משלי ל:כ קבלה: תקוני הזהר וזוהר חדש

וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד, מָאן דֶּרֶךְ חַטָּאִים הַהִיא דְאִתְּמַר בָּהּ (משלי ל כ) כֵּן דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת, אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ וְגוֹמֵר,

וְכִי תֵימָא, הֵיכֵי מַשְׁמַע דִּבְהַאי עֲוֹן אֵשֶׁת אִישׁ מִשְׁתָּעֵי קְרָא. דִּכְתִיב הָכָא אִם יְכֻפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה, וּכְתִיב הָתָם בְּאִיסּוּר אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁזִּינְתָה, (במדבר ה׳:ל״א) וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן. וּכְתִיב גַּבֵּי אַבְנֵר וְאִישׁ בּשֶׁת, (שמואל ב ג׳:ח׳) וַתִּפְקֹד עָלַי עֲוֹן הָאִשָּׁה הַיּוֹם הַזֶּה. אִי נָמֵי, (ישעיהו כ״ב:י״ג) וְהִנֵּה שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה הָרֹג בָּקָר וְשָׁחֹט צֹאן אָכוֹל וְשָׁתוֹ, וּכְתִיב (משלי ל׳:כ׳) הָתָם אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ, וּכְתִיב (בראשית ל״ט:ו׳) כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל.