וְאִם־תֵּֽלְכ֤וּ עִמִּי֙ קֶ֔רִי וְלֹ֥א תֹאב֖וּ לִשְׁמֹ֣עַֽ לִ֑י וְיָסַפְתִּ֤י עֲלֵיכֶם֙ מַכָּ֔ה שֶׁ֖בַע כְּחַטֹּאתֵיכֶֽם׃
ביאור עשר ספירות
תשובה. כמו שאי אפשר לספינה בלא קברניט, כך אי אפשר לעולם בלא מנהיג, והמנהיג ההוא אין סוף לכבודו ולדברו כענין שכתוב לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד, וכתיב כי את כל מעשה האלהים יבא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע. ומה שהוא נעלם אין קץ ותכלית ואין לו חקר ואין חוץ ממנו, וחכמי המחקר מודים בזה הדבר שאין סוף ואין חקר ואין גבול לעילת כל העילות וסבת הסבות. ובדרך המנהיג אנו רואים כי סוף כל מעשה נעלם מחקור חוקר כענין שכתוב מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף. ועוד כתיב וגם אם יאמר החכם לדעת לא יוכל למצוא. ועל זה הזהיר הכתוב פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט וכו'. וכתיב והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך כלומר שלא (יאמין) [מאמין] בשם ובמדותיו אף כי יאמין באין סוף וימשיך ממנו כח לעצמו שלא מכחו של שם, ולפי שהוא כופר בשם נאמר בו ומחה ה' את שמו כדי למדוד לו כמדתו. והמאמין בשם ית' יאמין כי יש לעולם מנהיג והמאמין באין סוף (ו)אינו מאמין כי יש לעולם מנהיג אך אומר כי העולם השפל מקרה הוא שנאמר בו אם תלכו עמי בקרי. וכתיב והלכתי אף אני עמכם בקרי, והאומר שהכל מקרה הוא הולכים עמו בקרי הוא שנאמר והלכתם עמי בקרי, והלכתי עמכם בחמת קרי וגו', כלומר לכל אחד ואחד מודדין לו כמדתו באותו חפץ ובאותו דרך שהוא מתקיים בו:
פרדס רמונים
בהיכל שני והוא הנקרא שח"ת והוא טמא והוא חשך. בהיכל הזה ג' פתחים לג' צדדים. בפתח אחד עומד ממונה אחד ושמו עסטירי"א ותחת ידו כמה אלפים ורבואות ממונים על אותם שהם מוציאים שכבת זרע לבטלה שאינם רואים פני שכינה ואלו באים ומטמאים אותם בעולם הזה ואחר כך כשנשמתו יוצאת אלו אוחזים אותו ומכניסים אותו להיות נדון בהם ואלו נקראים שכבת זרע רותחת ואלו לוקחים חימום העבירה והזרע ומעלים אותו למעלה וגורם להיות ח"ו ברית קדש נכנע [נ"א נכנס] תחת הקליפות. בפתח שני יש ממונה אחד ושמו טסקיפ"ה והוא ממונה על כל אותם הבאים על הבהמות או על העריות החמורות שבתורה ותחת ידו כמה אלפים ורבואות מלאכי חבלה ודרכם עם האיש הזה כדרך אותם אשר אמרנו למעלה. בהיכל הזה יש ממונה אחד ובידו כוס [נ"א ששמו כו"ס] התרעלה וכל אותם הרוגי ב"ד שנהרגו ושתו כוס התרעלה בעולם הזה נצולו מכוס תרעלת עולם הבא. ואיזהו כוס התרעלה, בצאת הנשמה מהגוף הממונה הזה [שבידו] כוס התרעלה אוחז בו ומשקהו כוס תרעלה ובכוס ג' טפות הא' חצ"ץ והאחד מר ממות והאחד קובעת. ובהיכל הזה עומד ממונה אחד ושמו ניאציריא"ל וממנו יוצאין הג' טפות שאמרנו ונכנסות בכוס התרעלה ומשם משקין אותו ביום המות והם הג' טפות שבחרב של מלאך המות שאמרו רז"ל (במס' ע"ז ד"כ ע"ב). בפתח ג' יש ממונה אחד ושמו סנגדיא"ל והוא ממונה על כל אותם המכניסים ומטמאים ברית קודש בבת אל נכר. וכל אותם המטמאים עצמם בנכריות כאן הם מצטיירים צורות הנשים אשר טמאו עצמן בממונה הזה ובכמה אלף ממונים אשר תחת ידו. ובצאת נשמתו מטמאין אותה בצורה ההיא ונקשרת עצמה בהיכל הזה וז"ש רז"ל (במס' סוטה דף ג') ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה, לשכב אצלה בעה"ז להיות עמה לעה"ב. בתוך ההיכל הזה רוח א' טמא ובו תלויים כל הכשופים וכל מיני נחושים וכלם תלויים בטומאת זרע רותח וזה היה חכמת בלעם הרשע שהיה מטמא עצמו באתונו ואז היה מצליח בכשופיו. ועל זה נקרא ההיכל הזה שח"ת טמא כי טמא הוא וטמא יקרא. תחת הרוח העליון הטמא הזה יש בהיכל הזה עוד רוח טמא ושמו סרטי"א וכמה אלף ורבואות מלאכי חבלה תחתיו והם מזומנים בשעה שיורד החלום מצד הקדושה הרוח הזה וכל מלאכי חבלה שעמו יורדים עם החלום ההוא ומתערבים עמו ומודיעים לאיש ההוא דברי שקר דברי התול עם החלום הצודק וכן ארז"ל (ברכות דף נ"ה) כשם שא"א לבר בלא תבן כך א"א לחלום בלא דברים בטלים. ומצד ההיכל הזה יוצאים שני רוחות מתהפכים לפעמים אנשים לפעמים נשים וכאשר נוסעים רוחות טמאים עליונים מצד נסיעתן מתהוים השנים להבים ושלהובים והולכים ומתפשטים בעולם ומתראים לבני אדם בחלום כדמות נשים יפות ומטמאים אותם בקרי וכל זה הוא לנמשך אחרי דבריהם ומושך במעשיו את רוחם עליו וזהו שהזהירה התורה ונשמרת מכל דבר רע כדפירשו רז"ל (במס' כתובות דף מ"ו) שלא יהרהר אדם ביום ויבא לידי קרי בלילה ח"ו. וכענין הזה פי' בזוהר פרשת תרומה (דף ק"ל.) וז"ל חד ממנא קיימא לההוא סטרא על ההוא נוקבא דצפון בכל אינון חבילי טהירין סנוגי"ריא שמיה. ובשעתא דההוא תננא עקים אורחיה וסליק, האי ממנא ושתין אלף רבוא משריין אחרנין כולהו מתעתדן לקבלא ליה ולאתזנא מניה וקיימן בההוא נוקבא ועאלין בחד פתחא דאקרי קר"י ודא איהו רזא דכתיב (ויקרא כו) ואם תלכו עמי קרי וגו' וכתיב והלכתי עמכם בחמת קרי בההוא רוגזא דנפיק מפתחא דקרי. ואלין אינון דמשטטי בליליא. ובשעתא דנשמתין נפקין לסלקא לאתחזאה לעילא אלין נפקין ומקטרגין לון דלא יכלין לסלקא ולאתחזאה לעילא בר אנון חסידין קדישין דאינון בקעין רקיעין ואוירין וסלקין. ואלין חבילי טהירין נפקין ומודעין מלין כדיבין לבני נשא ואתחזיין לון בדיוקנין אחרנין וחייכאן בהו עד דאושדין זרעא ואקרון מאריהון דקרי בגין דאינון דנפקין מפתחא דקרי גרמו לון. ובשעתא דמתעכלין אמורין ופדרין ההוא תננא הוה רוי לון וזן לון כפום יקרא דלהון הכי מזונא דילהון מה דאתחזי לון ובהאי לא נפקי ולא משטטי בארעא קדישא עכ"ל.
שערי אורה
ולפי שהמידה הזאת היא בית דין של ישראל והיא הנוקמת נקמתם, נקראת בכל התורה אני, וכמה פעמים היא מזהרת את ישראל שלא יחטאו ושייראו לעמוד לדין לפניה, לפי שאי אפשר שלא לגמור את הדין. ועל זה נאמר בכל מקום: ויראת מאלהיך אני י"י (ויקרא יט, לב), כלומר יש לך לירא ולפחד מן הדין שלי, ואף על פי שהוא דין מעורב ברחמים. ועל יסוד זה נאמר; ואם תלכו עמי בקרי והלכתי אף אני עמכם בקרי ויסרתי אתכם אף אנ"י (שם כו, כא). ומה שאמר שבע על חטאתיכם, לפי שזאת המידה באר שבע נקראת, ויש בה בארות מלאות פח"ד וגבור"ה ודין והם בארות יצחק, דכתיב: ויעל משם בא"ר שב"ע (בראשית כו, כב).