זכריה יב:י קבלה: דרך עץ חיים (רמח"ל)

ונבאר התמימות בתחילה, כי היא סיבה לחיזוק, ודוד מלך עליו השלום, על זה היה אומר (תהלים כו יא): "ואני בתומי אלך פדני וחנני". כי כבר שמעת איך הגוף בטבעו קרוב אל הסיטרא אחרא, והרע שייך לו בו, והוא צריך ליפדות ממנו, ואי אפשר לעשות זה כי אם בכח התמימות, וכנגד זה תימשך עליו הקדושה. והוא ענין (זכריה יב י): "ושפכתי רוח חן ותחנונים", כי מי שהטומאה רחוקה ממנו – חוט של חסד משוך עליו מצד הקדושה, וחנו מוטל על העליונים ותחתונים;