וְאֶת־כָּל־אֵ֙לֶּה֙ יָדִ֣י עָשָׂ֔תָה וַיִּהְי֥וּ כָל־אֵ֖לֶּה נְאֻם־יְהוָ֑ה וְאֶל־זֶ֣ה אַבִּ֔יט אֶל־עָנִי֙ וּנְכֵה־ר֔וּחַ וְחָרֵ֖ד עַל־דְּבָרִֽי׃
שערי קדושה
ומי שדעתו שפלה עליו כאלו הקריב כל הקרבנות שנאמר (תהלים נ"א י"ט) זבחי אלהים רוח נשברה, ולא עוד אלא שאין תפלתו נמאסת וכו' ואין תפילתו של אדם נשמעת אלא אם כן משים עצמו כבשר (סוטה דף ה' ע"א) שנאמר (ישעיה ס"ו כ"ג) והיה מדי חדש בחדשו וגו' יבא כל בשר להשתחוות וגו', וכתיב (ישעיה ס"ו ב') ואל זה אביט אל עני ונכה רוח.
אור נערב
זאת העצה היעוצה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו נחת רוח לעני ונכה רוח וחרד על דברו אל יתהלל ביום מחר כי שכר מצוה מצוה אוה למושב לו. עד שיפוח היום. יצא אדם לפעלו ונרצה לו פריו בעתו זה סבתו הבית מעט כי היה דבר המלך נחוץ הכן בחוץ תליך וקשתך ועשית כל מלאכתך במקרא משנה וגמרא. ועתדה לך בשדה תפוחים ערימה של מעשים טובי. אחר ובנית ביתך בית ועד לחכמים. אם שלמים וכן רבים. יושבים על מדין בקדושה ומקבלין דין מן דין בלחישה מעוטרים בתפיליהם וגדילי' יעשו להם להתעטף באימתה ופחד. ומתבודדים כשרפים עומדים כשבת אחים גם יחד. ואם חי ה' יאמרו מפני נשר קלו מאריות גברו וקול כנפי החיות משיקות ברוך כבוד ה' אוהב צדקות והדברי' שמחים כנתינתן מסיני מלפני ה' מלפני אדון כל הארץ: