עובדיה א:ד קבלה: זוהר חדש ושערי אורה

זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּשַׁוִּי לָהּ בְּקִירְטָא דִּילֵהּ, דְּאִיהִי פּוּמוֹי, בִּקְרִיאַת שְׁמַע, וְזָרִיק לָהּ לְגַבֵּי שָׁמַיִם דְּסַמָּאֵ"ל. דִּבְגִינֵהּ אִתְּמַר (ירמיה ב) שׁוֹמוּ שָׁמַיִם עַל זֹאת. וּבָהּ כִּי שָׁמַיִם דִּילֵהּ בֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה. וְאַנְתְּ רָעֲיָא מְהֵימָנָא, קוּם טֹל קִירְטָא דִּילָךְ. דְּלַאֲתַר עִלָּאָה אַנְתְּ סָלִיק לֵהּ, יַתִּיר מִדָּוִד וּמִכָּל נְבִיאַיָּא וְחַכְמַיָּא דְּכָל דָּרָא וְדָרָא. וְהַאי אִיהִי קִירְטָא דִּילָךְ. זַרְקָא מֻקָּף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ סְגוֹלְתָּא. דְּאַבְנָא דָּא מִפּוּמָךְ סַלְקָא לְאָתָא דְּאִתְּמַר בֵּהּ בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרֹשׁ וּבַמְכֻסֶּה מִמְּךָ אַל תַּחֲקֹר. וְאִיהִי שְׁמָא דְּכֶתֶר עִלָּאָה דְּאִיהוּ חָכְמָה קְדוּמָה. דְּהָכֵי סָלִיק חָכְמָה לְחֻשְׁבַּן שְׁמָא קַדִּישָׁא, עִם עֶשֶׂר אַתְוָן בִּכְלָלָא, דְּאִנּוּן יוּ'ד הֵ'י וָא'ו הֵ'י. דְּתַמָּן תְּלָת יוּדִי"ן דְּאִנּוּן שְׁמָא דְּאַכְתַּר לִשְׁמָא דְּחָכְמָה זְעֵירָא. דָּא כָּלִיל עֶשֶׂר מֵעֵלָּא לְתַתָּא. וְחָכְמָה זְעֵירָא כָּלִיל עֶשֶׂר מִתַּתָּא לְעֵלָּא. עֶשֶׂר בִּגְבוּרָא מֵעֵלָּא סְגוֹלְתָּא, דְּמִתַּמָּן אִתְקְרִיאַת שְׁכִינְתָּא סְגֻלַּת מְלָכִים, וְאִיהִי שַׂנָּאָה (שצאה) לְאֻמִּין דְּעָלְמָא. אִיהִי אַבְנָא חֲדָא כְּלִילָא מֵעֶשֶׂר אַתְוָן מִתַּתָּא לְעֵלָּא דִּרְמִיזִין בְּיוּ'ד הֵ'א וָא'ו הֵ'א. תְּלָת אַלְפִין אִלֵּין דְּחָכְמָה זְעֵירָא דְּתַמָּן כ"ח מ"ה. דְּהַאי אִיהוּ שְׁמָא דְּסָלִיק מָ"ה בְּחֻשְׁבָּן. וְתַלְיָן מִנֵּהּ כ"ח אַתְוָן דְּאִנּוּן יוּ'ד וָא'ו דָּלֶ'ת, הֵ'א אָלֶ'ף, וָא'ו אָלֶ'ף וָא'ו הֵ'א אָלֶ'ף. וּתְלָת אַלְפִין דְּהַאי שְׁמָא, אִלֵּין דְּסַלְקִין אֶהְיֶה תְּלָת זִמְנִין, כְּחֻשְׁבָּן דְּרָמִיז קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לֵךְ בִּשְׁלִיחוּתְךָ, לְאַפָּקָא לְיִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. הָדָא הוּא דִּכְתִיב (שמות ג) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה כֹּה תֹּאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה שַׁלְּחֵנִי אֲלֵיכֶם. וּבֵהּ אִשְׁתְּמוֹדַע דְּהוּא מֻפְלָא וּמְכֻסֶּה מִסִּטְרָא דְּעִלַּת כָּל עִלָּאִין, דְּאִתְּמַר בֵּהּ בְּג' יוֹדִין דִּסְגוֹלְתָּא אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבִּלְעֲדַי אֵין אֱלֹהִים. וּמִסִּטְרָא דְּעִלַּת כָּל עִלָּאִין אִתְקְרִיאַת שְׁכִינְתָּא אֱמוּנָה דְּיִשְׂרָאֵל. וְהַאי אַבְנָא חֲדָא י' בְּחֻשְׁבָּנָא עֶשֶׂר, וְאִית לָהּ קוֹצָא לְעֵלָּא וְקוֹצָא לְתַתָּא. וְנִקּוּדָא בְּאֶמְצָעִיתָא וְכֹלָּא אֶחָד. וּמִתַּמָּן קָרָא לְמֹשֶׁה לְעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא בְּי"ג מְכִילָן דְּרַחֲמֵי. דְּמָאן דְּקָרָא בְּאִלֵּין י"ג מְכִילָן דְּרַחֲמֵי לְעִלַּת כָּל הָעִלּוֹת. לֹא יַחֲזֹר רֵיקָם בִּצְלוֹתֵהּ. וְכַד אִיהוּ רָכִיב עַל אַבְנָא חֲדָא לֵית מְמָנָא וְשֻׂלְטָן דְּבִשְׁמַיָּא וְאַרְעָא, דְּקַיְּמָא קַמֵּי הַאי אַבְנָא. דִּבְהַהוּא זִמְנָא אִתְּמַר בְּסַמָּאֵ"ל (עובדיה א) אִם תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר וְאִם בֵּין כּוֹכָבִים שִׂים קִנֶּךָ וְגוֹ'. וְהָכֵי י' תַּתָּאָה סְלִיקַת לְי"ג מְכִילָן, וּרְמִיזָן בְּאָת א' י' לְעֵלָּא וי' לְתַתָּא, חָכְמָה בָּרֹאשׁ וְחָכְמָה בַּסּוֹף. ו' כְּרִיכָא דְּתַרְוַיְהוּ.

ומה שאמר באדום אם תגביה כנשר (עובדיה א, ד) לפי שיש לו שר הנקרא סמאל, והוא נותן הכוח בשעירים והנפש לגלגל מאדים, אבל אינו מכלל השרים השבעים הקיימים לעולם על עמדם. ולפיכך אמר הכתוב: מלחמה לי"י בעמלק מדו"ר דו"ר (שמות יז, טז), וסוד 'ד"ר ד"ר' הוא סוד 'י"י זכרך לדור ודו"ר' (תהלים קלה, יג), ו'זה זכרי לד"ר ד"ר' (שמות ג, טו). והוא השטן המקטרג למעלה כנגד ישראל, והוא סמא"ל הרשע.

ובבא עת הגאולה, מה כתיב על סמא"ל הרשע? אם תגביה כנשר ובין כוכבים שים קנך משם אורידך נאם י"י' (עובדיה א). וכיצד יורידוהו? בעלות מושיעים שהם יהו"ה אלהים צבאות, על הר ציון שהוא סוד אל ח"י, לשפוט את הר עשו שהוא הר שעיר, 'יפקוד ה' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה באדמה' (ישעיהו כד, כא) ואז; כי רותה בשמים חרבי (שם לד, ה), ואחר כך: הנה על אדום תרד (שם לד, ה) ובהיות זה, מה כתיב? מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה וגו' (שם סג) אני מדבר בצדקה רב להושיע, בסוד ועלו מושיעים בהר ציון (עובדיה א, כא).