ישעיהו ה:ז קבלה: פרדס רמונים, שערי אורה, תקוני הזהר וזוהר חדש

כרם הוא המלכות וקרא צווח (ישעי' ה') כי כרם ה' צבאות בית ישראל. ובית ישראל היא המלכות כנודע. ואפשר שנקראת כן בהיות הרמז אל השפע הזרוע לצדיק שורות שורות ככרם כדפירשנו בשער מהות והנהגה:

ואם ח"ו עושין ישראל שלא כהוגן, מה כתיב? כי מפני הרעה נאסף הצדיק (ישעיהו נז, א) והצדיק הוא מידת הדין. וכן הוא אומר: וצדיק יסוד עולם (משלי י, כה), ואומר: 'מציון מכלל יופי אלהים הופיע'. וכשנאספת מידת צדיק אז נחרב הר ציו"ן, מה כתיב בהסתלק אל ח"י מהר ציון? אז כתיב; על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו (איכה ה, יח). מי הם השועלים שהלכו בו? שאר כוחות של טומאה, הנקראים שועלים קטנים מחבלים כרמים. מי הם כרמים? כרם י"י צבאות.

וְרַשִּׁיעַיָּא נִשְׁמָתְהוֹן דְּשֵׁדִין וּמִמַּזִּיקִין וְלָא פוֹעֲלִין בְּהוֹן אֶלָּא כִישׁוּף וְעוֹבְדֵי שֵׁדִין כַּוָּתַיְיהוּ, בְּגִין דְּרַשִּׁיעַיָּא כָּל שְׁמָהָן וְכָל הֲוַיָּי"ן דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְכָל מַלְאָכִים שֹׂנְאִין לוֹן, וּבְגִין כַּךְ לָא מוֹעִיל לָא קָמִיעַ וְלָא שְׁמָהָן קַדִּישִׁין וְלָא מַלְאָכַיָּא, דְלָא תָּפִיס אֶלָּא מִין בְּמִינוֹ, וּבְגִין דָּא (דברים כב ט) לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (ישעיה ה ז) כִּי כֶרֶם יהו"ה צְבָאוֹ"ת וְגוֹמֵר, צְבָאוֹ"ת נְקוּדָה דִילֵיהּ יְהָוֹ"ה, עֲלֵיהּ אִתְּמַר (דברים י טו) רַק בַּאֲבוֹתֶיךָ חָשַׁ"ק, חוֹלֵ"ם שְׁבָ"א קָמֵ"ץ, וְאִינוּן זְרַע אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, דַּרְגָּא דִלְהוֹן חֶסֶד כַּהֲנָא רַבָּא, גְבוּרָה לֵוִי, יִשְׂרָאֵל עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, בְּגִין דְּחוֹלֵ"ם כֶּתֶר עַל תִּפְאֶרֶת, קָמֵץ חָכְמָה עַל חֶסֶד, וּבֵיהּ הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים, וּבְחָכְמָה אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה לִתְחִיַּית הַמֵּתִים, חָכְמָה מְחַכֶּ"ה קָמוּ כֻלְּהוּ וְאִשְׁתַּטְחוּ קַמֵּיהּ וכו'.