מַ֣יִם עֲ֭מֻקִּים עֵצָ֣ה בְלֶב־אִ֑ישׁ וְאִ֖ישׁ תְּבוּנָ֣ה יִדְלֶֽנָּה׃
אור נערב
והנה הכסיל לא יחפוץ בדברים הנעלמים הצריכים תבונה לדלותם, כאומרו (משלי כ, ה) ואיש תבונה ידלנה, "כי אם בהתגלות לבו", פירוש, בדברים הנגלים שהם לבוש אל הנעלמים, והם הנראים לכאורה פשוטן של דברים. והם לכאורה נגלים אל הלב, ולא אל לבות המשכילים, אלא אל לבות הכסילים שכמותו, וזהו שאמר, בהתגלות לבו, פירוש גלוי דעתו הקצר:
שערי אורה
והספירה הזאת נקראת מחשבה, כלומר נקודה מחשבית שהוא סוד התחלת התפשטות החפץ באצילות הבריאה וההמשכה, וזו היא יו"ד ראשונה של שם, שהיא יו"ד, נקודה מחשבית פנימית סתומה בכתר עליון כלולה באין סוף, לפי שמן הנקודה הזאת ולמעלה הוא עולם הרחמים הגמורים שאין לו סוף וקץ וגבול ושיעור, והיא מתפשטת בסוד רוחבם ועומקם בדיבוק הכתר ועליה נאמר 'מאד עמקו מחשבותיך', ואומר מחשבותיך לשון רבים, הם סוד ל"ב נתיבות המחשבה ואין מי שיוכל להתבונן בהם לפי שנקראים עומק רום, כלומר מתפשטים מן הכתר שהוא רום עליון. ואין מי שיוכל להתבונן בהם זולתי כמי ששואב מים בדלי מבאר עמוק שאין לו סוף, והדולה אינו נכנם בעצמו בבאר לדלות אלא בדלי שואב מים מן הבאר; כך אין כל בריה יכולה להתבונן בסוד עומק המחשבה אלא על ידי הבינה שהיא בדמיון הדלי שהיא נכנסת לשאוב מעומק באר המחשבה, והדולה עומד מחוץ, וסימן: מים עמוקים עצה בלב איש ואיש תבונה ידלנה (משלי כ, ה), שאין דרך לדלות מים מעומק המחשבה אלא על ידי תבונ"ה. והמבין זה יתבונן מה שאמרנו למעלה, שלא נכנס אדם לעולם לפנים מן הבינ"ה ואפילו מרע"ה, ואם השיג כלום בב' הספירות העליונות, חוצה להם עמד ושאב מהן על ידי ספירת בינ"ה.
מגלה עמוקות
אופן קכה
הקדמה מבוארת בכנפי יונה חלק ג', לחות ראשונים שהיו לישראל היו מן נצח הוד של בינה, לוחות אחרונות היו מן נצח הוד של תבונה, וזה סוד כי גוי אובד עצות המה (דברים לב כח), שנאבדו מהם עצות מרחוק שהם סוד נצח הוד שלמעלה, ולא די שאבדו זיהרא דחכמתא עילאה, אף לחות אחרונות שהם מצד תבונה, גם אלו נגנזו מהם ואין להם תבונה, שאף תבונה אין להם. וגבי לחות ראשונות אמר לשון אבידה, שנאבדו מהם לגמרי שהתנצלו את עדים מהר חורב (שמות לג ז), אבל גבי אחרונות לא איתמר בהון אבידה, כי לא נאבדו רק נגנזו. והנה לדעתי רזא דמלה הראה הקב"ה למשה בתחילת שליחות מלאך ה' בלבת אש (שמות ג ב), רמז לו על ב' פעמים שקיבל הלחות שניתנו באש שחורה על גבי אש לבנה (דב"ר פ"ג י"ב), בלב"ת נוטריקון ב' "לחות "בינה "תבונה. וזה סוד הפסוק מים עמוקים עצה בלב איש (משלי כ ה), על לוחות ראשונות שניתנו למשה, שהם היו מצד עצות מרחוק בל"ב אי"ש בגימטריא מש"ה, עמוק עמוק מי ימצאנה (קהלת ז כד). ועל לוחות שניות אמר ואיש תבונות ידלנה (משלי כ ה), שהיה מסיטרא דתבונה. ואיתא בזוהר באידרא זוטא (זוהר ח"ג ר"צ ע"ב) ההפרש שבין בינה לתבונה, בינה אותיות בן י"ה, תבונה אותיות ב"ן ב"ת ו"ה, עיין שם. הרי שהלחות הראשונות הם מצד יה של שם, ושניות מצד ו"ה מן השם. ועל זה אמר אתה החלות להראות את עבדך מתחילת שליחותו שהראה הקב"ה למשה בסנה עניין הלחות שהוא בהיפוך אתוון החלות, כנגד לחות ראשונות שהם מצד יה מן השם אמר את גדלך, לחות שניות שהם מצד תבונה שהם ו"ה מן השם אמר ידך החזקה ולכן אמר אשר מי אל, כנגד לחות הראשונות שהם מצד יה אמר בשמים, כדאיתמר (תהלים צו יא) "ישמחו "השמים ר"ת י"ה, כנגד לחות שניות שהם מצד ו"ה שבתבונה, אמר בארץ ו"תגל ה"ארץ ר"ת ו"ה. כנגד לחות ראשונות אמר כמעשך, והלחות מעשה אלהים המה (שמות לב טז), כנגד שניות שהיו מיד החזקה, אמר כגבורתך. ולפי שבלחות ראשונות זכה משה לזיהרא דחכמתא עילאה שהם מצד חסד עליון, אבל השניות הם מצד הדין, ולכן רצה משה ליכנס לארץ ישראל כי שם יגיע למדרגה שזכה בו בלוחות הראשונות, כי בלחות הראשונות זכה משה למדריגת עבד נאמן, והקשה האר"י ז"ל לפני מותו נקרא משה איש האלהים (דברים לג א), ולאחר מותו קראו הקב"ה עבד כמ"ש משה עבדי מת (יהושע א ב). ואומר אני שמדריגת משה בלחות הראשונות היתה בזיהרא דחכמתא עילאה, ולכן קראו הקב"ה באותו פרק עבד נאמן כשקיבל ב' לחות אבנים הוריד בידו, וזו המדריגה היותר באפשר בסוד בכל ביתי נאמן הוא (במדבר יב ז), ר"ל כשקראו הקב"ה נאמן, היתה ההשגה בכל ביתי. ולכן אמר משה אעברה נא, כשאני אעבור לארץ ישראל שהיא ארץ ז' עממין וז' ימים מקיפין אותו (ב"ב ע"ד ע"ב), נמצא שיזכה לארץ ישראל לשם של אל שיסודו א"ל מלא רחמים, ר"ל אל"ף למ"ד בגימטריא הק"ף, ונמצא ז' ימים הם סוד ז' מקיפין, בסוד אל ה' ויאר לנו (תהלים קיח כז), ז' פעמים אל הוא בגימטריא ויאר, והוא סוד עבד נאמן, שזכה משה לז' מקיפין כשקיבל התורה בז' קולות. נמצא כשיבא לארץ ישראל, אז יזכה להשגת עב"ד נאמ"ן כמו שקרא אותו מתחילה. וזה נרמז במלת נ"א, כשתמלא אותיות נ"א כזה נו"ן אל"ף, הוא בגימטריא עב"ד נאמ"ן, וזה יהיה כשאראה את הארץ שנשתבחה בז' מינים (דברים ח ח). השיב הקב"ה רב לך, אף על פי שלא תהיה בארץ ישראל, אני נותן לך בכאן אותה השגה הגדולה שהיה לך מתחלה בלחות ראשונות, שכן אמר הקב"ה ליהושע אחרי מות משה, משה עבדי מת, שזכה גם כן לזו המדרגה של עבד נאמן, שעל זה המדרגה התפלל משה מתחילה באמרו אתה החלות, בהיפוך אתוון הלחות, שזכה לזו המדרגה שיקרא לו הקב"ה עבד נאמן, עבדך דייקא, ונתן לו הקב"ה תאות לבו שקראו לאחר מותו גם כן עבד, שאמר משה עבדי מת כי בכל ביתי נאמן הוא בכל ז' דרגין בתוספות י', צו את יהושע וחזקהו ליתן לו אות י' שזכה הוא בו כנגד לחות ראשונות בסוד בינה, ואמצהו בסוד תבונה נגד לוחות אחרונות:
הקדמה מבוארת בכנפי יונה חלק ג', לחות ראשונים שהיו לישראל היו מן נצח הוד של בינה, לוחות אחרונות היו מן נצח הוד של תבונה, וזה סוד כי גוי אובד עצות המה (דברים לב כח), שנאבדו מהם עצות מרחוק שהם סוד נצח הוד שלמעלה, ולא די שאבדו זיהרא דחכמתא עילאה, אף לחות אחרונות שהם מצד תבונה, גם אלו נגנזו מהם ואין להם תבונה, שאף תבונה אין להם. וגבי לחות ראשונות אמר לשון אבידה, שנאבדו מהם לגמרי שהתנצלו את עדים מהר חורב (שמות לג ז), אבל גבי אחרונות לא איתמר בהון אבידה, כי לא נאבדו רק נגנזו. והנה לדעתי רזא דמלה הראה הקב"ה למשה בתחילת שליחות מלאך ה' בלבת אש (שמות ג ב), רמז לו על ב' פעמים שקיבל הלחות שניתנו באש שחורה על גבי אש לבנה (דב"ר פ"ג י"ב), בלב"ת נוטריקון ב' "לחות "בינה "תבונה. וזה סוד הפסוק מים עמוקים עצה בלב איש (משלי כ ה), על לוחות ראשונות שניתנו למשה, שהם היו מצד עצות מרחוק בל"ב אי"ש בגימטריא מש"ה, עמוק עמוק מי ימצאנה (קהלת ז כד). ועל לוחות שניות אמר ואיש תבונות ידלנה (משלי כ ה), שהיה מסיטרא דתבונה. ואיתא בזוהר באידרא זוטא (זוהר ח"ג ר"צ ע"ב) ההפרש שבין בינה לתבונה, בינה אותיות בן י"ה, תבונה אותיות ב"ן ב"ת ו"ה, עיין שם. הרי שהלחות הראשונות הם מצד יה של שם, ושניות מצד ו"ה מן השם. ועל זה אמר אתה החלות להראות את עבדך מתחילת שליחותו שהראה הקב"ה למשה בסנה עניין הלחות שהוא בהיפוך אתוון החלות, כנגד לחות ראשונות שהם מצד יה מן השם אמר את גדלך, לחות שניות שהם מצד תבונה שהם ו"ה מן השם אמר ידך החזקה ולכן אמר אשר מי אל, כנגד לחות הראשונות שהם מצד יה אמר בשמים, כדאיתמר (תהלים צו יא) "ישמחו "השמים ר"ת י"ה, כנגד לחות שניות שהם מצד ו"ה שבתבונה, אמר בארץ ו"תגל ה"ארץ ר"ת ו"ה. כנגד לחות ראשונות אמר כמעשך, והלחות מעשה אלהים המה (שמות לב טז), כנגד שניות שהיו מיד החזקה, אמר כגבורתך. ולפי שבלחות ראשונות זכה משה לזיהרא דחכמתא עילאה שהם מצד חסד עליון, אבל השניות הם מצד הדין, ולכן רצה משה ליכנס לארץ ישראל כי שם יגיע למדרגה שזכה בו בלוחות הראשונות, כי בלחות הראשונות זכה משה למדריגת עבד נאמן, והקשה האר"י ז"ל לפני מותו נקרא משה איש האלהים (דברים לג א), ולאחר מותו קראו הקב"ה עבד כמ"ש משה עבדי מת (יהושע א ב). ואומר אני שמדריגת משה בלחות הראשונות היתה בזיהרא דחכמתא עילאה, ולכן קראו הקב"ה באותו פרק עבד נאמן כשקיבל ב' לחות אבנים הוריד בידו, וזו המדריגה היותר באפשר בסוד בכל ביתי נאמן הוא (במדבר יב ז), ר"ל כשקראו הקב"ה נאמן, היתה ההשגה בכל ביתי. ולכן אמר משה אעברה נא, כשאני אעבור לארץ ישראל שהיא ארץ ז' עממין וז' ימים מקיפין אותו (ב"ב ע"ד ע"ב), נמצא שיזכה לארץ ישראל לשם של אל שיסודו א"ל מלא רחמים, ר"ל אל"ף למ"ד בגימטריא הק"ף, ונמצא ז' ימים הם סוד ז' מקיפין, בסוד אל ה' ויאר לנו (תהלים קיח כז), ז' פעמים אל הוא בגימטריא ויאר, והוא סוד עבד נאמן, שזכה משה לז' מקיפין כשקיבל התורה בז' קולות. נמצא כשיבא לארץ ישראל, אז יזכה להשגת עב"ד נאמ"ן כמו שקרא אותו מתחילה. וזה נרמז במלת נ"א, כשתמלא אותיות נ"א כזה נו"ן אל"ף, הוא בגימטריא עב"ד נאמ"ן, וזה יהיה כשאראה את הארץ שנשתבחה בז' מינים (דברים ח ח). השיב הקב"ה רב לך, אף על פי שלא תהיה בארץ ישראל, אני נותן לך בכאן אותה השגה הגדולה שהיה לך מתחלה בלחות ראשונות, שכן אמר הקב"ה ליהושע אחרי מות משה, משה עבדי מת, שזכה גם כן לזו המדרגה של עבד נאמן, שעל זה המדרגה התפלל משה מתחילה באמרו אתה החלות, בהיפוך אתוון הלחות, שזכה לזו המדרגה שיקרא לו הקב"ה עבד נאמן, עבדך דייקא, ונתן לו הקב"ה תאות לבו שקראו לאחר מותו גם כן עבד, שאמר משה עבדי מת כי בכל ביתי נאמן הוא בכל ז' דרגין בתוספות י', צו את יהושע וחזקהו ליתן לו אות י' שזכה הוא בו כנגד לחות ראשונות בסוד בינה, ואמצהו בסוד תבונה נגד לוחות אחרונות: