קהלת ז:כו קבלה: תקוני הזהר וזוהר חדש

וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר (שם ז כו) וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוְת אֶת הָאִשָּׁה, לֵב חָכָם לִימִינוֹ דָא אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעִִלָהּ, עֲלָהּ אִתְּמַר (משלי יח כב) מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב, דְּאִיהִי יֵצֶר הַטּוֹב מַזָּלֵיהּ דְּבַר נַשׁ, עֲלָהּ אִתְּמַר (יחזקאל מד ל) לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶיךָ, בִּרְכַּת יהו"ה הִיא תַּעֲשִׁיר, וַעֲלָהּ אִתְּמַר (קהלת ט ט) רְאֵה חַיִּים עִם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ.

וּמַאן דְּאוֹקִיר שַׁבָּת, יִמָּלֵט מִמֶּנָּהּ. (קהלת ז׳:כ״ו) וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּהּ. חוֹטֵא דִּמְחַלֵּל שַׁבָּת, יִלָּכֶד בָּהּ, דְּאִיהִי חִילּוּל שַׁבָּת וַדַּאי, חֲלָלָה זוֹנָה. דְּמַאן דְּנָטִיר אוֹת שַׁבָּת אוֹ אוֹת בְּרִית, מִלְּחַלֵּל לֵיהּ, בֵּיהּ אִתְקְרֵי צַדִּיק, וְאִשְׁתְּזֵיב מִינָהּ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא דְּסָלֵיק לְמַלְכוּת, דְּאִיהִי שַׁבָּת וַדַּאי.

תְּרֵין עֲשַׂר מַזָּלוֹת אִתְחַזְיָין בֵּיהּ, וְכָל דִּיּוֹקְנִין דְּמַלְאָכַיָּיא וְדִיּוֹקְנִין דְּנִשְׁמָתִין וְדִיּוֹקְנִין דְּכָל מַה דְּאִתְבְּרִי בִּשְׁמַיָּא וּבְאַרְעָא, (לאו איהו דיוקנא דאדם שלים בכל תקונין, אלא אם הוא) (נ"א כלא הוה) כְּלִיל בִּשְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְשִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא וְכֹכְבַיָּא וּמַזָּלַיָּא וְכָרְסַיָּא וּמַלְאָכַיָּא וְגַן עִדֶן וְגֵיהִנָּם, מִסִּטְרָא דְתַרְוַיְיהוּ אִתְיְהִיב יֵצֶר הַטּוֹב וְיֵצֶר הָרָע, גַּן עִדֶן מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב (משלי יח כב), גֵּיהִנָּם וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוְת אֶת הָאִשָּׁה (קהלת ז כו), וְתַרְוַיְיהוּ בְּלִבָּא, לֵב חָכָם לִימִינוֹ, וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ (שם י ב).