משלי טז:כ קבלה: זוהר חדש ושערי אורה

וְהַמַּשְׂכִילִים יַזְהִרוּ. וְהַמַּשְׂכִּילִים כד"א (משלי ט״ז:כ׳) מַשְׂכִּיל עַל דָּבָר יִמְצָא טוֹב. הָיִינוּ יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ. כְּזֹהַר זֹהַר זָהֳרָא דְּזָהֳרִין בִּסְלִיקוּ, זוֹהֲרָא זָהִיר וְאַנְהִיר וְאַדְלִיק נָצִיץ לְכַמָּה סִטְרִין זְהִירִין. זֹהַר סָלִיק וְנָחִית זֹהַר נָצִיץ לְכָל עֵיבָר. זֹהַר נָגִיד וְנָפִיק. זֹהַר דְּלָא פָּסִיק לְעָלְמִין. זֹהַר דְּעָבִיד תּוּלְדִין. זֹהַר זָהֳרָא דְּתָמִיר וְגָנִיז נְצִיצוּ דְּכָל נְצִיצוּ. דַּרְגִּין כֹּלָּא בֵּהּ נָפִיק וְטָמִיר, סָתִים וְגַלְיָא, חֲזֵי וְלָא חֲזֵי, סֵיפְתָּא בְּעִקּוּרָא מַבּוּעָא דְּבֵירָא, נָפִיק בִּימָמָא וְטָמִיר בְּלֵילְיָא. אִשְׁתַּעֲשַׁע בְּפַלְגּוּ דְּלֵילְיָא תּוֹלָדִין דְּאַפִּיק. זֹהַר דְּזָהִיר וְאַנְהִיר לְכֹלָּא כְּלָלָא דְּאוֹרַיְתָא, וְדָא אִיהוּ זֹהַר הָרָקִיעַ. הָרָקִיעַ דְּבֵהּ תַּלְיָן שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא כּוֹכְבַיָּא וּמַזָּלֵי, דָּא אִקְּרֵי זָהֳרָא דְּאַסְפַּקְלַרְיָא דְּנַהֲרָא, דְּלֹא זָכָה בֵּהּ בַּר נָשׁ, בַּר רָעֲיָא מְהֵימָנָא דְּכָל בֵּיתָא, דְּלָא אַנְהִיר סִיהֲרָא אַסְפַּקְלַרְיָא דְּלָא נַהֲרָא בַּר מִנֵּהּ דְּזָכָה בְּאַסְפַּקְלַרְיָא דְּנַהֲרָא. זֹהַר הָרָקִיעַ סָתִים עִלָּאָה דְּנָהִיר וְלָא יְדִיעַ, אַדְלִיק וְלָא אִתְחֲזֵי, וּמָאן דְּנָטִיל לָא יְדַע מִמָּאן נָטִיל. סְתִימוּ דִּילֵהּ סָתִים (נ"א טמיר) וְגָנִיז שִׁבְטָא דְּיוֹסֵף צַדִּיקָא סָתִים בְּד' גְּוָנִין, זֹהַר דְּנָצִיץ בִּתְרֵיסַר חֵיוָן זִוְיָן, וּנְהוֹרִין נַצְצִין מִנֵּהּ תְּלֵיסַר אִנּוּן בְּרָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא וְגוֹ רָזָא דְּאֵין סוֹף. אֵין סוֹף דְּלֵית שִׁיעוּרָא. תֵּשַׁע נִקּוּדִין בְּאוֹרַיְתָא נָפְקִין אִתְפַּלְּגִין בְּאַתְוָן. אַתְוָן בְּהוֹן נָטְלִין מַטְלָנִין דַּקִּיקִין בְּרָזִין פַּלְגִין. אִלֵּין ט' שַׁלִּיטִין עַל אַתְוָן אָתְוָן מִנְּהוֹן אִתְפְּשָׁטוּ. אִשְׁתְּאֲרוּ נִקּוּדִין לְאַעֲנָאָה לוֹן. לָא נָטְלִין בַּר כַּד אִנּוּן נָפְקִין, אִלֵּין אִקְּרוּן אֵין סוֹף. כֻּלְּהוּ אַתְוָן מַטְלָנִין בְּאֵין סוֹף. כְּמָא דְּאִנּוּן נָטְלִין לוֹן, הָכֵי נָטְלִין אִלֵּין סְתִימִין אַתְוָן גַּלְיָן קָלִין דְּקָלַיָּא, אִשְׁתְּנִין מִגּוֹ נְקֻדָּה חֲדָא דְּנָפְקָא מֵאִלֵּין נִקּוּדִין, דְּאִקְּרוּן אֵין סוֹף. וּמֵהַהִיא נְקֻדָּה אַתְוָן אִתְפְּשָׁטוּ כֻּלְּהוּ.

וְהַמַּשְׂכִילִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ. אִלֵּין אִנּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְתָא, וְאִסְתַּכְּלִין בְּמִלֵּי דְּאוֹרַיְתָא בִּרְעִיתָא בְּהִרְהוּרָא דְּלִבָּא. וְהַמַּשְׂכִּילִים דְּמִסְתַּכְּלָן, וְלָא מִסְתַּכְּלָן בְּמִלָּה בִּלְחוּדָהָא. אֶלָּא דְּמִסְתַּכְּלָן בַּאֲתַר דְּתָלִי הַהוּא מִלָּה. בְּגִין דְּלֵית מִלָּה דְּלָא תַּלְיָא עַל רָזָא אָחֳרָא עִלָּאָה. וְיִשְׁכַּח בְּמִלָּה דָּא מִלָּה אָחֳרָא דְּרָזָא עִלָּאָה, מִגּוֹ אַסְפַּקְלַרְיָא דְּלָא נַהֲרָא, יִשְׁכַּח וְיֶחֱמֵי בַּר נָשׁ רָזָא דְּאַסְפַּקְלַרְיָא דְּנַהֲרָא. וְסִימָנִיךְ (משלי ט״ז:כ׳) מַשְׂכִּיל עַל דָּבָר יִמְצָא טוֹב. דָּבָר, דָּא אַסְפַּקְלַרְיָא דְּלָא נַהֲרָא. יִמְצָא טוֹב, דָּא אַסְפַּקְלַרְיָא דְּנַהֲרָא. מַשְׂכִּיל. עַל דָּבָר, וְלָא כְּתִיב מַשְׂכִּיל דָּבָר, אֶלָּא עַל דָּבָר, דְּבָעֵי לְאִסְתַּכְּלָא עָלֵהּ לְעֵלָּא. וְדָא הוּא כְּזֹהַר הָרָקִיעַ, דָּא הוּא רָקִיעַ דְּאִשְׁתְּמוֹדְעָא עַל חֵיוָן לְתַתָּא. דְּמִגּוֹ הַאי רָקִיעַ יִסְתַּכַּל בְּהַהוּא זֹהַר, דְּנָצִיץ זָהֳרָא דְּזָהֲרִין עִלָּאִין, זָהֳרָא דְּנָפִיק מִגּוֹ נְקֻדָּה עִלָּאָה, יַזְהִיר וְיִתְנְצִיץ בִּנְצִיצוּ דִּשְׁאָר נְהוֹרִין לְכָל סְטָר. וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד. מַה כּוֹכָבִים דְּקַיְּמָן תָּדִיר בְּקִיּוּמָא דְּאִנּוּן נִימוּסֵי שְׁמַיָּא לְאַנְהֲרָא תָּדִיר. כמד"א וְאֶת הַכּוֹכָבִים, אִלֵּין כּוֹכָבִים דְּנָהֲרִין. וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים דְּדַחֲקֵי לוֹן וֵאלֹקֵי לוֹן לְמֵיטַר אוֹרְחוֹי דְּאוֹרַיְתָא. כַּכּוֹכָבִים, אִלֵּין אִנּוּן דְּגָשִׁים דְּאַתְוָן דְּדַחֲקֵי לוֹן, וּמַפְקֵי לוֹן לִנְהוֹרָא. וְאִלֵּין אִנּוּן כּוֹכְבֵי דְּשַׁרְבִיטָא מְפָקֵי רוּחָא וּנְהוֹרָא כַּחֲדָא, וְאַנְהִירוּ לְרָזָא דְּאַתְוָן. כְּזֹהַר הָרָקִיעַ דָּא נְקֻדָּה דְּשַׁרְיָא עַל אַתְוָן לְנַגְּנָא וּלְאִתְפַּשְּׁטָא, וְדָא אִיהִי נְקֻדָּה דְּאִיהִי רְבִיעַ עַל אַתְוָן כְּאִמָּא עַל בְּנִין. וְאַף עַל גַּב דְּאִיהוּ נְקֻדָּה חֲדָא אִתְפַּשְּׁטַת לְנִגּוּנָא וְלָא אִתְפַּשְּׁטַת בחזות'. וְדָא אִיהוּ רָזָא דִּכְתִיב (תהלים לב) מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת דְּהָא יוֹם הַשַּׁבָּת בְּהַאי סָלְקָא. וְעַל דָּא נִגּוּנָא דְּהַאי נְקֻדָּה. סָלְקָא בְּנַיְחָא וְדָא אִיהוּ זֹהַר דְּהַאי רָקִיעַ דְאִקְּרֵי יוֹם הַשַּׁבָּת.

ולפעמים נקראת מידה זו שכל טוב, לפי שמן המידה הזאת ייכנס אדם לאספקלריא המאירה, ובמידת אל ח"י ישכיל אדם דרך להיכנס ולדעת ולהתבונן ולהתחכם באמיתת י"י יתברך. ומידה זו הנקראת שכל טוב עומדת עם האדם בהיותו מקיים התורה והמצוות, וסימן: ראשית חכמה יראת י"י שכל טוב לכל עושיהם (תהלים קיא, י), והסוד הגדול: משכיל על דבר ימצא טוב (משלי טז, כ). ולפי שהיה דוד עליו השלום דבק במידה זו היה אומר 'לדוד משכיל', וכל לשון משכיל במקום הזה תלוי. והיודע סוד החן, ידע 'שכל טו"ב יתן ח"ן' ודע כי יש הפרש בין משכיל ובין מבין; כי סוד מבין הוא מהמשכת מקור הבינה, והמשכיל הוא מהמשכת הטוב תחילה וסוף.