ישעיהו כו:ט קבלה: אור נערב, פרדס רמונים ותקוני הזהר

כי מדברי נרגן מראשית דגן יצא חוח בין אחים הפריא וחטאת קסם מרי כעת במרום תמריא יודע ה' ימי תמימים ודרך צדיקים מקים מעפר ארץ וים רחוקים כל הנפש לבית יעקב והמה מחושקים שוקקים לשמוע את דבר ה' והדברים עתיקים. ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים כי מראש צורים אראנו וממצדיקי הרבים אשורנו. הוצק חן בשפתותם שושנים מימיהם נאמנים ממעין גנים באר מים חיים. וכיונים אל ארובותיהם שתו בשמים פיהם קוראים אל ה' והוא יענם זה יאמר לה' אני ענני במרחב כי לא שכב לבי בלילה אף רוחי בקרבי וזה יכתוב ידו לה' ממה שקדמהו סיני ועל עורות גדיי עזים שמו אותותם אשר כתבו להורותם לדורותם ברית עולם.

צדק היא המלכות ונקראת כן כשהיא יונקת מצד הגבורה כן פי' הרשב"י ע"ה בזוהר (בלק קצ"ח ע"ב) והכריח מפסוק (ישעיה כו ט) כי כאשר משפטיך לארץ צדק וכו' ר"ל צדק ויושר בשורת הדין. ובפ' בראשית (דף מ"ט פי') כי הת"ת נקרא צדיק והיא נקרא צדק. ויש צדק עליון והיא הבינה ונקראת כן ע"ד המלכות:

לָלֶכֶת יֵלֵכוּ וְגוֹמֵר, וְלִבָּא כַּד סָלִיק מִנֵּיהּ רוּחָא (ואתפרש מן נפשא דאיהו ו') עַל דְּמָא נוּר דָּלֵיק, אִתְּמַר בְּנַפְשָׁא (שיר ה ב), אֲנִי יְשֵׁינָה, וְכַד יֵיתֵי רוּחָא לְגַבֵּיהּ אִתְּמַר וְלִבִּי עִר, וְדָא אִיהוּ (ישעיהו כו ט) נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה, אַף רוּחִי בְקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ, וְכַד יֵיתֵי רוּחָא לְגַבֵּי לִבָּא דְתַמָּן נַפְשָׁא, אִתְּמַר בֵּיהּ (שיר ה ב) קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק, דָּפִיק לְתַרְעָא דְלִבָּא שִׁית דְּפִיקִין, לְאִשְׁתְּמוֹדָע דְּאִיהוּ ו' דְּיֵיתֵי לְגַבֵּי ה' (נ"א ד'), דְּאִיהִי נֶפֶשׁ, וּבָהּ אִינוּן עֲשָׂרָה, וְכֻלְּהוּ בְּפִיּוּסָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שם ה ב) פִּתְחִי לִי אֲחוֹתִי רַעִִיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא טָל.