אִ֣ישׁ אֱ֭מוּנוֹת רַב־בְּרָכ֑וֹת וְאָ֥ץ לְ֝הַעֲשִׁ֗יר לֹ֣א יִנָּקֶֽה׃
שערי קדושה
ואמרו רבותינו ז"ל (מדרש משלי פכ"ח) איש אמונות רב ברכות, זה הנושא ונותן באמונה שנכסיו מתרבים והקדוש ברוך הוא מזמין לו פרנסתו, ולא עוד אלא שנקרא צדיק שנאמר (חבקוק פרק ב') וצדיק באמונתו יחיה. ואמרו רבותינו ז"ל (מכות כ"ד ע"ב) תרי"ג מצות הן וכו' ובא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר וצדיק באמונתו יחיה:
מגלה עמוקות
אופן עה
אמרינן בפרק שלשה שאכלו ברכות (מ"ח ע"ב) משה תקן ברכת הזן בשעה שנתן להם המן, יהושע תקן להם ברכת הארץ בשעה שנכנסו לארץ, דוד ושלמה תקנו ברכת רחם, דוד על ירושלים עירך ועל מלכות בית דוד משיחך, שלמה תיקן הבית הגדול והקדוש. וסימן ד' אילו ברכת ש"דים ורחם (בראשית מט כה), שדי"ם נוטריקון ש"למה ד"וד י"הושע מ"שה. וידוע שכל הברכות הם כולם מדרבנן אחד מן ז' מצות שהם מדרבנן וסימנך נ"ע בש"מחה, נ"טילת ידים, ע"ירובין, ב"רכות, נר ש"בת, מ"גילה, ח"נוכה, ה"לל, אבל ברכת המזון הוא מן התורה, כדכתיב (דברים ח י) ואכלת ושבעת והדר וברכת. רצה משה ליכנס לארץ ישראל ולתקן שלשה ברכות אלו של ברכת המזון, לזה פתח ואתחנן בב' נונ"ין, שרצה לתקן מאה ברכות, לכן אמר בעת ההיא דייקא, שראה שיבא אחר כך דוד ויתקן ק' ברכות, לכן רצה לתקן הוא עתה מה שיהיה אחר כך לאמר לדורות. גם אמר בעת ההיא, רמז על אותו עת שהיה חדש אדר, וראה מן כל י"ב חדשים שבשנה המלאכים שממונים עליהם, אין שום אחד מן המלאכים מורה על הברכות, רק מלאך של חדש אדר ששמו אברכי"אל, שמורה על ברכות של הקב"ה, ולכן קרי ביה בעת ההוא לאמר, מה שאותו המלאך שממונה על אותו עת שנקרא אברכי"אל שמתפאר בעצמו אברך אל, לכן בא משה ומתפלל באותו עת לאמר למטה סדר הברכות. ולכן פתח בא"דני, כי כבר התחיל משה לתקן לישראל מאה ברכות, כשנתן מאה אדנים למשכן שהם כנגד מאה ברכות, וכן הוא אומר איש אמונות (משלי כח כ), זה משה רבינו בכל ביתי נאמן הוא (במדבר יב ז), כדאיתא בשמות רבה פרשה נ"א (שמו"ר פנ"א א'), הוא רב ברכות, הוא רבן של ישראל שתיקן לנו הברכות, ואף על פי שאמרו רבותינו (במסכת מועד קטן דף י"ו (מו"ק ט"ז ע"ב) ובמנחות דף מ"ג:) דוד ראה ברוח הקודש שמתו ק' נפשות מישראל עמד ותיקן מאה ברכות, נאם הגבר הוקם ע"ל (שמואל ב' כג א) בגימטריא ק' (עיין תנחומא קרח סי' י"ב), אם כן הרי דוד תיקן. צריך לדעת אלה המצות אין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה (כדאיתא בשבת דף ק"ד.), וכבר אמר משה ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך (דברים י יב), אל תקרי מה אלא מאה (כדאיתא במנחות דף מ"ג:), הרי שמשה תיקן מאה ברכות. ותשובתו בצדו אמר דוד נאם הגבר הוקם על, מה שתיקן משה באותו יום דכתיב ביה (שמות מ יז) הוקם המשכן, שאז אמר משה קומה ה' (במדבר י לה), שהוא סוד שיעור קומה שלמעלה, כמ"ש וכבוד ה' מ"לא א"ת ה"משכן (שמות מ לה), שהוא ר"ת מ"אה, וכן צירוף שם של ארבע הוא עולה מאה, ה"ן ה"ם יוד"ו, שצירוף שם של ארבע הוא ה"ן ה"ם בגימטריא מא"ה, יוד"ו בגימטריא כ"ו, כמ"ש ר' הירץ בסידורו. לכן התחיל משה א"תה ה"חלות ל"הראות, שהוא ר"ת א"הל, בעת ההיא בשעה שהוקם אהל מועד, את גדלך הוא סוד שיעור קומה, קרי ביה ק"ו מ"ה, אל תקרי מה אלא מאה, וכן מ"שכן ה"עדות, ר"ת מ"ה, שהוא סוד מה שמו (משלי ל' ד), זה הקב"ה, מה שם בנו, זה משה כדאיתא בזוהר עמוד ק"ע (זוהר ח"ב קצ"ז ע"א). נמצא שהחלות להראות לי גדלך דייקא, שהוא סוד מה, כמ"ש מה שמו מה אומר אליהם (שמות ג יג), וכמו ששם בן ד' עולה מאה כמ"ש, וכן גם כן שם של אלהים הוא סוד מאה, וכן י"ד אלהי"ם עולה מאה. ז"ש את ידך החזקה, כי באותו יום שהוקם המשכן אמרו ה' הוא האלהים (עיין פסיקתא רבתי פ"ד), כמו ששם של ה' הוא סוד מאה, שהוא סוד שיעור קומה, כן גם כן שם של אלהים, לכן באותו יום אמרו הודינו לך אלהים הודינו (תהלים עה ב), שהוא סוד ה' הוא האלהים, והוא סוד מודי"ם שהוא בחושבן מאה. ז"ש אשר מי אל בשמים, שכן תמלא אותיות מ"י, מ"ם יו"ד, הרי ק'. ז"ש אשר יעשה כמעשך, על שם של הויה שהוא עולה מאה, וכגבורתך על שם של אלהים שהוא עולה מאה. וז"ש הפסוק ויזרע יצחק בארץ ההיא (בראשית כו יב), על מדת הדין שהוא שם של אלהים שהוא מדת הדין, וימצא מאה שערים ויברכהו ה' על שם של ה', שהוא גם כן סוד ק'. ועל זה התפלל משה מאחר שהתחלתי לתקן סוד שיעור קומה, אעברה נא, אין נא אלא עתה, בזה החודש רצה לתקן ולגמור הברכות, שכן מלאך של זה החודש נקרא אברכי"אל, וכן נ"א וארא"ה בגימטריא אברכי"אל. ולפי מה שאמרתי שמשה התחיל לתקן ברכת המזון שהוא מן התורה, זה רמז במה שאמר אתה החלות להראות את גד"לך, בגימטריא ז"ן, שמשה תיקן ברכת הזן, ועתה רוצה לגמור הב' ברכות השניות, אעברה נא ואתקן את הארץ, ברכת הארץ כשאראה אותה, גם ברכת רחם שבא דוד ותיקן על ירושלים עירך, ז"ש ההר הטוב הזה שהוא ירושלים, ואחר כך בא שלמה ותיקן על הבית הגדול והקדוש, לזה אמר והלבנון שהוא בית המקדש, ובמלת נ"א נוטריקון 'נוסח 'ארץ, שהוא היה רוצה לתקן נוסח של ברכת הארץ. השיב הקב"ה רב לך, עיקר ברכת המזון הוא ברכת הזן שהוא שלך, כדאיתא בברכות (מ' ע"ב) בעובדא דבנימין רעיא כריך ריפתא. אבל ברכת הארץ צו את יהושע, יהושע יתקן ברכת הארץ, ולפי שקיימא לן (ברכות דף מ"ח:) חייב אדם לומר שני דברים בברכת הארץ ברית ותורה, וכל מי שלא אומר לא יצא ידי חובתו, וצריך שיקדים ברית לתורה, לזה אמר ב' לשונות כנגד הברית וחזקהו, כנגד תורה ואמצהו:
אמרינן בפרק שלשה שאכלו ברכות (מ"ח ע"ב) משה תקן ברכת הזן בשעה שנתן להם המן, יהושע תקן להם ברכת הארץ בשעה שנכנסו לארץ, דוד ושלמה תקנו ברכת רחם, דוד על ירושלים עירך ועל מלכות בית דוד משיחך, שלמה תיקן הבית הגדול והקדוש. וסימן ד' אילו ברכת ש"דים ורחם (בראשית מט כה), שדי"ם נוטריקון ש"למה ד"וד י"הושע מ"שה. וידוע שכל הברכות הם כולם מדרבנן אחד מן ז' מצות שהם מדרבנן וסימנך נ"ע בש"מחה, נ"טילת ידים, ע"ירובין, ב"רכות, נר ש"בת, מ"גילה, ח"נוכה, ה"לל, אבל ברכת המזון הוא מן התורה, כדכתיב (דברים ח י) ואכלת ושבעת והדר וברכת. רצה משה ליכנס לארץ ישראל ולתקן שלשה ברכות אלו של ברכת המזון, לזה פתח ואתחנן בב' נונ"ין, שרצה לתקן מאה ברכות, לכן אמר בעת ההיא דייקא, שראה שיבא אחר כך דוד ויתקן ק' ברכות, לכן רצה לתקן הוא עתה מה שיהיה אחר כך לאמר לדורות. גם אמר בעת ההיא, רמז על אותו עת שהיה חדש אדר, וראה מן כל י"ב חדשים שבשנה המלאכים שממונים עליהם, אין שום אחד מן המלאכים מורה על הברכות, רק מלאך של חדש אדר ששמו אברכי"אל, שמורה על ברכות של הקב"ה, ולכן קרי ביה בעת ההוא לאמר, מה שאותו המלאך שממונה על אותו עת שנקרא אברכי"אל שמתפאר בעצמו אברך אל, לכן בא משה ומתפלל באותו עת לאמר למטה סדר הברכות. ולכן פתח בא"דני, כי כבר התחיל משה לתקן לישראל מאה ברכות, כשנתן מאה אדנים למשכן שהם כנגד מאה ברכות, וכן הוא אומר איש אמונות (משלי כח כ), זה משה רבינו בכל ביתי נאמן הוא (במדבר יב ז), כדאיתא בשמות רבה פרשה נ"א (שמו"ר פנ"א א'), הוא רב ברכות, הוא רבן של ישראל שתיקן לנו הברכות, ואף על פי שאמרו רבותינו (במסכת מועד קטן דף י"ו (מו"ק ט"ז ע"ב) ובמנחות דף מ"ג:) דוד ראה ברוח הקודש שמתו ק' נפשות מישראל עמד ותיקן מאה ברכות, נאם הגבר הוקם ע"ל (שמואל ב' כג א) בגימטריא ק' (עיין תנחומא קרח סי' י"ב), אם כן הרי דוד תיקן. צריך לדעת אלה המצות אין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה (כדאיתא בשבת דף ק"ד.), וכבר אמר משה ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך (דברים י יב), אל תקרי מה אלא מאה (כדאיתא במנחות דף מ"ג:), הרי שמשה תיקן מאה ברכות. ותשובתו בצדו אמר דוד נאם הגבר הוקם על, מה שתיקן משה באותו יום דכתיב ביה (שמות מ יז) הוקם המשכן, שאז אמר משה קומה ה' (במדבר י לה), שהוא סוד שיעור קומה שלמעלה, כמ"ש וכבוד ה' מ"לא א"ת ה"משכן (שמות מ לה), שהוא ר"ת מ"אה, וכן צירוף שם של ארבע הוא עולה מאה, ה"ן ה"ם יוד"ו, שצירוף שם של ארבע הוא ה"ן ה"ם בגימטריא מא"ה, יוד"ו בגימטריא כ"ו, כמ"ש ר' הירץ בסידורו. לכן התחיל משה א"תה ה"חלות ל"הראות, שהוא ר"ת א"הל, בעת ההיא בשעה שהוקם אהל מועד, את גדלך הוא סוד שיעור קומה, קרי ביה ק"ו מ"ה, אל תקרי מה אלא מאה, וכן מ"שכן ה"עדות, ר"ת מ"ה, שהוא סוד מה שמו (משלי ל' ד), זה הקב"ה, מה שם בנו, זה משה כדאיתא בזוהר עמוד ק"ע (זוהר ח"ב קצ"ז ע"א). נמצא שהחלות להראות לי גדלך דייקא, שהוא סוד מה, כמ"ש מה שמו מה אומר אליהם (שמות ג יג), וכמו ששם בן ד' עולה מאה כמ"ש, וכן גם כן שם של אלהים הוא סוד מאה, וכן י"ד אלהי"ם עולה מאה. ז"ש את ידך החזקה, כי באותו יום שהוקם המשכן אמרו ה' הוא האלהים (עיין פסיקתא רבתי פ"ד), כמו ששם של ה' הוא סוד מאה, שהוא סוד שיעור קומה, כן גם כן שם של אלהים, לכן באותו יום אמרו הודינו לך אלהים הודינו (תהלים עה ב), שהוא סוד ה' הוא האלהים, והוא סוד מודי"ם שהוא בחושבן מאה. ז"ש אשר מי אל בשמים, שכן תמלא אותיות מ"י, מ"ם יו"ד, הרי ק'. ז"ש אשר יעשה כמעשך, על שם של הויה שהוא עולה מאה, וכגבורתך על שם של אלהים שהוא עולה מאה. וז"ש הפסוק ויזרע יצחק בארץ ההיא (בראשית כו יב), על מדת הדין שהוא שם של אלהים שהוא מדת הדין, וימצא מאה שערים ויברכהו ה' על שם של ה', שהוא גם כן סוד ק'. ועל זה התפלל משה מאחר שהתחלתי לתקן סוד שיעור קומה, אעברה נא, אין נא אלא עתה, בזה החודש רצה לתקן ולגמור הברכות, שכן מלאך של זה החודש נקרא אברכי"אל, וכן נ"א וארא"ה בגימטריא אברכי"אל. ולפי מה שאמרתי שמשה התחיל לתקן ברכת המזון שהוא מן התורה, זה רמז במה שאמר אתה החלות להראות את גד"לך, בגימטריא ז"ן, שמשה תיקן ברכת הזן, ועתה רוצה לגמור הב' ברכות השניות, אעברה נא ואתקן את הארץ, ברכת הארץ כשאראה אותה, גם ברכת רחם שבא דוד ותיקן על ירושלים עירך, ז"ש ההר הטוב הזה שהוא ירושלים, ואחר כך בא שלמה ותיקן על הבית הגדול והקדוש, לזה אמר והלבנון שהוא בית המקדש, ובמלת נ"א נוטריקון 'נוסח 'ארץ, שהוא היה רוצה לתקן נוסח של ברכת הארץ. השיב הקב"ה רב לך, עיקר ברכת המזון הוא ברכת הזן שהוא שלך, כדאיתא בברכות (מ' ע"ב) בעובדא דבנימין רעיא כריך ריפתא. אבל ברכת הארץ צו את יהושע, יהושע יתקן ברכת הארץ, ולפי שקיימא לן (ברכות דף מ"ח:) חייב אדם לומר שני דברים בברכת הארץ ברית ותורה, וכל מי שלא אומר לא יצא ידי חובתו, וצריך שיקדים ברית לתורה, לזה אמר ב' לשונות כנגד הברית וחזקהו, כנגד תורה ואמצהו:
מגלה עמוקות
אופן פא
אמרו במדרש וזאת הברכה (דב"ר פי"א י') שהתפלל משה תקט"ו תפילות כמנין ואתחנן כדי לכנס לארץ ישראל. ויש ליתן טעם למה דווקא תקט"ו פעמים התפלל לא פחות ולא יותר. אבל הענין שהראה הקב"ה למשה ק"ך נביאים שעמדו לישראל ותיקנו שמונה עשרה על הסדר העולם (מגילה דף י"ז:), ורצה משה לתקן התפילה, לכן התפלל כמנין ואת"חנן שהוא כמנין תפילה, ועל זה אמר בעת ההיא, שהראה הקב"ה למשה ק"ך נביאים, כמו שהיה משה בעת ההיא בן ק"ך שנה. ועל זה בקש משה אתה החלות להראות לי סוד תפלה אבות תקנום (ברכות כ"ו ע"ב), את גדלך זה אברהם שתקן תפלת שחרית, ואת ידך החזקה זה יצחק תיקן תפילת המנחה, אשר מי אל זה יעקב שתקן תפלת ערבית, ובמלת גדלך נרמז ג' תפלות שמתפללין בכל יום, דהיינו ג' פעמים י"ט כמנין גדלך שהוא נ"ז, וסימנך ערב ובוקר וצהרים אשיחה ואהמ"ה (תהלים נה יח), שהוא בגימטריא נ"ז. וזה הראה לו הקב"ה ברכת המינים שתקנו ביבנה משרבו המינים (ברכות כ"ח ע"ב), וזה רמז באומרו ידך החזקה, ר"ל שגברו יד שמאל בעולם, והוצרכו אז באותו פרק לתקן כתר של נוקבא משגברו רשעים שהם סוד תר"ך נצוצי חשך כמנין רשעים, רשעי"ם בחשך ידמ"ו (שמואל א' ב ט), בא"ת ב"ש מקי"ף שהם בגימטריא סמא"ל ונח"ש שט"ן עם הג' מלות, שגברו באותו פרק כשגברו המינים, אז הוצרכו לתקן גם כן כתר של מלכות. וזה הראה לו הקב"ה נ"ז ברכות בכל יום כמנין גדל"ך, כשגברה יד המינים שהוא סוד ידך החזקה שהוא תוקף הדין, אז דבר בעולם והתפלל משה שיבא הוא לארץ ישראל ויהיו י"ז ברכות, כדאיתא במדרש רבה פרשת קרח (במ"ר פי"ח כ"א) על פסוק וקח טו"ב (הושע יד ג), בגימטריא י"ז שהם י"ז ברכות, כי את צמח דוד תיקן אחר כך, ועליה אמר אעברה נא, כשאעבור לארץ ישראל ואתקן י"ז ברכות בכל יום ג' פעמים הרי מנין נ"א, ואחר כך נתן הטעם למה יהיו הברכות נ"א, הלא י"ט ברכות הן מנין גדל"ך שהם נ"ו בכל יום, לזה אמר ואראה את הארץ, מאחר שאני רואה את הארץ אני אעביר את המינים מן העולם ואת רוח הטומאה שלא יצטרכו לתקן ברכת המינים, ונמצא שלא יהיו הברכות בכל תפלה רק כמנין טו"ב שהם י"ז. ואם תאמר והלא י"ח הם, על זה אמר והלבנון ברכת י"ח שהיא את צמח דוד, תקנו דוד בשעה שיסד יסוד בית המקדש. השיב הקב"ה רב לך, הלא אתה רבן של ישראל בי"ח ברכות, כמ"ש (משלי כח כ) איש אמונות רב ברכות זה משה מדרש רבה שמות פרשת פקודי (שמו"ר פנ"א א'), הוא רבן של ישראל בברכות, שכן 'משה 'איש 'האלהים (דברים לג א), ר"ת מאה. וכן בשעת עשיית המשכן זכר משה כאשר צוה ה' את משה י"ח פעמים, לקביל י"ח ברכות. זה רמז משה בר"ת 'אתה 'החלות 'להראות, ר"ת אה"ל. שבשעת הקמת המשכן רשם משה על כל דף י"ח פעמים כאשר צוה ה', והוא כנגד י"ח ברכות, וכנגדן כתיב י"ח פעמים אהרן משה בתורה, וי"ח אזכרות בקריאת שמע, י"ח אזכרות במזמור הבו לה' בני אלים, י"ח פעמים אבות בתורה. ומה שרצה משה להעביר רוח הטומאה מן העולם, אמר הקב"ה צו את יהושע, אין צו אלא רוח הטומאה, צא תאמר לו שהיא צואה רותחת שנידון בה כאשר משפטו שם פעלו (כדאיתא בגיטין דף נ"ז.), שתיקנו כנגדו ברכת המינים ביבנה. לכן אמר צ"ו את יהושוע, צ"ו בגימטריא צא"ה, אין צו אלא עבודה זרה (סנהדרין נ"ו ע"ב), שעשה עצמו עבודה זרה, וחזק"הו ואמצ"הו בגימטריא רו"ח הטומאה, שצוה הקב"ה למשה שהוא יעביר רוח הטומאה מן הארץ והאלילים כרות יכרתון, כרת דייקא, שבאותו זמן רשעים גברו והוצרכו לתקן עולם במלכות שדי, שהוא סוד ברכת המינים תיקן כתר של נוקבא בהכרת רשעים תראה, ר"ל חושבנא דדין כחושבנא דדין:
אמרו במדרש וזאת הברכה (דב"ר פי"א י') שהתפלל משה תקט"ו תפילות כמנין ואתחנן כדי לכנס לארץ ישראל. ויש ליתן טעם למה דווקא תקט"ו פעמים התפלל לא פחות ולא יותר. אבל הענין שהראה הקב"ה למשה ק"ך נביאים שעמדו לישראל ותיקנו שמונה עשרה על הסדר העולם (מגילה דף י"ז:), ורצה משה לתקן התפילה, לכן התפלל כמנין ואת"חנן שהוא כמנין תפילה, ועל זה אמר בעת ההיא, שהראה הקב"ה למשה ק"ך נביאים, כמו שהיה משה בעת ההיא בן ק"ך שנה. ועל זה בקש משה אתה החלות להראות לי סוד תפלה אבות תקנום (ברכות כ"ו ע"ב), את גדלך זה אברהם שתקן תפלת שחרית, ואת ידך החזקה זה יצחק תיקן תפילת המנחה, אשר מי אל זה יעקב שתקן תפלת ערבית, ובמלת גדלך נרמז ג' תפלות שמתפללין בכל יום, דהיינו ג' פעמים י"ט כמנין גדלך שהוא נ"ז, וסימנך ערב ובוקר וצהרים אשיחה ואהמ"ה (תהלים נה יח), שהוא בגימטריא נ"ז. וזה הראה לו הקב"ה ברכת המינים שתקנו ביבנה משרבו המינים (ברכות כ"ח ע"ב), וזה רמז באומרו ידך החזקה, ר"ל שגברו יד שמאל בעולם, והוצרכו אז באותו פרק לתקן כתר של נוקבא משגברו רשעים שהם סוד תר"ך נצוצי חשך כמנין רשעים, רשעי"ם בחשך ידמ"ו (שמואל א' ב ט), בא"ת ב"ש מקי"ף שהם בגימטריא סמא"ל ונח"ש שט"ן עם הג' מלות, שגברו באותו פרק כשגברו המינים, אז הוצרכו לתקן גם כן כתר של מלכות. וזה הראה לו הקב"ה נ"ז ברכות בכל יום כמנין גדל"ך, כשגברה יד המינים שהוא סוד ידך החזקה שהוא תוקף הדין, אז דבר בעולם והתפלל משה שיבא הוא לארץ ישראל ויהיו י"ז ברכות, כדאיתא במדרש רבה פרשת קרח (במ"ר פי"ח כ"א) על פסוק וקח טו"ב (הושע יד ג), בגימטריא י"ז שהם י"ז ברכות, כי את צמח דוד תיקן אחר כך, ועליה אמר אעברה נא, כשאעבור לארץ ישראל ואתקן י"ז ברכות בכל יום ג' פעמים הרי מנין נ"א, ואחר כך נתן הטעם למה יהיו הברכות נ"א, הלא י"ט ברכות הן מנין גדל"ך שהם נ"ו בכל יום, לזה אמר ואראה את הארץ, מאחר שאני רואה את הארץ אני אעביר את המינים מן העולם ואת רוח הטומאה שלא יצטרכו לתקן ברכת המינים, ונמצא שלא יהיו הברכות בכל תפלה רק כמנין טו"ב שהם י"ז. ואם תאמר והלא י"ח הם, על זה אמר והלבנון ברכת י"ח שהיא את צמח דוד, תקנו דוד בשעה שיסד יסוד בית המקדש. השיב הקב"ה רב לך, הלא אתה רבן של ישראל בי"ח ברכות, כמ"ש (משלי כח כ) איש אמונות רב ברכות זה משה מדרש רבה שמות פרשת פקודי (שמו"ר פנ"א א'), הוא רבן של ישראל בברכות, שכן 'משה 'איש 'האלהים (דברים לג א), ר"ת מאה. וכן בשעת עשיית המשכן זכר משה כאשר צוה ה' את משה י"ח פעמים, לקביל י"ח ברכות. זה רמז משה בר"ת 'אתה 'החלות 'להראות, ר"ת אה"ל. שבשעת הקמת המשכן רשם משה על כל דף י"ח פעמים כאשר צוה ה', והוא כנגד י"ח ברכות, וכנגדן כתיב י"ח פעמים אהרן משה בתורה, וי"ח אזכרות בקריאת שמע, י"ח אזכרות במזמור הבו לה' בני אלים, י"ח פעמים אבות בתורה. ומה שרצה משה להעביר רוח הטומאה מן העולם, אמר הקב"ה צו את יהושע, אין צו אלא רוח הטומאה, צא תאמר לו שהיא צואה רותחת שנידון בה כאשר משפטו שם פעלו (כדאיתא בגיטין דף נ"ז.), שתיקנו כנגדו ברכת המינים ביבנה. לכן אמר צ"ו את יהושוע, צ"ו בגימטריא צא"ה, אין צו אלא עבודה זרה (סנהדרין נ"ו ע"ב), שעשה עצמו עבודה זרה, וחזק"הו ואמצ"הו בגימטריא רו"ח הטומאה, שצוה הקב"ה למשה שהוא יעביר רוח הטומאה מן הארץ והאלילים כרות יכרתון, כרת דייקא, שבאותו זמן רשעים גברו והוצרכו לתקן עולם במלכות שדי, שהוא סוד ברכת המינים תיקן כתר של נוקבא בהכרת רשעים תראה, ר"ל חושבנא דדין כחושבנא דדין: