מיכה ז:ה קבלה: תקוני הזהר וזוהר חדש

וּבְגִין דָּא אִתְחֲזֵי (נ"א אחזי) לֵיהּ בְּאָתִין דְּעָבַד בְּאָת קַדְמָאָה, וְאָמַר לֵיהּ הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ וכו' (שם ד ו), וְאַמַּאי בְּחֵיקֶךָ, הָכָא רָמִיז מִשּׁוֹכֶבֶת חֵיקֶךָ שְׁמוֹר פִּתְחֵי פִיךָ (מיכה ז ו), וְהִנֵּה מְצוֹרַעַת כַּשָּׁלֶג (שמות ד ו),

בְּשַׁעֲתָא שֶׁהָיוּ מַלְקִין אוֹתִי מַכּוֹת מַרְדּוּת, אָמַרְתִּי כָּל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי. וּבָאָה נִשְׁמָתִי, וְהַמַּלְאָךְ שֶׁהָיָה מְמוּנֶּה עַל נִשְׁמָתִי, וְנָתְנוּ כְּתַב אֶחָד מִכָּל מַה שֶׁעָשִׂיתִי. וְנִשְׁמָתִי עָשְׂתָה עֵדוּת עִם הַמַּלְאָךְ, וְאָמְרוּ (דברים י״ז:ו׳) עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ שְׁלשָׁה עֵדִים יוּמַת הַמֵּת. וְעַל דָּא (מיכה ז׳:ה׳) מִשֹׁכֶבֶת חֵיקֶךָ שְׁמֹר פִּתְחֵי פִיךָ. וּמַאן אִיהוּ. דָּא נִשְׁמָתָא, דְּהִיא מְעִידָה עַל בַּר נַשׁ בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ.