מְתוּקָה֙ שְׁנַ֣ת הָעֹבֵ֔ד אִם־מְעַ֥ט וְאִם־הַרְבֵּ֖ה יֹאכֵ֑ל וְהַשָּׂבָע֙ לֶֽעָשִׁ֔יר אֵינֶ֛נּוּ מַנִּ֥יחַֽ ל֖וֹ לִישֽׁוֹן׃
דרך עץ חיים (רמח"ל)
כלל הדברים: האדם שאינו חושב על זה קשה לו מאוד־מאוד להגיע אל השלימות; והאדם החושב על זה, קרוב אליה מאוד. והחכמים הולכים הלוך וחשוב תמיד – לא יפנו דעתם מזאת, ולכן יצליחו בכל מעשיהם. אך הממעיט לא ימעיט מלהיות לו קביעות־זמן לפחות לשים אל לבו, אם מעט ואם הרבה (קהלת ה יא), כי אז יצליח את דרכיו ואז ישכיל (ע"פ יהושע א ח):
זוהר חדש
אָמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוּדָאי, אִלְמָלֵא רַבִּי יוֹסֵי אַתְּ, כְּדַי הֲוֵת לְאִתְעֲנָשָׁא תַּמָּן. אָמַר לֵיהּ, בְּגִין צַעֲרָא דְאַבָּא, אָזְלֵית וְשָׁמְעֵית כָּל הַאי. קָרָא ר' יוֹנָתָן עֲלֵיהּ דְּרַבִּי חִסְדָּא, (משלי ג׳:כ״ד) וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ. וְהַאי קְרָא אַחֲרִינָא, (קהלת ה׳:י״א) מְתוּקָה שְׁנַת הָעוֹבֵד אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה יֹאכַל.