ירמיהו ב:ז קבלה: פרי עץ הדר ותקוני הזהר

וָאָבִ֤יא אֶתְכֶם֙ אֶל־אֶ֣רֶץ הַכַּרְמֶ֔ל לֶאֱכֹ֥ל פִּרְיָ֖הּ וְטוּבָ֑הּ וַתָּבֹ֙אוּ֙ וַתְּטַמְּא֣וּ אֶת־אַרְצִ֔י וְנַחֲלָתִ֥י שַׂמְתֶּ֖ם לְתוֹעֵבָֽה׃

פרי עץ הדר

וּמִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִשְׂבַּע הָאָרֶץ, לֶאֱכוֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבּועַ מִטּוּבָה. לְהַחֲיוֹת בָּהֶם נֶפֶשׁ כָּל חַי מִן הַכֹּחַ הָרוּחָנִי אֲשֶר בָּהֶן,‏ מִפְּרִי פִי מַלְאָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים הַנּוֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ וּמִמֶּנוּ פֶרְיְיךָ נִמְצָא,‏
שאל רבBookmarkShareCopy

תקוני הזהר

וְתָא חֲזִי מָאן דְּבִנְיָינָא דִילֵיהּ לְעִילָא בְסִטְרָא דְּדַכְיוּ, בְכָל אִלֵּין הֲבָלִים דְּאוֹרַיְיתָא וּצְלוֹתָא, עֲלֵיהּ אָמַר קְרָא (ישעיה לז טז) וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ וכו' וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה, וְהָא אוּקְמוּהוּ אַל תִּקְרֵי עַמִּי, אֶלָּא עִמִּי, מָה אֲנָא בְמִלּוּלָא דִילִי עֲבָדִית שְׁמַיָּא וְאַרְעָא כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים לג ו) בִּדְבַר יהו"ה שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ, כַּךְ אַנְתְּ בְּשׁוּתָּפוּ עִמִּי תַעֲבֵיד בְּמִלּוּלָא, אֲבָל אָחֳרָנִין דְּמַפְּקִין מִפּוּמַיְיהוּ הֲבָלִים דִּשְׁבוּעָה, עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (משלי ז כז) כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה, וְאִלֵּין אִתְקְרִיאוּ חֲלָלִים, דִּמְחַלְּלִין שֵׁם יהו"ה, וְנָפְקִין הֲבָלִים מִפּוּמַיְיהוּ וְקָלָא וְדִבּוּרָא לְשִׁקְרָא וְאוֹמָאָה לְשִׁקְרָא, וְדָכְרִין שְׁמֵיהּ לְמַגָּנָא וּלְשִׁקְרָא, בְּהַהוּא שְׁמָא דְנָפְקִין לְבַטָּלָא וּלְשִׁקְרָא בָּנִין לוֹן בִּנְיָנִין דְּבַטְלִין לוֹן מֵעָלְמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה ב ז) לַשָּׁוְא הִכֵּתִי אֶת בְּנֵיכֶם, וַוי לוֹן לִבְנֵי נָשָׁא דְנָפְקִין מִפּוּמַיְיהוּ מִלּוּלִין וְאוֹמָאִין דְּשִׁקְרָא, טַב לוֹן דְּלָא יֵתוּן לְעָלְמָא, קָמוּ חַבְרַיָּא כֻּלְּהוּ וְאָמְרוּ רַחֲמָנָא לְשֵׁזְבָן רַחֲמָנָא לְשֵׁזְבָן.
שאל רבBookmarkShareCopy