבעת ההיא שהיה משה בסוף ימיו ואמר להקב"ה אתה החלת להראות, שהוא עומד בהתחלה כאלו לא למד מימיו כלום, וטעם הדבר והנה מלת שרף, שר"ף בסוד "ששים "רבוא "פרצופים יש בעולם, כנגד ששים רבוא אותיות התורה, וכן יש לכל אות בתורה גם כן ששים רבוא פרצופים ששים רבוא פשטים, מזה הטעם קיימא לן כרב אשי במנחות בפרק הקומץ (מנחות ל' ע"א) שצריך לכתוב לעיני כל ישראל (דברים לד יב) בספר תורה באמצע השיטה דווקא, להודיע שסוף התורה אין לחקור, לכן היא באמצע השורה להורות לנו שלא בא עד תכלית וסופה של תורה:
פרדס רמונים
וכתב עוד כי מ"ב אותיות אלה בסוף התורה בפסוק ולכל היד החזקה ולכל המורא וגו'. ושם ג"כ ג' ידות והם אלו ולכלהי דהחזקה ול ע"כ היד האחת. כל המוראה גדול אש ע"כ היד השנית. רעשה משה לעיני כל. ע"כ היד הג'. כן מצאתי. ואפשר היות נקודות אלו כנקודות האותיות שבו נקוד האותיות שמבראשית כאשר רמזנום לעיל ושמענו אומרים שדברים אלו הם דברי החסיד החכם ר' שלמה מלכו ז"ל. ובשם זה מצאנו בס' הקנה שמות שראשי תיבותם הוא שם בן מ"ב נראה משם שהם לבוש אל זה השם ואלו הן השמות כאשר כתב הוא בספרו:
מגלה עמוקות
אופן נד
רצה משה לעלות לעולם הבריאה דתמן אל שדי, ובעולם היצירה אל הוי"ה, ובעשיה אל אדנ"י. והנה מתחלת שליחותו אמר הקב"ה למשה של נעליך (שמות ג ה), שהם סוד ב' כרובים בעשייה וביצירה. מ"ס בלוחות שהם "מטטרון "סנדלפון, ר"ת "מנעל "סנדל, (וכתב בעל עשרה מאמרות במאמר חיקור דין שמטטרון תופר מנעלים), כנגד זה אמר שני שדיך כשני עפרים (שיר השירים ז ד), תעיין במלת שני שדייך, שדרשו רז"ל (מדרש חזית) שהם ב' לוחות שהם כנגד שמים וארץ, שני שדיך בגימטריא מ"ס, "מטטרון "סנדלפון. ועל זה אמר בכאן אתה החילות להראות אותי עולם העשייה דתמן סנדלפון, ושם בעולם העשייה מנהיג אל אדני כמנין עבד"ך, ואחר כך על עולם היצירה דתמן מטטרון, ומנהיג אותו שם א"ל יה"וד, כמנין גדל"ך, והן הן ב' לוחות. ולכן אמר לשון החלות, שהוא בהיפוך אתוון הלחות. ז"ש את ידך החזקה, שהוא איתמר על הלחות (שמו"ר פמ"ו ג') וכל י"ד החזקה (דברים לד יב), וכן י"ד פעמים לוחות בתורה. והנה ביקש משה לעולם שכולו טוב ואין שם קליפה, לכן אעברה נא אל ארץ ישראל ארץ הטובה ההר הטוב, ואזכה לעולם שכולו טוב. השיב לו הקב"ה רב לך, רב טוב הצפון יהיה לך בכאן, ואין צריך עבור זה לבא לארץ ישראל, צו את יהושע הוא סוד צ"ו, שהוא בגימטריא אל אדני שהוא בעולם העשייה, וחזקהו מן עולם העשייה לעלות לו ליצירה, ואמצהו גם כן בתרי כרובין, כי הוא יעבור והוא ינחיל, שיהיה לו השגה בתרין כרובים אשר אתה רואה:
רצה משה לעלות לעולם הבריאה דתמן אל שדי, ובעולם היצירה אל הוי"ה, ובעשיה אל אדנ"י. והנה מתחלת שליחותו אמר הקב"ה למשה של נעליך (שמות ג ה), שהם סוד ב' כרובים בעשייה וביצירה. מ"ס בלוחות שהם "מטטרון "סנדלפון, ר"ת "מנעל "סנדל, (וכתב בעל עשרה מאמרות במאמר חיקור דין שמטטרון תופר מנעלים), כנגד זה אמר שני שדיך כשני עפרים (שיר השירים ז ד), תעיין במלת שני שדייך, שדרשו רז"ל (מדרש חזית) שהם ב' לוחות שהם כנגד שמים וארץ, שני שדיך בגימטריא מ"ס, "מטטרון "סנדלפון. ועל זה אמר בכאן אתה החילות להראות אותי עולם העשייה דתמן סנדלפון, ושם בעולם העשייה מנהיג אל אדני כמנין עבד"ך, ואחר כך על עולם היצירה דתמן מטטרון, ומנהיג אותו שם א"ל יה"וד, כמנין גדל"ך, והן הן ב' לוחות. ולכן אמר לשון החלות, שהוא בהיפוך אתוון הלחות. ז"ש את ידך החזקה, שהוא איתמר על הלחות (שמו"ר פמ"ו ג') וכל י"ד החזקה (דברים לד יב), וכן י"ד פעמים לוחות בתורה. והנה ביקש משה לעולם שכולו טוב ואין שם קליפה, לכן אעברה נא אל ארץ ישראל ארץ הטובה ההר הטוב, ואזכה לעולם שכולו טוב. השיב לו הקב"ה רב לך, רב טוב הצפון יהיה לך בכאן, ואין צריך עבור זה לבא לארץ ישראל, צו את יהושע הוא סוד צ"ו, שהוא בגימטריא אל אדני שהוא בעולם העשייה, וחזקהו מן עולם העשייה לעלות לו ליצירה, ואמצהו גם כן בתרי כרובין, כי הוא יעבור והוא ינחיל, שיהיה לו השגה בתרין כרובים אשר אתה רואה: