זכריה ה:ט קבלה: תקוני הזהר

וָאֶשָּׂ֨א עֵינַ֜י וָאֵ֗רֶא וְהִנֵּה֩ שְׁתַּ֨יִם נָשִׁ֤ים יֽוֹצְאוֹת֙ וְר֣וּחַ בְּכַנְפֵיהֶ֔ם וְלָהֵ֥נָּה כְנָפַ֖יִם כְּכַנְפֵ֣י הַחֲסִידָ֑ה וַתִּשֶּׂ֙אנָה֙ אֶת־הָ֣אֵיפָ֔ה בֵּ֥ין הָאָ֖רֶץ וּבֵ֥ין הַשָּׁמָֽיִם׃

תקוני הזהר

דְּאִיהִי מִתְקַשְּׁטָא בְּכָל מִינֵי תַּכְשִׁיטִין, יְרוּשָׁלַםִ דְּאִיהוּ צַוָּאר עָלְמָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַסְחַר לָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (זכריה ה ט) וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם יהו"ה חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב, וְאִיהוּ מְחַבֵּק לָהּ בִּתְרֵין דְּרוֹעִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ב ו) שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי.
שאל רבBookmarkShareCopy