עַד־לֹ֣א עָ֭שָׂה אֶ֣רֶץ וְחוּצ֑וֹת וְ֝רֹ֗אשׁ עָפְר֥וֹת תֵּבֵֽל׃
שערי אורה
ודבר זה גם כן עמוק עמוק וצריך קבלה מפה אל פה. והנני רומז: מלמעלה למטה ומלמטה למעלה, כל הספירות קודש וכל מה שבעיגולה מבפנים, קודש, ומבחוץ לעיגולה, חול. וסוד זה רמזו חז"ל בסדר ההבדלה, במה שאמרו 'בין יום השביעי לששת ימי המעשה, ברוך המבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך, ובין ישראל לגויים'. המבין זה יבין סוד העיגולה מה שבחוץ ומה שבפנים; ידע מה בחשוכא ונהורא עמה שרא (דניאל ב, כב); עד לא עשה ארץ וחוצות (משלי ח, כו) - שבעים שרים מבחוץ וישראל מבפנים, יסובבנהו יבוננהו (דברים לב, י); יצב גבולות עמים למספר בני ישראל; וכל זר לא יאכל קדש (ויקרא כב, י); כי חלק י"י עמו (דברים לב, ט); ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש (שמות יט, ו); ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו (במדבר ט, ב); מאלה נפרדו איי הגוים בארץ (בראשית י, ה); ויאמר יהו"ה אל אברם לך לך מארצך אל הארץ וגו' (שם יב, א).
מגלה עמוקות
אופן קכג
כתב האר"י בכנפי יונה בחלק ד', שיש צינור אחד למעלה ראש כל הצינורות היורדין לעולם מן מדת החסד, ואותו הצינור הוא סוד מיכא"ל, ר"ל מדת בינה נקראת מי, מדת ח"סד נקראת אל, חסד אל כל היום (תהלים נב ג). והנה ז' מדות הבנין, שהם ז' ימ"י בראשי"ת שמהם באים כל הטובות והרעות שבעולם, סוד גזר דין של שבעים שנה, שנ"ה בגימטריא ספיר"ה, שכל אחד כלולה מעשר, הרי שבעים שנה. והם סוד שבעים סנהדרין. ואותו הצינור שיורד מבינה לחסד הוא כדמות כ', וזה סוד מיכאל. על זה התחיל משה להתפלל שזכה להשגת שס"ה, שהם ס"ת של שמ"ש חר"ס חמ"ה, הוא סוד ה' "שמעה "ה' "סלחה "ה' "הקשיבה (דניאל ט יט), נוטריקון "שבע "ספירות "הבנין. והנה החלות להראות לי סוד המרכבה מדת החסד שהוא גדלך, עבדך דייקא, והתפלל על הצינור הזה העליון שהוא מחבר מדת מ"י ומדת אל יחד, שהוא סוד כ' של מיכא"ל, והתפלל עתה אעברה נא, שבארץ ישראל שהיא נקראת ארצות החיים (תהלים קטז ט), ושם בארץ ישראל היא ראש עפרות תבל (משלי ח כו), ויזכה לראש הצינור הזה. השיב לו הקב"ה רב לך, הלא מיכאל הוא ראש על כל השרים הוא רב שלך, שכן נעלם של משה בגימטריא מיכא"ל, וכן מ"שה נוטריקון מ"יכאל ש"ר ה"גדול, ואין צריך אתה בשביל זה ארץ ישראל שהיא ראש עפרות תבל, רק בכאן עלה ראש הפסגה צו את יהושע וחזקהו על מדת מי, ואמצהו על מדת אל, כי הוא יעבור בשמים, והוא ינחיל בארץ שהוא סוד כ', בסוד עשרה הכף (במדבר ז יד), י' בסוד אור ישר, י' בסוד אור החוזר:
כתב האר"י בכנפי יונה בחלק ד', שיש צינור אחד למעלה ראש כל הצינורות היורדין לעולם מן מדת החסד, ואותו הצינור הוא סוד מיכא"ל, ר"ל מדת בינה נקראת מי, מדת ח"סד נקראת אל, חסד אל כל היום (תהלים נב ג). והנה ז' מדות הבנין, שהם ז' ימ"י בראשי"ת שמהם באים כל הטובות והרעות שבעולם, סוד גזר דין של שבעים שנה, שנ"ה בגימטריא ספיר"ה, שכל אחד כלולה מעשר, הרי שבעים שנה. והם סוד שבעים סנהדרין. ואותו הצינור שיורד מבינה לחסד הוא כדמות כ', וזה סוד מיכאל. על זה התחיל משה להתפלל שזכה להשגת שס"ה, שהם ס"ת של שמ"ש חר"ס חמ"ה, הוא סוד ה' "שמעה "ה' "סלחה "ה' "הקשיבה (דניאל ט יט), נוטריקון "שבע "ספירות "הבנין. והנה החלות להראות לי סוד המרכבה מדת החסד שהוא גדלך, עבדך דייקא, והתפלל על הצינור הזה העליון שהוא מחבר מדת מ"י ומדת אל יחד, שהוא סוד כ' של מיכא"ל, והתפלל עתה אעברה נא, שבארץ ישראל שהיא נקראת ארצות החיים (תהלים קטז ט), ושם בארץ ישראל היא ראש עפרות תבל (משלי ח כו), ויזכה לראש הצינור הזה. השיב לו הקב"ה רב לך, הלא מיכאל הוא ראש על כל השרים הוא רב שלך, שכן נעלם של משה בגימטריא מיכא"ל, וכן מ"שה נוטריקון מ"יכאל ש"ר ה"גדול, ואין צריך אתה בשביל זה ארץ ישראל שהיא ראש עפרות תבל, רק בכאן עלה ראש הפסגה צו את יהושע וחזקהו על מדת מי, ואמצהו על מדת אל, כי הוא יעבור בשמים, והוא ינחיל בארץ שהוא סוד כ', בסוד עשרה הכף (במדבר ז יד), י' בסוד אור ישר, י' בסוד אור החוזר:
מגלה עמוקות
אופן קע
מהידוע כי השיעור קומה הוא רמ"ח דמות כמראה אדם (יחזקאל א כו), ואדם כלול מן רמ"ח אברים, ואברהם לא היה לו השיעור קומה של רמ"ח, עד שנקרא אברה"ם שהוא בגימטריא רמ"ח, כי קודם לכן נקרא אברם. ויצחק לא תיקן השיעור קומה עד שנשא את רבקה, כי אז היה בן מ' שנה בקחתו את רבקה (בראשית כה כ), תצרף מ' אל יצחק יהיה רמ"ח. ויעקב לא תיקן השיעור קומה עד שירד למצרים כל נפש הבאה לבית יעקב ששים ושש (בראשית מו כו), תצרף ס"ו אל יעקב יעלה רמ"ח. וזה שכתוב ואתחנן אל ה', כי שם הויה הוא רמ"ח, כי ד' מלואי הויה ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, בגימטריא רל"ב, ועם י"ו אותיות של ד' שמות הויה יעלה רמ"ח. וזה שכתוב בעת ההיא, וכתיב ההוא, כי מלכו"ת בגימטריא ב' פעמים רמ"ח, על שם שהוא כלול מן רמ"ח אברים דשכינתא, וזהו ההיא, ורמח אברים דקודשא בריך הוא, וזהו ההוא. וזהו שכתוב "אתה "החלות "להראות, ר"ת אה"ל, שהוא המשכן, כי שם הראית לי שיעור קומה של רמ"ח, כי הם ק' לולאות, וק' אדנים, וארבעים ושמונה קרשים, לכן נמצאים רמח צוויים במלאכת המשכן. וזה שכתוב ככל אשר אני מראה אותך (שמות כה ט), ר"ל כמו אתה, כי לך יש רמח אברים, כך תעשה המשכן גם כן רמח, וכן תעשה, ר"ל כל כך מצוות עשה תעשו שהם גם כן רמ"ח. (ז"ש במרא"ה אליו אתודע (במדבר יב ו), במרא"ה עולה רמ"ח, אליו דייקא שהוא כלול גם כן מן רמ"ח). החלו"ת, בהיפך אתוון הלח"ת, שהם גם כן רמ"ח, כי הם רי"ו טפחים, וכוללים ל"ב נתיבות חכמה שהם רמ"ח, וכנגד זה הם רמ"ח תיבות בקריאת שמע, וכשמדקדק אדם באותיותיה, אזי מלאך אחד נקרא חלוני' פותח רמ"ח חלונים ברקיע, וכנגד זה קורין רמ"ח פעמים בשנה בספר תורה. והמן היא כנגד הלחות, כי לא ניתנה אלא לאוכלי מן (מכילתא בשלח), ולכן נזכר כ"ח פעמים מן בתורה, כנגד כ"ח פעמים לחות שנזכרו בתורה, י"ד פעמים בפרשת כי תשא, וי"ד פעמים בפרשת עקב. ולכן נבלע המן ברמ"ח אברים. וז"ש (שמות טז יד) ד"ק מחספ"ס בגימטריא רמ"ח (כדאיתא ביומא ע"ה:). וז"ש את גדלך מסטרא דאברה"ם שהיה כלול מן רמ"ח, ואת ידך החזקה מסטרא דיצחק שהוא גם כן בסוד רמ"ח, אשר מי אל מסטרא דיעקב, ויקרא לו אל אלהי ישראל (בראשית לג כ, עיין מגילה י"ח ע"א), שהוא גם כן רמ"ח, בשמים ובארץ שהם כוללים עולם שנה נפש, רמ"ח חלונות בעולם, רמ"ח קריאות בתורה בשנה, רמ"ח אברים בנפש. אשר יעשה כמעשך, שהם הלחות מעשה אלהים המה (שמות לב טז), ששם הראית לי שיעור קומה של רמ"ח, וכגבורתך שהוא הקמת המשכן, ששם הראית לי גם כן שיעור קומה של רמ"ח, לכן אעברה נא ואראה את הארץ, כי הארץ יש לה גם כן רמ"ח אברים (כדאיתא במדרש רבה), וארץ ישראל היא כלולה מן כלם, על דרך ולציון יאמר איש ואיש יולד בה (תהלים פז ה), ולכך נקראת ראש עפרות תבל (משלי ח כו). ואז השיב לו הקב"ה רב לך, כי כבר השגת שיעור קומה של רמ"ח, וזהו דאיתא בספר סודי רזיא שלא עלה משה למעלה עד צ"ז יום, דהיינו שתיקן שם של מ"ה ובן שקלקלו אדם וחוה, תחבר רמ"ח אל צ"ז ויעלה מש"ה, כמו שמביא הזוהר משפטים עמוד רו (זוהר ח"ב קט"ז ע"ב) על פסוק במרא"ה אליו אתוודע, כגוונא דכלה דאתפשטא מלבושה, ומתייחדת עם בעלה בקירוב בשר ברמ"ח אברים דילה, לכן רב לך אל תוסף:
מהידוע כי השיעור קומה הוא רמ"ח דמות כמראה אדם (יחזקאל א כו), ואדם כלול מן רמ"ח אברים, ואברהם לא היה לו השיעור קומה של רמ"ח, עד שנקרא אברה"ם שהוא בגימטריא רמ"ח, כי קודם לכן נקרא אברם. ויצחק לא תיקן השיעור קומה עד שנשא את רבקה, כי אז היה בן מ' שנה בקחתו את רבקה (בראשית כה כ), תצרף מ' אל יצחק יהיה רמ"ח. ויעקב לא תיקן השיעור קומה עד שירד למצרים כל נפש הבאה לבית יעקב ששים ושש (בראשית מו כו), תצרף ס"ו אל יעקב יעלה רמ"ח. וזה שכתוב ואתחנן אל ה', כי שם הויה הוא רמ"ח, כי ד' מלואי הויה ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, בגימטריא רל"ב, ועם י"ו אותיות של ד' שמות הויה יעלה רמ"ח. וזה שכתוב בעת ההיא, וכתיב ההוא, כי מלכו"ת בגימטריא ב' פעמים רמ"ח, על שם שהוא כלול מן רמ"ח אברים דשכינתא, וזהו ההיא, ורמח אברים דקודשא בריך הוא, וזהו ההוא. וזהו שכתוב "אתה "החלות "להראות, ר"ת אה"ל, שהוא המשכן, כי שם הראית לי שיעור קומה של רמ"ח, כי הם ק' לולאות, וק' אדנים, וארבעים ושמונה קרשים, לכן נמצאים רמח צוויים במלאכת המשכן. וזה שכתוב ככל אשר אני מראה אותך (שמות כה ט), ר"ל כמו אתה, כי לך יש רמח אברים, כך תעשה המשכן גם כן רמח, וכן תעשה, ר"ל כל כך מצוות עשה תעשו שהם גם כן רמ"ח. (ז"ש במרא"ה אליו אתודע (במדבר יב ו), במרא"ה עולה רמ"ח, אליו דייקא שהוא כלול גם כן מן רמ"ח). החלו"ת, בהיפך אתוון הלח"ת, שהם גם כן רמ"ח, כי הם רי"ו טפחים, וכוללים ל"ב נתיבות חכמה שהם רמ"ח, וכנגד זה הם רמ"ח תיבות בקריאת שמע, וכשמדקדק אדם באותיותיה, אזי מלאך אחד נקרא חלוני' פותח רמ"ח חלונים ברקיע, וכנגד זה קורין רמ"ח פעמים בשנה בספר תורה. והמן היא כנגד הלחות, כי לא ניתנה אלא לאוכלי מן (מכילתא בשלח), ולכן נזכר כ"ח פעמים מן בתורה, כנגד כ"ח פעמים לחות שנזכרו בתורה, י"ד פעמים בפרשת כי תשא, וי"ד פעמים בפרשת עקב. ולכן נבלע המן ברמ"ח אברים. וז"ש (שמות טז יד) ד"ק מחספ"ס בגימטריא רמ"ח (כדאיתא ביומא ע"ה:). וז"ש את גדלך מסטרא דאברה"ם שהיה כלול מן רמ"ח, ואת ידך החזקה מסטרא דיצחק שהוא גם כן בסוד רמ"ח, אשר מי אל מסטרא דיעקב, ויקרא לו אל אלהי ישראל (בראשית לג כ, עיין מגילה י"ח ע"א), שהוא גם כן רמ"ח, בשמים ובארץ שהם כוללים עולם שנה נפש, רמ"ח חלונות בעולם, רמ"ח קריאות בתורה בשנה, רמ"ח אברים בנפש. אשר יעשה כמעשך, שהם הלחות מעשה אלהים המה (שמות לב טז), ששם הראית לי שיעור קומה של רמ"ח, וכגבורתך שהוא הקמת המשכן, ששם הראית לי גם כן שיעור קומה של רמ"ח, לכן אעברה נא ואראה את הארץ, כי הארץ יש לה גם כן רמ"ח אברים (כדאיתא במדרש רבה), וארץ ישראל היא כלולה מן כלם, על דרך ולציון יאמר איש ואיש יולד בה (תהלים פז ה), ולכך נקראת ראש עפרות תבל (משלי ח כו). ואז השיב לו הקב"ה רב לך, כי כבר השגת שיעור קומה של רמ"ח, וזהו דאיתא בספר סודי רזיא שלא עלה משה למעלה עד צ"ז יום, דהיינו שתיקן שם של מ"ה ובן שקלקלו אדם וחוה, תחבר רמ"ח אל צ"ז ויעלה מש"ה, כמו שמביא הזוהר משפטים עמוד רו (זוהר ח"ב קט"ז ע"ב) על פסוק במרא"ה אליו אתוודע, כגוונא דכלה דאתפשטא מלבושה, ומתייחדת עם בעלה בקירוב בשר ברמ"ח אברים דילה, לכן רב לך אל תוסף: