וַיֹּ֣אמֶר ׀ לֹ֗א כִּ֛י אֲנִ֥י שַׂר־צְבָֽא־יְהוָ֖ה עַתָּ֣ה בָ֑אתִי וַיִּפֹּל֩ יְהוֹשֻׁ֨עַ אֶל־פָּנָ֥יו אַ֙רְצָה֙ וַיִּשְׁתָּ֔חוּ וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ מָ֥ה אֲדֹנִ֖י מְדַבֵּ֥ר אֶל־עַבְדּֽוֹ׃
תקוני הזהר
דִּבְגָלוּתָא מִשְׁנָ"ה דְאִיהִי מטטרו"ן שָׁלְטָא, וְאִיהוּ מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ, בַּאֲתַר דְּמַטְרוֹנִיתָא יָתְבָא מִשְׁנָה, וְדָא אִיהוּ (משלי ל כג) וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִירְתָּהּ, וּבְיוֹמוֹי דְּמֹשֶׁה לָא שָׁלְטָא שִׁפְחָה אֶלָּא מַטְרוֹנִיתָא, לְבָתַר דְּמִית מֹשֶׁה וְיָרִית יְהוֹשֻׁעַ דְּאִיהוּ נַעַר, בַּאֲתַר מַלְכוּתָא שָׁלְטָא שִׁפְחָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (יהושע ה יד) אֲנִי שַׂר צְבָא יהו"ה עַתָּה בָאתִי.
מגלה עמוקות
אופן נז
איתא במדרש פרשת וזאת הברכה (דב"ר פי"א י') ששני מלאכי שרת באו למשה, מיכא"ל וגבריא"ל. הנה רצה משה לכנוס לארץ ישראל ולהשלים כל ד' רגלי המרכבה, שהוא סוד מרכבו ארגמ"ן (שיר השירים ג י), כמ"ש הקב"ה לאברהם אנכי מג"ן לך (בראשית טו א) שהם שלשה אנשים נצבים עליו (בראשית יח ב) ג' גווני דעינא, מיכאל גוונא לבן, גבריאל אדום, אוריאל נוריאל גוונא ירק, אם החסד גובר נקרא אוריאל, ואם הדין גובר נקרא נוריאל. ועל זה אמר משה אתה החלות להראו"ת, בגימטריא מרכב"ה שלימ"ה. והנה בשעת מעמד הר סיני איתמר ומשה נגש אל הערפל (שמות כ כא), גש לא נאמר אלא נג"ש, מלמד שמיכאל וגבריאל הגישו את משה לערפל כדאיתא במדרש רבה (פרקי דר"א פמ"א). והכונה לפי שבמלת נגש נרמז מיכאל וגבריא'ל חושבן דדין כחושבן דדין, הערפל בגימטריא שכינה, הרי שלא זכר רק ב' מלאכים מן מרכבה של ארגמ"ן. וכן בשעת הר סיני איתא במדרש רבה שמות פל"ג (שמו"ר פל"ג ד') ומלאכי צבאות (תהלים סח יג), אל תקרי מלאכי אלא מלכי צבאות, מלמד שמיכאל וגבריאל שהם המלכים מן המלאכים הם ידודון ידודון, הרי שלא זכר גם כן רק מיכאל וגבריאל. ועתה התפלל משה מאחר שהחלות להראות לי מרכבה שלימה, וחזר ומפרש את גדלך מימין זה מיכאל, ידך החזקה משמאל גבריאל, ובפסוק עצמו חוזר ומפרש מי הם, כנגד גדלך אמר אשר מי אל בשמים ובארץ, דהיינו מיכאל שנקרא כן על שם שהוא מעיד על הקב"ה, מיכא"ל שעל הים אמר מ"י כמוך באלים (שמות טו יא), ולבסוף אמר אין כא"ל (דברים לג כו), הרי מיכא"ל. אשר יעשה כמעשך וכגבורת"ך הרי גבריאל, ועתה התפלל משה שרצה להכניס לארץ ישראל אעברה נ"א, רוצה אני להעביר נ' של נוריא"ל, שהוא מורה על גבורת הדין נהר דינור נגיד ונפיק מן קדמוהי, ואעשה א' של אוריא"ל במקום נוריא"ל, זה שאמר ואראה את הארץ שהוא רמז על אור של ארץ ישראל. או הכוונה מתחלה לא קחשיב רק מיכאל וגבריאל, אם אעברה בארץ ישראל אזי אשלים מרכבה של ארגמ"ן, דהיינו נ"א נוריא"ל אור פניאל, כדאיתא בתיקונים (תיקו"ז ע קכ"ז ע"א) א' של ארגמ"ן מורה על אור פניאל, ואראה את האר"ץ שהוא רפא"ל שהוא מלאך של השכינה במערב, ורפא"ל הוא במערב המרכבה. השיב לו הקב"ה רב לך, הרב שלך שהוא זגנזגא"ל הוא יבא עליך, כמו שכתוב תרגום יונתן בפרשת שמות בפסוק (שמות ג ב) וירא אליו מלאך ה' בלבת אש, זגנזגא"ל רבו של משה. וכן במדרש רבה סוף פרשת וזאת הברכה, כשהגיע זמנו של משה למות, באו ג' מלאכים מיכאל מימין, גבריאל משמאל, זגנזגאל מלפניו, וסימנם אל יחסר המז"ג (שיר השירים ז ג). אם כן מאחר שהרב שלך אצלך, אל תוסף וגו'. או יאמר ד' שרי התורה הם, וסימנם הנצנים נראו בארץ (שיר השירים ב יב), הם שרי התורה, עת הזמיר הגיע, במלת זמי"ר נוטריקון זגנזגא"ל מיכא"ל יופיא"ל רזיא"ל. וד' אלו נרמזין בכאן במלת ר"ב לך, מיכא"ל זגנזגא"ל בגימטריא ר"ב, שכל אחד מהם עולה מספר ק"א, שכן אמרו רז"ל [בעירובין דף נ"ד (חגיגה ט' ע"ב)] אינו דומה מי ששונה פרקו מאה פעמים למאה ואחד. וז"ש דבר צוה לאלף דור (תהלים צה ח), ר"ל כשלומד כמנין צו"ה, תתקיים לאלף דור. ז"ש לב חכם ישכיל פיהו (משלי טז כג), פיה"ו עולה ק"א. וז"ש תורה צו"ה לנו (דברים לג ד). והטעם של ק"א, כי ב' שרי התורה אילו, חייליהם הם מאה ואחד, והוא נעלם של משה כזה מ' י"ן א' עולה ק"א, הרי החכמה שהוא משה מאי"ן תמצא (איוב כח יב), ר"ל נעלמו של משה מא"ין, ז"ש מאי"ן יבא עזרי (תהלים קכא א), שהוא על עזר התורה, כמו שנאמר למס מרעהו חסד וגומר (איוב ו' יד), האם אי"ן עזרתה בי מיד ותושיה נדחה ממני (שם). וזה גם כן נרמז במלת רב לך, ר"ל באותו שם שלך, תמצא רב שלך שהוא עולה מאה ואחד כמנין רבו, ולכן גם כן נרמז בנעלם של משה מיכא"ל, ר"ל כל זמן שהיה משה חי, לא היה יכול מיכאל להנהיג את ישראל, כמ"ש משה אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה (שמות לג טו), על שאמר הקב"ה הנה אנכי שולח מלאך לפניך (שמות כג כ), הוא מיכאל, כמבואר פרשת כי תשא במדרש רבה (שמו"ר פמ"ה ג'). אבל כשנעלם משה, אז בא מיכאל. וכן בפרשת תצוה שנעלם שם של משה, יש בו ק"א פסוקים כמנין מיכאל, כי כשנעלם משה בא מיכאל, גם זה נרמז במלת רב לך, משה נוטריקון "מיכאל "שר "הגדול, ועליו נאמר רב לך שהוא השר הגדול, כמו שנאמר בדניאל (יב א) מיכאל השר הגדול וגו', והוא השר הגדול שבמלאכים. והנה משה דחה המלאך הגדול ברקיע, יהיה פירוש רב לך, מה שהיה לו להנהיג לשר הגדול שהוא מיכאל שהוא נקרא רב לך, אותה ההנהגה היתה לך, אבל צו את יהושע, שבימי יהושע אמר מיכאל עתה באתי (יהושע ה יד, עיין ב"ר פצ"ז ג'), משה רבך דחה אותי. ולפי מה שאמרתי שד' שרי פנים הם נרמזין במלת זמי"ר, ד' אלו נרמזין בכאן, במלת ר"ב נרמזין זגנזגא"ל מיכא"ל, ובמלת יהושע בגימטריא יופיא"ל ורזיא"ל, כנגד אלו ד' מלאכים אמר ראה בעיניך ימה וצפונה תימנה ומזרחה, שהם כנגד ד' רוחות העולם, וכן סדר המשנה אמרינן (בעירובין דף נ"ד:) שכל אחד שנה פרקו ד' פעמים, לקביל ד' שרי פנים אלו. ולפי שהמרכבה היא נרמזת בגוונא דעינא, לכן אמר משה ואראה את הארץ, ר"ל בארץ ישראל שם יהיו ד' גוונין דעינא אצלי דתשלום המרכבה. ועל זה השיב לו הקב"ה שבכאן יהיו גם כן גוונא דעינא בשלמותא, וראה בעינך ד' רוחות שהן לקביל ד' אתוון של הוי"ה, כמ"ש ואתחנן אל ה', שאנו מתפללין בשם ה' מימיני מיכאל י', ומשמאלי גבריאל ה', ומלפני אוריאל ו', ומאחורי רפאל ה':
איתא במדרש פרשת וזאת הברכה (דב"ר פי"א י') ששני מלאכי שרת באו למשה, מיכא"ל וגבריא"ל. הנה רצה משה לכנוס לארץ ישראל ולהשלים כל ד' רגלי המרכבה, שהוא סוד מרכבו ארגמ"ן (שיר השירים ג י), כמ"ש הקב"ה לאברהם אנכי מג"ן לך (בראשית טו א) שהם שלשה אנשים נצבים עליו (בראשית יח ב) ג' גווני דעינא, מיכאל גוונא לבן, גבריאל אדום, אוריאל נוריאל גוונא ירק, אם החסד גובר נקרא אוריאל, ואם הדין גובר נקרא נוריאל. ועל זה אמר משה אתה החלות להראו"ת, בגימטריא מרכב"ה שלימ"ה. והנה בשעת מעמד הר סיני איתמר ומשה נגש אל הערפל (שמות כ כא), גש לא נאמר אלא נג"ש, מלמד שמיכאל וגבריאל הגישו את משה לערפל כדאיתא במדרש רבה (פרקי דר"א פמ"א). והכונה לפי שבמלת נגש נרמז מיכאל וגבריא'ל חושבן דדין כחושבן דדין, הערפל בגימטריא שכינה, הרי שלא זכר רק ב' מלאכים מן מרכבה של ארגמ"ן. וכן בשעת הר סיני איתא במדרש רבה שמות פל"ג (שמו"ר פל"ג ד') ומלאכי צבאות (תהלים סח יג), אל תקרי מלאכי אלא מלכי צבאות, מלמד שמיכאל וגבריאל שהם המלכים מן המלאכים הם ידודון ידודון, הרי שלא זכר גם כן רק מיכאל וגבריאל. ועתה התפלל משה מאחר שהחלות להראות לי מרכבה שלימה, וחזר ומפרש את גדלך מימין זה מיכאל, ידך החזקה משמאל גבריאל, ובפסוק עצמו חוזר ומפרש מי הם, כנגד גדלך אמר אשר מי אל בשמים ובארץ, דהיינו מיכאל שנקרא כן על שם שהוא מעיד על הקב"ה, מיכא"ל שעל הים אמר מ"י כמוך באלים (שמות טו יא), ולבסוף אמר אין כא"ל (דברים לג כו), הרי מיכא"ל. אשר יעשה כמעשך וכגבורת"ך הרי גבריאל, ועתה התפלל משה שרצה להכניס לארץ ישראל אעברה נ"א, רוצה אני להעביר נ' של נוריא"ל, שהוא מורה על גבורת הדין נהר דינור נגיד ונפיק מן קדמוהי, ואעשה א' של אוריא"ל במקום נוריא"ל, זה שאמר ואראה את הארץ שהוא רמז על אור של ארץ ישראל. או הכוונה מתחלה לא קחשיב רק מיכאל וגבריאל, אם אעברה בארץ ישראל אזי אשלים מרכבה של ארגמ"ן, דהיינו נ"א נוריא"ל אור פניאל, כדאיתא בתיקונים (תיקו"ז ע קכ"ז ע"א) א' של ארגמ"ן מורה על אור פניאל, ואראה את האר"ץ שהוא רפא"ל שהוא מלאך של השכינה במערב, ורפא"ל הוא במערב המרכבה. השיב לו הקב"ה רב לך, הרב שלך שהוא זגנזגא"ל הוא יבא עליך, כמו שכתוב תרגום יונתן בפרשת שמות בפסוק (שמות ג ב) וירא אליו מלאך ה' בלבת אש, זגנזגא"ל רבו של משה. וכן במדרש רבה סוף פרשת וזאת הברכה, כשהגיע זמנו של משה למות, באו ג' מלאכים מיכאל מימין, גבריאל משמאל, זגנזגאל מלפניו, וסימנם אל יחסר המז"ג (שיר השירים ז ג). אם כן מאחר שהרב שלך אצלך, אל תוסף וגו'. או יאמר ד' שרי התורה הם, וסימנם הנצנים נראו בארץ (שיר השירים ב יב), הם שרי התורה, עת הזמיר הגיע, במלת זמי"ר נוטריקון זגנזגא"ל מיכא"ל יופיא"ל רזיא"ל. וד' אלו נרמזין בכאן במלת ר"ב לך, מיכא"ל זגנזגא"ל בגימטריא ר"ב, שכל אחד מהם עולה מספר ק"א, שכן אמרו רז"ל [בעירובין דף נ"ד (חגיגה ט' ע"ב)] אינו דומה מי ששונה פרקו מאה פעמים למאה ואחד. וז"ש דבר צוה לאלף דור (תהלים צה ח), ר"ל כשלומד כמנין צו"ה, תתקיים לאלף דור. ז"ש לב חכם ישכיל פיהו (משלי טז כג), פיה"ו עולה ק"א. וז"ש תורה צו"ה לנו (דברים לג ד). והטעם של ק"א, כי ב' שרי התורה אילו, חייליהם הם מאה ואחד, והוא נעלם של משה כזה מ' י"ן א' עולה ק"א, הרי החכמה שהוא משה מאי"ן תמצא (איוב כח יב), ר"ל נעלמו של משה מא"ין, ז"ש מאי"ן יבא עזרי (תהלים קכא א), שהוא על עזר התורה, כמו שנאמר למס מרעהו חסד וגומר (איוב ו' יד), האם אי"ן עזרתה בי מיד ותושיה נדחה ממני (שם). וזה גם כן נרמז במלת רב לך, ר"ל באותו שם שלך, תמצא רב שלך שהוא עולה מאה ואחד כמנין רבו, ולכן גם כן נרמז בנעלם של משה מיכא"ל, ר"ל כל זמן שהיה משה חי, לא היה יכול מיכאל להנהיג את ישראל, כמ"ש משה אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה (שמות לג טו), על שאמר הקב"ה הנה אנכי שולח מלאך לפניך (שמות כג כ), הוא מיכאל, כמבואר פרשת כי תשא במדרש רבה (שמו"ר פמ"ה ג'). אבל כשנעלם משה, אז בא מיכאל. וכן בפרשת תצוה שנעלם שם של משה, יש בו ק"א פסוקים כמנין מיכאל, כי כשנעלם משה בא מיכאל, גם זה נרמז במלת רב לך, משה נוטריקון "מיכאל "שר "הגדול, ועליו נאמר רב לך שהוא השר הגדול, כמו שנאמר בדניאל (יב א) מיכאל השר הגדול וגו', והוא השר הגדול שבמלאכים. והנה משה דחה המלאך הגדול ברקיע, יהיה פירוש רב לך, מה שהיה לו להנהיג לשר הגדול שהוא מיכאל שהוא נקרא רב לך, אותה ההנהגה היתה לך, אבל צו את יהושע, שבימי יהושע אמר מיכאל עתה באתי (יהושע ה יד, עיין ב"ר פצ"ז ג'), משה רבך דחה אותי. ולפי מה שאמרתי שד' שרי פנים הם נרמזין במלת זמי"ר, ד' אלו נרמזין בכאן, במלת ר"ב נרמזין זגנזגא"ל מיכא"ל, ובמלת יהושע בגימטריא יופיא"ל ורזיא"ל, כנגד אלו ד' מלאכים אמר ראה בעיניך ימה וצפונה תימנה ומזרחה, שהם כנגד ד' רוחות העולם, וכן סדר המשנה אמרינן (בעירובין דף נ"ד:) שכל אחד שנה פרקו ד' פעמים, לקביל ד' שרי פנים אלו. ולפי שהמרכבה היא נרמזת בגוונא דעינא, לכן אמר משה ואראה את הארץ, ר"ל בארץ ישראל שם יהיו ד' גוונין דעינא אצלי דתשלום המרכבה. ועל זה השיב לו הקב"ה שבכאן יהיו גם כן גוונא דעינא בשלמותא, וראה בעינך ד' רוחות שהן לקביל ד' אתוון של הוי"ה, כמ"ש ואתחנן אל ה', שאנו מתפללין בשם ה' מימיני מיכאל י', ומשמאלי גבריאל ה', ומלפני אוריאל ו', ומאחורי רפאל ה':
מגלה עמוקות
אופן צט
לפי שגילה הקב"ה למשה במדבר סיני סוד שחקים, דתמן בסודי רזיא תנינן באותן השחקים נגלית לאברהם ליצחק וליעקב ולמשה, ושם נגלית בסיני לעמך בענן כבודך, והוא סוד המן שירד מן שחקים במדבר, וזה סוד וראית את אחורי (שמות לג כג), וראי"ת א"ת, בגימטריא שחקי"ם במ' רבתי, אבל פני לא יראו, שהוא סוד מעון שהוא רקיע הה' (חגיגה י"ב ע"ב), לכן אמר מעונה אלהי קדם בה' (דברים לג כז). ועל זה אמר בעת ההוא לאמר, קרי ביה בעת ההיא, שרצה משה לבא להשיג סוד מעון ומכון, ולכן פתח בו' ואמר ההוא בו', ולכן רצה לבא לארץ ישראל כי שם ה' אהבתי מעון ביתך (תהלים כו ח), מכון לשבתך פעלת ה' (שמות טו יז), שבארץ ישראל יתקיים קרא (תהלים כד ז) שאו שערים ראשיכם, בזוהר ויקרא (זוהר ח"ג ח' ע"ב) אמר מה נינהו שערים, מעון ומכון, חסד ופחד. על זה ביקש אתה החלות להראות לי, שכן אמר משה אדני מעון אתה היית לנו (תהלים צ א), ואמר שם אדני, לכן פתח כאן באדני אדני אלהים. ואמר את גדלך לקביל מעון שהוא חסד, ידך החזקה לקביל מכון שהוא פחד, ולפי שאמר שם מעולם ועד עולם אתה אל (תהלים צ ב), לכן אמר בכאן אשר מי אל, ולפי שבכאן במדבר לא זכה משה רק לשחקים, שכן א"ת גדל"ך, בגימטריא שחקי"ם, לכן נקרא משה חתן, שהוא כחתן יוצא מחופתו (תהלים יט ו) דאיתמר על משה, לפי דאיתא באותיות רבי עקיבה שחקים יש שם תנ"ח מחנות אלף רבבות שמקלסין להקב"ה, וממונים על שמחת חתן כמנין חת"ן וכמנין שחקי"ם. ולכן אמר משה אעברה בה' יתירה, על סוד רקיע מעון שהוא רקיע ה'. ולפי שיש במעון ז' מזבחות כמ"ש סודי רזיא, שכנגדן בנו ג' אבות ז' מזבחות העליונים, קא מכוין בלעם שאמר אל בלק שבע המזבחות ערכתי לך (במדבר כג ד) בה' הידיעה (תנחומא צו סי' א'), שראה מעלתן של ישראל ברקיע ה' שהוא מעון, שם מבואר ענין גדולת ישראל כמו שהאריך בו בספר סודי רזיא. לכן אמר בלק לכה נא ארה לי בה' יתירה (במדבר כב ו), שראה גדולתן של ישראל ברקיע מעון, ורצה לנקות אותן באותו רקיע הה', והראה זה לבלעם בה' יתירה. ולפי שבלק הראה לבלעם מעלת ישראל ברקיע מעון, לכן הוצרך בלעם לבנות כנגדן ז' מזבחות, לבטל ז' מזבחות שברקיע מעון של ישראל שבנו אותם שלשה אבות העולם, לכן אמר שבע המזבחות ה' יתירה, על אותן שבע מזבחות שברקיע ה'. והוא סוד ארמי אובד אבי (דברים כו ה), לבן ארמי שהוא בלעם בן בעור, רצה לאבד את ישראל שיש להם ג' אבות שבנו ז' מזבחות במלת אב"ד, הן הן שבע מזבחות של ג' אבות כמ"ש רש"י בפרשת בלק (במדבר כג ד ד"ה את). וזה רמז משה בעת ההיא לאמר, בע"ת בגימטריא בלע"ם ב"ן בעו"ר, שרצה לבטל גדולתן של ישראל שברקיע הה' שהוא מעון, וגם ההוא בו' שהוא מכון, שהם לקביל אברהם ויצחק חסד ופחד שהם שערים העליונים כדאיתא בזוהר (פרשת ויקרא עמוד י"א). ולכן משה בתפלתו אמר אתה החלות להראות וגומר, את גדל"ך דייקא, כי גדולת ישראל רואים למעלה ברקיע מעון, (ואמר ג' לשונות גדלך, ואת ידך החזקה, ואשר מי אל בשמים ובארץ, שהם כנגד ג' אבות, לרמוז שרצה לבטל ז' מזבחות שבנו ג' אבות). ורמז במלת אעברה, שהוא בגימטריא בעו"ר, שבלעם בן בעור רצה להוריד גדולתן של ישראל ברקיע מעון שהוא רקיע ה', לכן ה' מלכי מדין נפלו על חלליהם עם בלעם (במדבר לא ח), וביקש משה לראות מעון ומכון לשבתך פעלת ה', ז"ש ההר הטוב הזה והלבנון, כי שם שער השמים מכוון כנגד מעון ומכון שלמעלה. השיב לו הקב"ה רב לך, לא די שהראה לו מעון ומכון שהם רקיע ה"ו, רק שזכה גם כן לרקיע הז', נוטריקון ר"ב 'רוכב 'בערבות, שגם סוד הערבות הראה לו. וז"ש כי לא תעבו"ר, בהיפך אתוון ערבו"ת, עלה ראש הפסגה, שהוא סוד רקיע השביעי דתמן שם של י"ה, כמ"ש סולו לרוכב בערבות בי"ה שמו (תהלים סח ה), וצו את יהושע, שבא אליו שר של ישראל מיכאל (דניאל יב א), שהוא שר על צבא ה' (יהושע ה יד, עיין ב"ר פצ"ז ג'), רצה לומר על ישראל שנקראים צבא, וז"ש וחזקהו על שר מיכאל, ואמצהו על חיילותיו שהם בגלגל ערבות, (כדאיתא במדרש אבכיר עמוד פ') ויותר יעקב לבדו (בראשית לב כה), שבאותו הפרק בקשו לפגוע המלאכים שבגלגל ערבות ביעקב (חולין צ"א ע"ב), הרי שבגלגל ערבות חיילותיו של מיכאל:
לפי שגילה הקב"ה למשה במדבר סיני סוד שחקים, דתמן בסודי רזיא תנינן באותן השחקים נגלית לאברהם ליצחק וליעקב ולמשה, ושם נגלית בסיני לעמך בענן כבודך, והוא סוד המן שירד מן שחקים במדבר, וזה סוד וראית את אחורי (שמות לג כג), וראי"ת א"ת, בגימטריא שחקי"ם במ' רבתי, אבל פני לא יראו, שהוא סוד מעון שהוא רקיע הה' (חגיגה י"ב ע"ב), לכן אמר מעונה אלהי קדם בה' (דברים לג כז). ועל זה אמר בעת ההוא לאמר, קרי ביה בעת ההיא, שרצה משה לבא להשיג סוד מעון ומכון, ולכן פתח בו' ואמר ההוא בו', ולכן רצה לבא לארץ ישראל כי שם ה' אהבתי מעון ביתך (תהלים כו ח), מכון לשבתך פעלת ה' (שמות טו יז), שבארץ ישראל יתקיים קרא (תהלים כד ז) שאו שערים ראשיכם, בזוהר ויקרא (זוהר ח"ג ח' ע"ב) אמר מה נינהו שערים, מעון ומכון, חסד ופחד. על זה ביקש אתה החלות להראות לי, שכן אמר משה אדני מעון אתה היית לנו (תהלים צ א), ואמר שם אדני, לכן פתח כאן באדני אדני אלהים. ואמר את גדלך לקביל מעון שהוא חסד, ידך החזקה לקביל מכון שהוא פחד, ולפי שאמר שם מעולם ועד עולם אתה אל (תהלים צ ב), לכן אמר בכאן אשר מי אל, ולפי שבכאן במדבר לא זכה משה רק לשחקים, שכן א"ת גדל"ך, בגימטריא שחקי"ם, לכן נקרא משה חתן, שהוא כחתן יוצא