חבקוק ג:ט קבלה: שערי אורה ותקוני הזהר

ושמה המיוחד לה בתורה הוא יהו"ה שצורת האותיות הן אותיות יהו"ה וניקוד אותיות הוא ניקוד אלהים, כי מידת הגבורה הנקרא אלהים היא מושכת מן הבינה. ולפיכך בכל מקום שאתה מוצא בתורה יהו"ה אדני כגון: יהו"ה אדני חילי (חבקוק ג, ט), או אדני יהו"ה כגון: ויאמר אברם אדני יהו"ה מה תתן לי (בראשית טו, ב) - יהו"ה העומד בפסוקים אלו וכיוצא בהם הוא סוד הבינה, שהיא רחמים ודין וממנה יימשכו כוחות הדין. לפיכך נקראת שמה יהו"ה, שהרי זה השם צורת אותיותיו רחמים וצורת ניקודו דין. לפיכך דע כי התחלת הדין בספירות הוא סוד בינה מהמשכת החכמה, ומן הבינה שואבת כוח הדין הגבורה.

עֲרָיוֹת מִסִּטְרָא דְי"ה, עִ"ר יָ"ה תֵעוֹר קַשְׁתֶּךָ (חבקוק ג ט), עֲרָיוֹת מִסִּטְרָא דְו"ה לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עִ"ר וָ"ה (ויקרא יח ו), וְדָא לִילִי"ת דְּאִיהִי עִִרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ (שם יז), דְּאִינוּן ה"ה, עִִרְוַת כַּלָּתְךָ (שם טו) דָּא י' זְעִירָא דְאדנ"י, דְּאִיהִי כַּלָּה הָאֲמוּרָה בְּשִׁיר הַשִּׁירִים. תָּא חֲזִי שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אִתְקְרִיאַת בִּתָּהּ מִסִּטְרָא דְאִימָּא עִלָּאָה, כַּלָּה מִסִּטְרָא דְכָּ"ל כָּ"ל ה', אָחוֹת מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ (שם ו) מִסִּטְרָא דְהַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ (בראשית ו ג) בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר, מִסִּטְרָא דְּדַרְגֵּיהּ.

יִחוּדָא דְתַרְוַיְיהוּ כַּלָּה וַחֲמוֹתָהּ, (ה' מן אלהי"ם ו') (נ"א ה"י מן אלהי"ם ו' מלא), כְּלָלָא דְתַרְוַיְיהוּ ה"ה אִמָּא וּבְרַתָּא, ו' בֵּין תַּרְוַיְהוּ, לְעִילָא לֵית עִִרְוָה, וּבַאֲתַר דָּא אָמַר לֹא תִּדְמֶה לְיוֹצְרֶיךָ, לְתַתָּא בַּר מֵאַתְרֵיהּ אָמַר (ויקרא יח ו) לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת, וְהָא אוּקִימְנָא לְעִיל. וְעוֹד אַשְׁכַּחְנָא רָזָא עִלָּאָה, עִִרְוָ"ה עִ"ר ו"ה, כַּד ו' בֵּין עִר דְּאִיהוּ רַע אִתְעֲבִיד עוֹר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ג כא) וַיַּעַשׂ יהו"ה אלהי"ם לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּישֵׁם, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (ויקרא יט יד) וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל, דְּהָא רַע מִן עִוֵּר, אִיהוּ עִִרְוָה דְאַפְרִישׁ בֵּין ו"ה דְּאִינוּן אָח וְאָחוֹת, כַּד אִתְלַבַּשׁ אִילָנָא דְחַיֵּי בְּאִילָנָא דְטוֹב וָרָע, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ב ט) וְעִץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן, וְעִץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, בְּזִמְנָא דְאִיהִי (ס"א דהאי) עִר בֵּין בְּרָא וּבְרַתָּא לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עִִרְוָה, לֹא תִקְרְבוּ ו' לְה' דְּלָא אִתְגַּלְיָא רַע בֵּינַיְיהוּ דְאִיהוּ אַחֵר, דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר (משלי כה ט) וְסוֹד אַחֵר אַל תְּגַל, עִִרְיָ"ה תֵעוֹר קַשְׁתֶּךָ (חבקוק ג ט), עִר יה, רַע בְּזִמְנָא דְאִיהוּ בֵּין י"ה, הַהוּא רַע לָא תִקְרַב י' בְּה'.