ישעיהו כד:טז קבלה: מגלה עמוקות

מִכְּנַ֨ף הָאָ֜רֶץ זְמִרֹ֤ת שָׁמַ֙עְנוּ֙ צְבִ֣י לַצַּדִּ֔יק וָאֹמַ֛ר רָזִי־לִ֥י רָֽזִי־לִ֖י א֣וֹי לִ֑י בֹּגְדִ֣ים בָּגָ֔דוּ וּבֶ֥גֶד בּוֹגְדִ֖ים בָּגָֽדוּ׃

מגלה עמוקות

אופן קיד
ידוע שחותם של הקב"ה הוא אמת (שבת נ"ה ע"א), מתחילת הבריאה הוצרך הקב"ה להשליך אמת ארצה (דניאל ח יב) וברא את עולמו, כי אמת אמר לא יברא שהוא מלא שקרים (כדאיתא במדרש רבה פרשה ח' (ב"ר פ"ח ה')), לכן הוצרך הקב"ה לחתום חותם של אמת ו' פעמים במעשה בראשית, הנה ראה משה ברוח הקודש שיבא שלמה ויבנה בית המקדש, והתפלל תפלתו ואמר שם ו' פעמים ואתה תשמע השמים, שכתב סודי רזא שו' פעמים השמים אלו שאמר שלמה, הם כנגד ו' ימי בראשית, והאריך שם בכל דבר שהוא כנגד אותו יום שנבראו במעשה בראשית. והנה בג' ימים במעשה בראשית לא נרשם בו חותם אמת, וסימנם בג"ד, דהיינו ביום ב' וביום ג' וביום ד' לא איתמר ביה ויבר"א אלהי"ם א"ת, שהוא ס"ת אמ"ת, וכתב הוא ז"ל שם הטעם על שם בגד בוגדים בגדו (ישעיה כד טז), רצה לומר מלשון בגידה שבגדו בעולם, לכן לא נרשם בבג"ד אמת. ואני אומר לפי שאותיות בג"ד, הם שקר בא"ת ב"ש, לכן אמר יעקב דאיתמר גביה תתן אמת ליעקב (מיכה ז כ), ונתן לי לחם לאכול (בראשית כח כ), שהיא לחמו של תורה, אזי יהיה לי בג"ד ללבוש, שאתקן לבוש לאותיות בג"ד שהם שק"ר, כי תורת אמת היתה בפיהו (מלאכי ב ו), וכל כוונתו של יעקב לתקן עם הלחם שהוא תורת אמת את הבג"ד. ולכן בפעם ב' וג' וד', לא אמר שלמה מכון שבתך, כי אמת הוא המכון והכסא של הקדוש ברוך הוא שהעולם עומד עליו, כמו שנאמר והוכן בחסד כסאך וישב עליו באמת (ישעיה טז ה), ולפי שבג' ימים אלו לא איתמר אמת במעשה בראשית, לכן לא אמר גם כן שלמה מכון שבתך. ולפי שבארץ ישראל איתמר עליו אמת מארץ תצמח (תהלים פה יב), לכן פתח משה ואתחנן בו', על אותו התפלה שהתפלל שלמה בעת ההיא דייקא, שאמר ו' פעמים תשמע השמים כדי שיהיה לעולם תקומה בו' ימי בראשית, התפלל עתה משה עבור יסוד אמת, לכן ההוא כתיב, שזה היתה כוונתו של משה לתקן ו' אמת, על זה אמר אתה החלות להראו"ת, בגימטריא א"ר אמ"ת, את גדלך זה חסד, אמרתי עולם חסד יבנה (תהלים פט ג), וא"ת יד"ך בגימטריא אמ"ת, שבשתי מדות אלו גבר עלינו חסדו ואמת ה' לעולם (תהלים קיז ב), שהוצרך הקב"ה להשליך אמת ארצה, ז"ש אשר מי אל בשמים ובארץ, שבב' אלו נבראים שמים וארץ, לכן אמר אעברה נא, מה שיתפלל שלמה בשעת בנין המקדש, נ"א נוטריקון נ"תיב אמ"ת, אתפלל אני עכשיו, ואראה אמר ו' יתירא לתקן ו' ימי בראשית, וזה דוקא בכניסתו לארץ כי שם איתמר אמת מארץ תצמח (תהילים פ״ה:י״ב), ר"ל שהוצרך הקב"ה בשעת בריאת עולם להשליך אמת ארצה, משם מארץ ישראל היא צמיחת אמת מן הארץ, לכן אראה את האר"ץ ואתקן אותה אמת, וכן גם כן הלבנון דאתמר גבייהו "אתי "מלבנון "תבואי (שיר השירים ד ח), ר"ת אמ"ת. והשיב הקב"ה רב לן, מדת אמת היא שלך שנקראת התורה על שמך תורת אמת. וגם רמז לו במילת רב לך, על עדת קרח שאמר משה אז באותו פרק רב לכם (במדבר טז ז), אז נתאמת שהם צווחין בגיהנם משה אמת ותורתו אמת (ב"ב ע"ד ע"א), לכן אל תוסף עוד. צו את יהושע על ב' מדות אילו, חזקהו על מדת חסד, אמצהו על מדת אמת, וכן כתיב כשאמת מארץ תצמח, אז צדק משמים נשקף (תהילים פ״ה:י״ב). ועל זה נתכוין משה אשר מי אל בשמים ובארץ, על צדק שהוא מן השמים, ועל אמת שהוא מן הארץ. ולכן אמר ואראה את הארץ, אזי יהיה "אמת "מארץ "תצמח, שהוא גם כן ר"ת אמ"ת, ההר הטוב הזה שהוא ירושלים לקיים קרא צדק משמים נשקף, כי ירושלים צדק ילין בה (ישעיה א כא). והשיב הקב"ה רב לך, כבר המלאכים העידו בשעת מיתת משה צדקת ה' עשה (דברים לג כא, דב"ר פי"א ט'), הרי הצדק שלך, כנגד זה אמר צו את יהושע חזקהו במדת אמת, שכן ג' פעמים חזק (שאמר הקב"ה ליהושע אחר מיתת משה, עולה מש"ה), שהוא דרגא דמשה שהוא אמ"ת, על ג' אותיות אילו שהם ראש תוך סוף של אלפ"א בית"א, לכן חותם של תורה הוא אמת, וכשנכנסו ישראל לארץ היה מספר שלהם למעלה מס' רבוא תשל"א, ר"ל אלף תש"ל, שהוא ר"ת של "שפת "אמת "תקון "לעד (משלי יב יט), שכן מספר אלף הוא משה, שדרשו עליו רז"ל (ויק"ר פ"ב א') אדם אחד מאלף מצאתי (קהלת ז כח), שזה הוא משה, ולכן כשבירך משה לישראל יוסף ה' עליכם ככם אלף פעמים (דברים א יא), אמרו רז"ל (ספרי דברים יא) זו משלי, שזה הוא באמת דרגא דמשה שהיה לו אלף זיוון, והיתה יניקתו מחכמה י' פעמים חכמה, כי משה היה גבוה עשר אמין (ברכות נ"ד ע"ב), שהם י' פעמים חכמה הרי תש"ל, נמצא זה החשבון של מנין ישראל שנכנסו לארץ היה הכל ממשה, כי ס' רבוא הוא משה (דב"ר פי"א י'), שעליו אמרו רז"ל (חולין דף קל"ט ע"ב) משה מן התורה מנין, שנאמר (בראשית ו ג) בשגם הוא בשר, ר"ל משה מן התורה מנין שהוא כלול מן כל ס' רבוא ישראל, והשיב בשגם הוא בשר, ר"ל בשג"ם בגימטריא מש"ה, ובשג"ם הו"א בש"ר עולה ששי"ם רבו"א), שעליו אמרו רז"ל (שהש"ר פ"א ג') אשה אחת ילדה במצרים ס' רבוא בכרס אחד, שהיתה דרגא אלף זיוון, וכלול מן י' חכמות שבעולם שנבראו בי' מאמרות (אבות פ"ה מ"א), וכולם בחכמה עשית (תהלים קד כד), הרי תש"ל. עליו אמר הקב"ה למשה רב לך, זה המספר הרב של ישראל, כמ"ש ומספר בני ישראל היו רב (שמואל א'), הוא שלך דרגא דילך, ולכן נרמז מספר של בני ישראל בפסוק שפת אמת תכון לעד (משלי י"ב), אמת הוא משה, שהוא כלול תורת אמת בכלל, שהוא חותם של כל ס' רבוא צנורות שבעולם, שהם ס' רבוא אותיות של תורה, ובר"ת של פסוק שהם תשל"א, נרמז בהם המספר שהוא למעלה מס' רבוא שהוא אלף תש"ל, כנגד מדת הצדק אמר ואמצהו בכל אשר תראה שהם אמת וצדק, כמו שמסיימין בברכת הפטרה בנביאי אמת וצדק, שכן אמ"ת וצד"ק, הוא בגימטריא כ"ח מש"ה רבינ"ו, שהוא כ"ח תרי"ג שממנו יניקת כל הנביאים עד סוף כל הדורות:
שאל רבBookmarkShareCopy

מגלה עמוקות

אופן קף
אמרינן בגמרא בפרק חלק (סנהדרין צ"ד ע"א) על פסוק (ישעיה ט ו) למרבה המשרה, מ' סתומה באמצע התיבה, משום שביקש הקב"ה לעשות חזקיה משיח וסנחריב גוג ומגוג, ובאה מדת הדין לפני הקב"ה דוד אמר כמה תשבחות ולא עשית אותו משיח, ולחזקיה אתה רוצה לעשות משיח, מיד נסתם מדת הדין ובאה הארץ וביקש לומר שירה בשבילו, שנאמר (ישעיה כד טז) מכנף הארץ זמירות שמענו לעשות צביונו של צדיק, והשיבו רוח הקודש בוגדים בגדו. קחשיב ה' בגידות לקביל ה' מלכיות כמו שפירש רש"י (ד"ה ואומר). והנה כשהראה הקב"ה למשה אוצר של וחנותי את אשר אחון (שמות לג יט), וכנרמז במלת ואתחנן [כדאיתא בתנחומא פרשת כי תשא (סי' כ"ז)], כשהגיע משה לדורו של חזקיה וראה קטרוג זה של מדת הדין שנסתם המ"ם של למרבה, וטעם הדבר שנרמזת משיח במ"ם סתומה של למרבה, כי משיח נרמז במ"ם סתומה של אדם הראשון בגלגול שלישי שלו, שכן אדם נוטרייקון "אדם "דוד "משיח, ונמצא במ"ם סתומה נרמז משיח, לכן גם בכאן נרמז ונסתם המ"ם לרמז על משיח. וכן אמרו שבספר נחמיה יש בסוף התיבה מ' פתוחה חומת ירושלים אשר הם פרוצים (נחמיה ב יג), שבסוף תיבות המ' מ' פתוחה, לרמז כל זמן שהחומות של ירושלים פתוחים, נסתם המ"ם של למרבה המשרה, דהיינו משיח סתום קן צפור למעלה זוהר שמות עמוד יא (זוהר ח"ב ז' ע"ב) שהמ"ם סתומה. אבל אם יפתח הסתום, דהיינו שיצא משיח מן קן ציפור ויהיה מ' של למרבה פתוחה, אזי מ' של חומת ירושלים יהיה סתומה מכל צד. והנה בא משה לבקש על זה, כששמע הקול שאמרו רזי לי רזי לי, וחשבו ה' בגידות זו אחר זו שהם ה' מלכיות, רצה משה ליכנס לארץ ישראל ולבטל קטרוג של חזקיה שישמע הקב"ה לקול הארץ שבקשה לומר שירה בשבילו. וז"ש בעת ההיא לאמר, קרי בה בעת הה"א, כשהראה לו ה"א בה' בגידות על ה' מלכיות, רצה לתקן הה"א בעת ההיא, לכן פתח באדני, כי סוד אדני היא סוד כנף שם הארץ, שיסוד הארץ החיים העליונה שהיא השכינה, נקראת ארץ שרצה לומר שירה עבור חזקיה, ולפי שנקרא חזקיה על שם חזק שחזקו י"ה (כדאיתא שם בגמרא סנהדרין דף צ"ד.), שהיא בינה שנקראת י"ה, ולכן אמר הוי"ה בנקודת אלהים, שהיא סוד בינה בטעם יניקת חזקיה. לכן הוסיפו לחזקיה חמשה עשר, שהיא סוד י"ה מבינה, בסוד הנני יוסיף על ימיך חמש עשרה שנה (ישעיה לח ה), ולא אמר אוסיף, אבל אמר יוסף על העתיקא שהוא סוד י"ה. ולכן בשירת הים שזכה משה להעתיקא כמבואר בספר כנפי יונה חלק ד', לכן אמר עזי וזמרת י"ה (שמות טו ב), ואמרינן שם בגמרא (סנהדרין צ"ד ע"א) הנה האדון ה' צבאות ישלח במשמניו רזון (ישעיה י טז), אמר הקב"ה יבא חזקיה שיש לו שמונה שמות, ויפרע מסנחרב שיש לו שמונה שמות. לכן פתח משה באדני ומסיים בהוי"ה בנקודת אלהים שהיא בינה, שמן אדני עד בינה ח' מדות, כנגד ח' שמות שיש לו לחזקיה, לפי שחזקיה יניקתו מבינה, לכן ניתנו לו ח' שמות שהם כנגד שמונה ספירות מלמעלה למטה. ועל זה סידר משה תפלתו, מאחר שהחלות להראות לי בדורות הבאים תרין רתיכין מסטרא דקדושא, את גדלך שהוא פני אריה, חזקיה שהיה מלך יהודה והוא פני אריה, ומסטרא דשמאלא מצד הקליפה הראה לו סנחריב שהיה לו גם כן ח' שמות, שיניקתו מיד חזקה שהיא השמאל שיניקתו מצד השמאל שהוא מקליפת נוגה, שהיא כנגד בינה בקדושה שהוא כלול מן ש"ך דינים, שכן סנחר"ב כמספר ש"ך, וכמו שחזקיה היתה מנוחתו כבו"ד, שהוא סוד ל"ב נתיבות חכמה שהיו פתוחים בדורו של חזקיה, שבדקו מדן ועד באר שבע שהיו תנוקות של בית רבן בקיאין בטומאה וטהרה (כדאיתא בגמרא שם (סנהדרין צ"ד ע"ב), והידוע שסוד כבוד שהוא ל"ב נתיבות חכמה שהם כלולים מיו"ד, יו"ד פעמים ל"ב שהוא ש"ך, לכן עמד חזקיה בדורו שהוא כנגד סנחרב שהיו כולל ש"ך דינים כמנין סנחר"ב. ועליו נאמר אשר מי אל בשמים ובארץ, שכן השיב הקב"ה בימי חזקיה צל המעלות של חמה ברקיע האחורנית (ישעיה לח ח), על זה אמר שיעשה כמעשיך, ועל מפלות סנחרב ששרפו גבריאל [כדאיתא שם בגמרא (סנהדרין צ"ד ע"א)] אמר וכגבורתי"ך. ולכן התפלל משה אעברה נא, רוצה אני ליכנס לארץ ישראל ולתקן כנף הארץ שתעשה צביונו של צדיק שיהיה חזקיה משיח, ולתקן מ' סתומה שהיא נסתמה מן ארבעה צדדים, שכן אעברה בהיפוך אתוון ארבעה, לעשות ממנו מ' פתוחה, "נתיב "אחד נוטרייקון נ"א. וז"ש והלבנון, כמ"ש אצל חזקיה והלבנון באדיר יפול (ישעיה י' לד), רוצה אני לבא לשם לקיים קרא כבו"ד ה' הלבנון אליך יבא (ישעיה ס יג), שתהיה מנוחתו כבו"ד. השיב הקב"ה רב לך, ר"ל סוד כבו"ד הוא שלך, שכן משה זכה לתורה שמתחלת בב' (בראשית א א), ומסיימת בל' (דברים לד יב), לפי שמשה הוא הגלגול של הבל, שנקרא כן על שם גילגול שלישי שלו שקיבל חמשה חומשי תורה, היא של הבל שמתחלת בב' ומסיימת בל' היא ב"ל מן הבל, לכן כשנהרג הבל ביום נ' ללידתו (ב"ר פכ"ב ד'), ואחר כך בא משה ותיקן גלגולו הראשון נו"ן שערי בינה של תורה. ועל זה אמר רב ל"ך, שלך היא הגדולה של לבנו"ן שהיא ל"ב "נתיבות חכמה נ' שערי בינה, צו את יהושע וחזקהו ל"ב נתיבות חכמה, ואמצהו נ' שערי בינה:
שאל רבBookmarkShareCopy

מגלה עמוקות

אופן רנב
מן הידוע שמשה הוא משיח בן דוד, עד כי יבא שיל"ה (בראשית מט י) בגימטריא משה כדאיתא בזוהר (ח"א כ"ה ע"ב). ומשה גם כן סוד יוסף, בסוד ויקח משה את עצמות יוסף (שמות יג יט). נמצא שמשה הוא כלל ב' משיחים משיח בן דוד משיח בן יוסף, לכן רצה משה שיהיו ב' משיחים בזמנו, וידוע כשיבא משיח אז יהיה מרכב"ה שלמ"ה, שהוא בגימטריא אברה"ם יצח"ק יעק"ב דו"ד, ובגלות גברה הטומאה המרכב"ה טמא"ה, שהיא בע"ל צפ"ן (שמות יד ב) חושבן דדין כחושבן דדין, שהיא חקוקה עליה דמות כל"ב ר"ע, שעולה גם כן כחשבון בע"ל צפ"ן בסוד לא יחרץ כלב לשונו (שמות יא ז), ואז נפגם כביכול רגל רביעי שבמרכבה שהוא מלכות בית דוד. וזה עניין מכירת יוסף שראו השבטים שעתיד ירבעם לעמוד ממנו, שהוא היה בסוד מרכב"ה טמא"ה שהיא כל"ב ר"ע, ושמו של ירבע"ם מוכיח עליו, שכן ירבעם עולה כחושבן מרכב"ה טמא"ה כל"ב ר"ע, לכן אמרו ז"ל במדרש (ב"ר פפ"ד י"ד) על פסוק (בראשית לז יט) הנה בעל החלומות, שאמרו זהו עתיד להשיאנו לבעלים, נשסה בו את הכלבים מדה כנגד מדה. וז"ש הפסוק (בראשית לז יח) ויראו אותו מרחוק ויתנכלו אותו להמיתו, ר"ל שראו מה שלעתיד יצא מאתו שירבעם יצא ממנו, ועתה לכו ונהרגהו (בראשית לז כ), ר"ל עכשיו נהרגהו קודם שיצא ממנו. ולפי שירבעם יצא מן יוסף, לכן אנטיוכ"ס שהוא בגימטריא יוסף, שהיה מל"ך יו"ן שהוא גם כן בגימטריא יוסף, אמר כתבו על קרן שו"ר אין לכם חלק באלהי ישראל (ב"ר פ"ב ד'), שאז נתעורר חטא ירבעם שיצא מן יוסף שנקרא שור שהביא קרן לעולם, שהוא סוד "קליפות "רביעית "נגה, ר"ת קר"ן, בסוד ולרשעים אל תרימו קרן (תהלים עה ה). ולכן חשמנאי תקנו הודו, לתקן קליפות נג"ה (כנ"ל אופן ס"ו), כשגברה מרכבה טמאה בעולם, נחסר כביכול רגל רביעית שבמרכבה. זה שאמר הכתוב (איכה א יג) פרש רש"ת לרגלי, ר"ל רגל שלי פרש רש"ת, שהוא בגימטריא ד' פעמים קליפ"ה שהיא המרכבה טמאה, (שבת ב' ע"א) ידיעות הטומאה שתים סמאל ונחש, שהן ארבע כחות הטומאה, וכנגדן ד' גליות. וכן אמר דוד (תהלים לא ד) תוציאנ"י מרש"ת זו טמנו לי, ל"י דייקא. ולפי שסוד הקליפה היא כלב ר"ע, לכן לעתיד יבא אליהו שעולה בחשבן כל"ב לתקן הכל"ב ר"ע, וכן משיח בן יוסף יצא מירבעם שהוא אביהו בן ירבעם, לתקן מה שקלקלו מניה וביה אבא ליזל ביה נרגא, וכן יונה בן אמתי שהוא בן אליהו שהוא בסוד כל"ב, הוא גם כן משיח בן יוסף, בא יב"א ברנה (תהלים קכו ו), יב"א נוטרייקון "יונה "בן "אמתי, "אביהו "בן "ירבעם, נושא אלמותיו לכפר על אלילים אלמים של ירבעם, כדאיתא במדרש רבה (ב"ר פפ"ד י') על פסוק (בראשית לז ז) והנה קמה אלמתי, ר"ל אמר עתידים אתם לעשות אלילים אלמים לפני עגליו של ירבעם, ולכן אתמר גביה (דברים לג יז) וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח, שאז יתוקן קליפות קרן. וכן משיח בן דוד יתקן כלב רע, כי דוד עמד בחצות לילה לתקן משמורה שנייה כלבים צועקים (ברכות ג' ע"א) (כנ"ל באופן קם). וכשראו עבדי פרעה ענין זה שמשיח יבא לבטל הבע"ל צפ"ן כל"ב ר"ע ויהיה המרכבה שלמה, לכן אמרו ע"ד מת"י יהי"ה ז"ה לנ"ו (שמות י ז), בגימטריא מרכב"ה שלמ"ה, שהיא ד' מחנו"ת שכינ"ה, לכן מת"י יהי"ה ז"ה, בגימטריא ד' מחנו"ת שכינ"ה, וזה יהיה כשיבא משיח, ולכן ע"ד מת"י יהי"ה ז"ה, בגימטריא משי"ח ב"ן יוס"ף, זה לנ"ו למוק"ש בגימטריא יונ"ה ב"ן אמית"י. ועל זה התפלל משה ואתחנן מורה על חנינא, שביקש משה על משיח שנקרא חנינא, בעת ההיא ביום שבת היה (זוהר ח"ב קנ"ו ע"א), כי סוד שבת הוא סוד תרין מושיעים, מאן אינון מושיעים אליהו משיח בן דוד שהם עולים בחושבן מושיעי"ם, וכן נעלם מן שבת שהוא י"ן י"ת ו' עולה אליה"ו משי"ח ב"ן דו"ד, וביקש משה בעת ההוא כתיב, מה שיהיה בעת ההיא, הרי לעתיד אתה החלות להראות את עבדך גאולת מצרים, וגם להראות את עבדך, רומז על מטטרון עבד נאמן שהוא סוד יוסף, ומשה בסוד מטטרון ויקרא (א א) אלף זעירא, שהוא מטטרון שר הפנים שעולה אלף חסר חד, אל משה שזכה משה למטטרון, ורמז משה שהוא סוד משיח בן יוס"ף. ולכן ר"ת של "מנחם "בן "עמיאל, "משה "בן "עמרם. וגם החלות להראות עבדך שאני סוד משיח בן דוד, כי משה עולה שיל"ה (עיין זוהר ח"א כ"ה ע"ב), ולכן להראות בגימטריא מרכבה שלמה, שהיא אברה"ם יצח"ק יעק"ב דו"ד. ז"ש את גדלך ידך החזקה אשר מי אל בשמים ובארץ, שהם כנגד אברהם יצחק יעקב, אשר יעשה כמעשיך וכגבורתיך הוא דוד. וגם להראות בגימטריא תרמ"ב, שהוא סוד מרכבה טמאה "תשע "מאות "רכב "ברזל (שופטים ד ג), שיניקתם מן הכלב רע, ז"ש את גדל"ך בגימטריא הכל"ב, שהוא את ידך החזקה. ואמר משה מאחר שאני העברתי המרכבה טמאה הכלב רע ביציאת מצרים, ואז היתה המרכבה שלמה, לכן אעברה נא, אעבור עתה הד' גליות, אעברה אותיות ארבעה, ויבא נ"א "אליהו "נביא, שהוא ר"ת נ"א. וגם נ"א עם הכולל עולה אליהו, נשמתו היתה מעובר מנשמת נדב אביהו, כל זה מרומז במלת נ"א, ואראה את הארץ הוא סוד משיח בן דוד, ר"ל כשתמלא אותיות ארץ כזה אלף ריש צדי, הנעלם שהיא ל"ף י"ש ד"י, עולה משי"ח ב"ן דו"ד, בסוד ותהלתו מלאה אר"ץ (חבקוק ג ג), חסד ה' מלאה האר"ץ (תהלים לג ד), וכבוד ה' מלא אר"ץ, ר"ל אימתי יהיה כבוד ה' מלאה, כשתמלא אותיות אר"ץ, דהיינו כשיבא משיח שנרמז במילוי ארץ, שהוא סוד ג' קוין חס"ד די"ן רחמי"ם, והן הן ג' גווני קשת אשר עליהם אמר בתיקונים (תיקו"ז יח ל"ו ע"ב) כשתראה קשת בגווני תצפה למשיח, שהוא סוד רזי לי רזי לי (ישעיה כד טז), שעולה משיח בן דוד, ההר הטוב הזה והלבנון, הוא משיח בן יוסף שנקרא מנח"ם בגימטריא לבנון, אשר עליהם אמר יעקב גור אריה יהודה (בראשית מט ט), גור אריה בגימטריא משיח בן דוד, "מטרף "בני "עלית ר"ת "מנחם "בן "עמיאל, שהוא משיח בן יוסף. והשיב לו הקב"ה רב לך, ר"ל הערב רב שלך וקלקלת המרכבה, כי הערב רב שמטו שור שבמרכבה (שמו"ר פמ"ב ה'), ובזה הבאת המרכבה טמאה לעולם, לכן אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה, וענין גדול רמז לו' בסוד ואביו שמר את הדבר (בראשית לז יא), רצה לומר שאחיו הוסיפו עוד לשנוא אותו מחלומותיו (בראשית לז ח), על שראו ירבעם בן נבט שעתיד לצאת ממנו שימלוך עליהם, אבל אביו שמר הדבר, רצה לומר אף שיצא ממנו ירבעם, מכל מקום ניצוץ קדושה בתוכו בסוד אשר נתן לי אלקים בזה (בראשית מח ט) כנ"ל, וזה סוד ואביו שמר את הדבר, ר"ל אותו דבר דכתיב (מלכים א' יד יג) יען נמצא בו דבר טוב, שהוא נאמר על אביה בן ירבעם שהוא משיח בן יוסף. והשיב הקב"ה אל תוסף, מרמז על יוסף, בדב"ר מרמז על יען נמצא בו דבר טוב, הזה מרמז על ניצוץ קדוש שמרומז במלת אלהים בז"ה. צו את יהושע שהוא בא מן יוסף, הוא יתקן חטא ירבעם בחייו, כי הוא ינחיל והוא יעבו"ר בגימטריא רו"ח הטומא"ה, אבל אתה עלה ראש הפסגה, ר"ל כשתמות אז תעביר המרכבה טמאה, כי גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם (חולין ז' ע"ב) שאז נקבר על הר העברים, עברי"ם בגימטריא מרכב"ה טמא"ה, שאז העביר הבעל פעור שהוא החרון אף, ז"ש ונשב בגי"א נוטריקון "בית "גאים "יסח "אדני (משלי טו כה), ר"ל עבור שהסיח עבודה זרה, לכן נקבר מול פעור. צו את יהושע, רמז לעתיד לבא יבא משיח בן אפרים מן יהושע, והגאולה תלויה בסוד טל חרמון (תהלים קלג ג) שהם אותיות יוד הא ואו, שיש ביוסף שנקרא יהוסף (תהלים פא ו), וכן יהושע יש לו גם כן ג' אותיות יהו. ובקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח (סנהדרין צ"ד ע"א), שיש לו גם כן ג' אותיות יהו, רק שנסתמה מ' של למרבה המשרה (ישעיה ט ו), שהוא אות של משיח. ועל זה אמר רב לך, שלעתיד לבא הגדולה יהיה שלך שתהיה רבן של ישראל, (וירא)[ויתא] ראשי עם (דברים לג כא), כשיבא משיח יבא משה ואהרן עמו. ז"ש וחזקהו על משיח בן דוד, ואמצהו על בן יוסף, כי הוא יעבור על משיח בן יוסף, כי משיח בן יוסף יהיה מת ט"ל ימים, עד שיחיה אותו בטל אורות ג' אותיות יהו שראשי נמלא טל (שה"ש ה ב), אהיה כטל ישראל יפרח כשושנה (הושע יד ו), אז צדיק כתמר יפרח (תהלים צד יג), לכן והוא יעבור רמז על העברת משיח בן יוסף מן (העולה)[העולם]. ועל זה נאמר כטל חרמון שיורד על הררי ציו"ן, שהוא יוסף, כי כל מה שאירע ליוס"ף אירע לציו"ן חושבן דדין כחושבן דדין, רמז על הטל אורות שיורד על משיח בן יוסף שמת, זה שאמר כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם, והוא ינחיל את האר"ץ, רומז על משיח בן דוד שעולה הנעלם של אר"ץ כנ"ל, ועתה ישראל שמע אל החקים (דברים ד א), על דרך (תהלים צה ז) היום אם בקולי תשמעון (סנהדרין צ"ח ע"א), שמע אל החקים, אז יבא משיח עתה בימינו אמן וכן יהי רצון: תם ונשלם שבח לאל בורא עולם
שאל רבBookmarkShareCopy