מחופתו (תהלים יט ו) דאיתמר על משה, לפי דאיתא באותיות רבי עקיבה שחקים יש שם תנ"ח מחנות אלף רבבות שמקלסין להקב"ה, וממונים על שמחת חתן כמנין חת"ן וכמנין שחקי"ם. ולכן אמר משה אעברה בה' יתירה, על סוד רקיע מעון שהוא רקיע ה'. ולפי שיש במעון ז' מזבחות כמ"ש סודי רזיא, שכנגדן בנו ג' אבות ז' מזבחות העליונים, קא מכוין בלעם שאמר אל בלק שבע המזבחות ערכתי לך (במדבר כג ד) בה' הידיעה (תנחומא צו סי' א'), שראה מעלתן של ישראל ברקיע ה' שהוא מעון, שם מבואר ענין גדולת ישראל כמו שהאריך בו בספר סודי רזיא. לכן אמר בלק לכה נא ארה לי בה' יתירה (במדבר כב ו), שראה גדולתן של ישראל ברקיע מעון, ורצה לנקות אותן באותו רקיע הה', והראה זה לבלעם בה' יתירה. ולפי שבלק הראה לבלעם מעלת ישראל ברקיע מעון, לכן הוצרך בלעם לבנות כנגדן ז' מזבחות, לבטל ז' מזבחות שברקיע מעון של ישראל שבנו אותם שלשה אבות העולם, לכן אמר שבע המזבחות ה' יתירה, על אותן שבע מזבחות שברקיע ה'. והוא סוד ארמי אובד אבי (דברים כו ה), לבן ארמי שהוא בלעם בן בעור, רצה לאבד את ישראל שיש להם ג' אבות שבנו ז' מזבחות במלת אב"ד, הן הן שבע מזבחות של ג' אבות כמ"ש רש"י בפרשת בלק (במדבר כג ד ד"ה את). וזה רמז משה בעת ההיא לאמר, בע"ת בגימטריא בלע"ם ב"ן בעו"ר, שרצה לבטל גדולתן של ישראל שברקיע הה' שהוא מעון, וגם ההוא בו' שהוא מכון, שהם לקביל אברהם ויצחק חסד ופחד שהם שערים העליונים כדאיתא בזוהר (פרשת ויקרא עמוד י"א). ולכן משה בתפלתו אמר אתה החלות להראות וגומר, את גדל"ך דייקא, כי גדולת ישראל רואים למעלה ברקיע מעון, (ואמר ג' לשונות גדלך, ואת ידך החזקה, ואשר מי אל בשמים ובארץ, שהם כנגד ג' אבות, לרמוז שרצה לבטל ז' מזבחות שבנו ג' אבות). ורמז במלת אעברה, שהוא בגימטריא בעו"ר, שבלעם בן בעור רצה להוריד גדולתן של ישראל ברקיע מעון שהוא רקיע ה', לכן ה' מלכי מדין נפלו על חלליהם עם בלעם (במדבר לא ח), וביקש משה לראות מעון ומכון לשבתך פעלת ה', ז"ש ההר הטוב הזה והלבנון, כי שם שער השמים מכוון כנגד מעון ומכון שלמעלה. השיב לו הקב"ה רב לך, לא די שהראה לו מעון ומכון שהם רקיע ה"ו, רק שזכה גם כן לרקיע הז', נוטריקון ר"ב 'רוכב 'בערבות, שגם סוד הערבות הראה לו. וז"ש כי לא תעבו"ר, בהיפך אתוון ערבו"ת, עלה ראש הפסגה, שהוא סוד רקיע השביעי דתמן שם של י"ה, כמ"ש סולו לרוכב בערבות בי"ה שמו (תהלים סח ה), וצו את יהושע, שבא אליו שר של ישראל מיכאל (דניאל יב א), שהוא שר על צבא ה' (יהושע ה יד, עיין ב"ר פצ"ז ג'), רצה לומר על ישראל שנקראים צבא, וז"ש וחזקהו על שר מיכאל, ואמצהו על חיילותיו שהם בגלגל ערבות, (כדאיתא במדרש אבכיר עמוד פ') ויותר יעקב לבדו (בראשית לב כה), שבאותו הפרק בקשו לפגוע המלאכים שבגלגל ערבות ביעקב (חולין צ"א ע"ב), הרי שבגלגל ערבות חיילותיו של מיכאל: