עמוס ט:ו קבלה: זוהר חדש

רַבִּי רְחוּמָאי אוֹמֵר, הַשִּׁבְעָה עֶלְיוֹנִים, הֵם שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. (עמוס ט) וַאֲגְדָּתוֹ, מַאי אֲגֻדָּתוֹ. הֵם שֶׁבַע מַעֲלוֹת לְמַטָה מֵהֶם, שֶׁעוֹמְדִים עַל הָעוֹלָם, וּמַנְהִיגִים אוֹתָהּ. עַל אֶרֶץ, זוֹ אֶרֶץ הַתַּחְתּוֹנָה. יְסָדָהּ, זוֹ אֶרֶץ הָעֶלְיוֹנָה הַנִּקְרֵאת בִּינָה, וְהִיא תְּלוּיָה בְּחָכְמָה. וּמַאי אִיהוּ, תֵּבֵל. שֶׁנֶּאֱמַר, (ירמיהו י׳:י״ב) מֵכֵין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ.

(עמוס ט׳:ו׳) הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם, יָם אֶחָד, וְהֵן שִׁבְעָה. רַבִּי כְּרוּסְפְּדָאי אוֹמֵר, הֲלֹא יַם אֶחָד בָּעוֹלָם הוּא. אָמַר רִבִּי רְחוּמָאי, יַמִּים כְּתִיב. דִּכְתִיב, וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים.

וְעוֹד, שֶׁכָּל הָעוֹלָם תְּאֵבִים וּשְׂמֵחִים לְפָאֵר לְיוֹצְרָם, בַּחֲזוֹתָם נִפְלְאוֹתָיו בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, וְזֶהוּ בְּרֵאשִׁית. עַיֵּין בָּאוֹתִיּוֹת וְתִרְאֶה, שִׁי"ר תָּאֵ"ב. כְּלוֹמַר, תָּאֵ"ב לֵאמֹר שִׁי"ר, עַל נִפְלְאוֹתָיו בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֵיזֶה הוּא אוֹתָם הַמַּעֲלוֹת שֶׁהָיָה דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הֲשָׁלוֹם אוֹמֵר. אֵלּוּ הֵם אוֹתָם הַשִּׁירִים שֶׁל אוֹתָן הַמַּעֲלוֹת, שֶׁהֵם הַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ט׳:ו׳) הַבּוֹנֶה בַּשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָיו. וְדָוִד תָּאַב לָהֶם, וְהָיָה אוֹמְרִים, וְזֶהוּ שִׁיר תָּאֵב.