וּלְקַחְתֶּ֨ם לָכֶ֜ם בַּיּ֣וֹם הָרִאשׁ֗וֹן פְּרִ֨י עֵ֤ץ הָדָר֙ כַּפֹּ֣ת תְּמָרִ֔ים וַעֲנַ֥ף עֵץ־עָבֹ֖ת וְעַרְבֵי־נָ֑חַל וּשְׂמַחְתֶּ֗ם לִפְנֵ֛י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃
אור נערב
מה שאין כן אילן סרק שאינו עושה פירות, והטעם, כי הקליפה אינה עושה פירות, וכן זה שלומד בטעות ושגיאה הנה מזה חוייב לנטות הלמוד ההוא אחר החצונים, ואינו עושה פירות כחיצונים ממש. וכן הם סביב הנחל, כי הנחל הוא היסוד מקום הרזים, כי או״ר ר״ז אקרי והכי סליק, והיינו אור הנגנז לצדיקים, והיינו סוד ה׳ ליריאיו ובריתו, והיינו יסוד סוד יה. והכלל, כי סבב הנחל הזה שהיא קליפה דקה, שעליה נאמר "ונגה לו סביב", והיינו ערלה שאינה נכרתת אלא היא בפריעה כמבואר, והוא סיוע וגדר וכסות אל האילן העושה פירות, ולכן ערבי נחל הם סביב לנחל ושם נהנים. וכן אלו הטועים כיוצא בזה הם עושים אילנות שם, וקב״ה חדי בהו שסוף סוף תועלת ונוי אל הנחל היות בו ערבים כזה והם נאגדים בלולב.
מעשה רוקח
בפרק ג' (משנה סוכה פ"ג) סידר רבינו הקדוש המשניות תחלה דיני לולב ואח"כ דיני הדס ואח"כ דיני ערבה ואח"כ סידר המשנה "ר' ישמעאל אומר ג' הדסים ב' ערבות לולב אחד ואתרוג אחד וכו'", ואח"כ דיני אתרוג. ויש לדקדק למה שינה רבינו הקדוש הסדר מהפסוק, שבתורה נאמר תחלה פרי עץ הדר (ויקרא כ״ג:מ׳) היינו אתרוג, ואח"כ ג' מינים - לולב הדס ערבה. והוא העמיד אתרוג באחרונה. וגם למה הפסיק במשנה "ר' ישמעאל אומר" בין הדבקים? שתחלה היה לשנות דיני אתרוג קודם משנת "ר' ישמעאל אומר" אף לפי סדרו ששונה אתרוג באחרונה.