משלי י:כה קבלה: תקוני הזהר, זוהר חדש, פרדס רמונים ושערי אורה

וְאִיהוּ רָקִיעַ דְּאִיהוּ לְעִיל מֵחֵיוָון הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל א כו) וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם, וַהֲפוֹךְ רָקִי"עַ וְתִשְׁכַּח לֵיהּ עִיקָ"ר, וִיסוֹדָא דְמֶרְכַּבְתָּא דַעֲלֵיהּ קַיְימִין חֵיוָון וְכָרְסַיָּא דְמֶרְכַּבְתָּא עִלָּאָה, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר (משלי י כה) וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, עַל צַדִּיק דִּלְעִילָא

כַד אָתָא, חַזְיֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן לְמַלְאָכָא, אָמַר לֵיהּ אִי לָא תֵיזֵל, גָּזַרְנָא עֲלָךְ דְּלֹא תֵיעוֹל לִשְׁמַיָיא, וְתֶהֱוֵי בַּאֲתַר דַּעֲזָא וַעֲזָאֵל. וְכַד תֵיעוֹל קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֵימָא לֵיהּ, וְאִי לֵית תְּלָתִין זַכָּאִין בְּעָלְמָא, לֶיהֱווֹן עֶשְׂרִים. דְּהָכֵי כְּתִיב לֹא אֶעֱשֶׂה בַּעֲבוּר הָעֶשְׂרִים. וְאִי לֵית עֶשְׂרִים, לֶהֱווֹ עֲשָׂרָה, וְאַחַר כַּךְ כְּתִיב, לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֲשָׂרָה. אִי לֵית עֲשָׂרָה לֶהֱווֹן תְּרֵין, דְּאִינוּן אֲנָא וּבְרִי. דְּהָכֵי כְּתִיב, (דברים יט) עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים יָקוּם דָּבָר, וְאֵין דָּבָר אֶלָא עוֹלָם, דִּכְתִיב (תהלים לג) בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וכו'. וְאִי לֵית תְּרֵין, הָא אִית חַד, וַאֲנָא הוּא. דִּכְתִיב (משלי י) וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. בֵּיהּ שַׁעֲתָא נְפַק קָלָא מִן שְׁמַיָא וַאֲמַר, זַכָּאָה חוּלָקָךְ רַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גָּזַר לְמַעְלָה, וְאַתְּ מְבַטֵל לְתַתָּא, בְּוַדַּאי עֲלָךְ כְּתִיב (תהלים קמה) רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה.

עיקר הוא היסוד. והטעם כי הוא יסוד ועיקר ושורש לעולם כדכתיב (משלי י כה) וצדיק יסוד עולם ופי' יסוד למלכות כן נתבאר בתקונים: