וַיְהִ֣י בִשְׁמוֹנִ֣ים שָׁנָ֣ה וְאַרְבַּ֣ע מֵא֣וֹת שָׁנָ֡ה לְצֵ֣את בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֣ל מֵאֶֽרֶץ־מִצְרַיִם֩ בַּשָּׁנָ֨ה הָרְבִיעִ֜ית בְּחֹ֣דֶשׁ זִ֗ו ה֚וּא הַחֹ֣דֶשׁ הַשֵּׁנִ֔י לִמְלֹ֥ךְ שְׁלֹמֹ֖ה עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּ֥בֶן הַבַּ֖יִת לַיהוָֽה׃
מגלה עמוקות
אופן קלב
גילה הקב"ה למשה סוד ספרא דצניעותא עפ"י שנים אנשים מרגלים חרש (יהושע ב א), שהביא בזוהר בפרשת אחרי מות (זוהר ח"ג ס' ע"ב) שבימי יהושע לא נכנעו מסטרא אחרא רק תרין מאללי ארעא, אבל הנשים לא נכנעו רק בימי שלמה, בסוד אז תבאנה שתים נשים זונות (מלכים א' ג טז), אז תבאנה ולא מקדמת דנא וכו', עיין שם. והם סוד שתים נשים, מה נינהו נשים זונות, אותן שכל הזונות שבעולם יונקים מהם, ולכן הוצרך שלמה לבנות בית המקדש [בשנת]ארבע מאות ושמונים (מלכים א' ו א), שהם ת"פ מחנות של לילית. על זה התפלל משה על תרין נוקבין ותרין דכורין אלין, בעת ההיא קרי על נוקבין, ההוא על דכורין, לאמ"ר תמן תשכח נוטרייקון של תרין דכורין ותרין נוקבין ל"ילית א"דום "מחלת רה"ב, ר"ת לאמ"ר, ומה שיהיה לדורות בימי שלמה שנכנעו תרין נוקבין של סיטרא אחרא, לכן התפלל עתה עליהם. ופתח בתרין אתוון של שם שהם נוקבין, אדנ"י ה' אחרונה שבשם, הוי"ה בנקודת אלהים ה' ראשונה שבשם, אתה החלות להראות את עבדך את גדלך, רמז על מראה הסנה ששם התחיל לדבר עמו, דאיתמר שם המראה הגדול הזה, שם (שמות ג ג) איתמר ד' פעמים הסנה, שהם לקביל ת"פ מחנות של לילית, שכן הסנה בגימטריא ק"ך. ז"ש את ידך החזקה, חזקה בגימטריא ק"ך, שנחלקים חיילותיה של לילית על ד' רוחות העולם לכל רוח ק"ך מחנות, ד' פעמים ק"ך, הרי ת"פ מחנות של לילית כמנין לילית. ועל זה התפלל אעברה נא, רוצה אני להעביר הדכורין והנוקבין כלם לעת עתה, וזה יהיה כשאראה את הארץ, וכשאבא אני לארץ ישראל, אזי כל כוחות הטומאה הזכרים והנקבות ילכו שניהם יחדיו, בסוד וידקור את שניהם (במדבר כה ח), שהם סוד תועבת ה' גם שניהם (משלי יז טו), ומה שיהיה בזמן שלמה שהוא בנין בית המקדש שנקרא לבנון, רוצה אני להעביר עתה, ובמילת אעברה בהיפוך אתוון ארבעה, שהם כחות הנחש הולך על גחון הולך על ארבע (ויקרא יא מב), רוצה אני להעביר עתה מן הארץ. השיב הקב"ה על תרין דכורין רב לך, על תרין נוקבין אל תוסף דבר אלי עוד שיהיה בזמן הזה, אלא אחר כך בימי שלמה, ועל תרין דכורין צו את יהושע, שבימיו הכניע תרין (מאללא ארעא), חזקהו בדורו שיכניע שני זכרים, ואמצהו לצוות לדורות הבאים אחריו ולהכניע תרין נוקבין, צו הוא מיד ולדורות (קידושין כ"ט ע"א), הוא יעבור זכרים, והוא ינחיל בדורו של אחריו נקיבות:
גילה הקב"ה למשה סוד ספרא דצניעותא עפ"י שנים אנשים מרגלים חרש (יהושע ב א), שהביא בזוהר בפרשת אחרי מות (זוהר ח"ג ס' ע"ב) שבימי יהושע לא נכנעו מסטרא אחרא רק תרין מאללי ארעא, אבל הנשים לא נכנעו רק בימי שלמה, בסוד אז תבאנה שתים נשים זונות (מלכים א' ג טז), אז תבאנה ולא מקדמת דנא וכו', עיין שם. והם סוד שתים נשים, מה נינהו נשים זונות, אותן שכל הזונות שבעולם יונקים מהם, ולכן הוצרך שלמה לבנות בית המקדש [בשנת]ארבע מאות ושמונים (מלכים א' ו א), שהם ת"פ מחנות של לילית. על זה התפלל משה על תרין נוקבין ותרין דכורין אלין, בעת ההיא קרי על נוקבין, ההוא על דכורין, לאמ"ר תמן תשכח נוטרייקון של תרין דכורין ותרין נוקבין ל"ילית א"דום "מחלת רה"ב, ר"ת לאמ"ר, ומה שיהיה לדורות בימי שלמה שנכנעו תרין נוקבין של סיטרא אחרא, לכן התפלל עתה עליהם. ופתח בתרין אתוון של שם שהם נוקבין, אדנ"י ה' אחרונה שבשם, הוי"ה בנקודת אלהים ה' ראשונה שבשם, אתה החלות להראות את עבדך את גדלך, רמז על מראה הסנה ששם התחיל לדבר עמו, דאיתמר שם המראה הגדול הזה, שם (שמות ג ג) איתמר ד' פעמים הסנה, שהם לקביל ת"פ מחנות של לילית, שכן הסנה בגימטריא ק"ך. ז"ש את ידך החזקה, חזקה בגימטריא ק"ך, שנחלקים חיילותיה של לילית על ד' רוחות העולם לכל רוח ק"ך מחנות, ד' פעמים ק"ך, הרי ת"פ מחנות של לילית כמנין לילית. ועל זה התפלל אעברה נא, רוצה אני להעביר הדכורין והנוקבין כלם לעת עתה, וזה יהיה כשאראה את הארץ, וכשאבא אני לארץ ישראל, אזי כל כוחות הטומאה הזכרים והנקבות ילכו שניהם יחדיו, בסוד וידקור את שניהם (במדבר כה ח), שהם סוד תועבת ה' גם שניהם (משלי יז טו), ומה שיהיה בזמן שלמה שהוא בנין בית המקדש שנקרא לבנון, רוצה אני להעביר עתה, ובמילת אעברה בהיפוך אתוון ארבעה, שהם כחות הנחש הולך על גחון הולך על ארבע (ויקרא יא מב), רוצה אני להעביר עתה מן הארץ. השיב הקב"ה על תרין דכורין רב לך, על תרין נוקבין אל תוסף דבר אלי עוד שיהיה בזמן הזה, אלא אחר כך בימי שלמה, ועל תרין דכורין צו את יהושע, שבימיו הכניע תרין (מאללא ארעא), חזקהו בדורו שיכניע שני זכרים, ואמצהו לצוות לדורות הבאים אחריו ולהכניע תרין נוקבין, צו הוא מיד ולדורות (קידושין כ"ט ע"א), הוא יעבור זכרים, והוא ינחיל בדורו של אחריו נקיבות: