ישעיהו נו:יא קבלה: זוהר חדש ותקוני הזהר

וְתָּא חֲזֵי, אַמַּאי אֲסִירָן נְשָׁא שְׁאָר עַמִּין דְּיָדְעֵי מִשְׁכְּבֵי דְכוּרָא. מִשּׁוּם דְּתָנִינָן, אִית יָמִינָא, וְאִית שְׂמָאלָא. יִשְׂרָאֵל, וּשְׁאָר עַמִּין. גַּן עֵדֶן, וְגֵיהִנֹּם. עָלְמָא דָא, וְעָלְמָא דְאָתֵי. יִשְׂרָאֵל לְקִבְלֵי דְּרַחֲמֵי, וּשְׁאָר עַמִּין לְקִבְלֵי דְדִינָא. וּתְנַן, אִתְּתָא דְּאַטְעֵמַת טַעֲמָא דְּרַחֲמֵי, רַחֲמִין נָצְחָא. אִתְּתָא דְּטָעֲמָא טַעֲמָא דְדִינָא, דִּינָא בְּדִינָא אִתְדַּבְּקַת. וַעֲלַיְיהוּ אִתְקְרֵי, (ישעיהו נ״ו:י״א) וְהַכְּלָבִים עַזִּי נֶפֶשׁ לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה.

דְּהָכֵי אָמַר רִבִּי מִנְיוֹמֵי סָבָא דְגוּשׁ חַלְבָא, מַהוּ (ישעיה נו יא) וְהַכְּלָבִים עַזִּי נֶפֶשׁ לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה וְהֵמָּה רֹעִים וְגו'. לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה, אֵלּוּ עַמֵּי הָאָרֶץ, שֶׁהֵם עַזִּי פָנִים כַּכֶּלֶב, עַזִּי נֶפֶשׁ בְּכֹלָּא. מַאי טַעְמָא. מִפְּנֵי (שם) שֶׁלֹּא יָדְעוּ הָבִין. דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא אַשְׁרֵי קְדוּשָׁתֵיהּ בְּגַוַּויְיהוּ, וְעַל דָּא אִינוּן עַזִּי נֶפֶשׁ. וּבְגִין כָּךְ הוּא וְכַלְבָּא יֵיכְלוּן כַּחֲדָא.

אֲפִיקוּ לֵיהּ מִגִּנְתָא דְּעֵדֶן, וַאֲזָלוּ עִמֵּיהּ לַגֵּיהִנֹּם, וְעַמּוּדָא דַּעֲנָנָא לְמֵהַךְ בְּהוּ בִּימָמָא עַל רֵישֵׁיהּ, וְעַמּוּדָא דְּאֶשְׁתָּא לְמֵיהַךְ בְּהוּ בְּלֵילָא. אֲמָרוּ לֵיהּ, תָּא חֲזֵי, אַתְרָא דָא אִיהוּ חֲשׁוֹכָא בִּימָמָא וּבְלֵילָא. אַחֲזִיאוּ לֵיהּ כָּל מָדוֹרִין דְּגֵיהִנֹּם וְאַחֲזִיאוּ לֵיהּ לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת. וְאַחֲזִיאוּ לֵיהּ (ישעיהו נ״ו:י״א) הַכְּלָבִים עַזִּי נֶפֶשׁ לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה.