קבלה על ירמיהו ל:א

בְּרִי, רָזָא עִלָּאָה הָכָא, אִם זָכוּ יִשְׂרָאֵל הֲוָה נָחִית לוֹן אוֹרַיְיתָא מִן שְׁמַיָּא בְלָא דוֹחֲקָא, וְלָא הֲווֹ צְרִיכִין לְאַלָּפָא חַד לְחַבְרֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות טז ד) הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם, דְּלֵית לֶחֶם אֶלָּא אוֹרַיְיתָא, לָא זָכוּ בְּגִין עִרֶב רַב דְּאִינוּן שַׁטְיָּין, אִתְּמַר בְּהוּ שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ, דְיִטְרְחוּן לְאוֹלָפָא דָא לְדָא, לְפַרְנָסָה כָּל חַד בְּדוֹחֲקָא, וּלְחַכִּימַיָּא בִרְמִיזָא. אֲבָל לְעָתִיד לָבֹא יִתְמְחוּן עִרֶב רַב מֵעָלְמָא, וְאִתְּמַר בְּהוֹן (ירמיה ל א לג) וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת אָחִיו וְגוֹמֵר, וּבְגִין דָּא וִושֶׁט אִיהוּ לְבִישׁ וְאִיהוּ לְטָב, חִוָּור וְסוּמַק, דִּינָא וְרַחֲמֵי.