קבלה על קהלת ח:א

שמעוני אחי ועמי ולאומי אלי האזיני. הבינו פתאים רוזנים הקשיבו הזהרו בדבריכם ויהי אלקים עמכם. ואם ת"ח במחזה כאילים מנגחים מנצחים זה את זה. לא לכם ולנו לאמר זכור ושמור שמועה זו נאה ושמועה זו אינה נאה. הלא לאלקים פתרונים האמונים עלי פשר דבר לא לזרות ולא להבר. הלא צבא לאנוש עלי ארץ ועדות ה' נאמנה נודעת לאזן שמעת. היושבת בגנים חברים מקשיבים בקרב חכמים תלין:

אַנְפּוֹי, כִּתְרִין תַּקְרוֹבִין דְּבוּסְמָא. (כלהו) סַהֲדוּתָא עַל מַה דַּאֲמֵינָא, דְּהָא סַהֲדוּתָא בְּהוּ תַּלְיָא. וּבְכֹלָּא תַּלְיָא סַהֲדוּתָא. אֲבָל הָנֵי תַּקְרוֹבֵי דְּבוּסְמָא, חִוָּורָא וְסוּמָקָא, סַהֲדוּתָא לְאַבָּא וְאִימָּא. סַהֲדוּתָא לְאַחְסְנָא דְּיָרִית וְאָחִיד לוֹן. וְהָא בְּמַתְנִיתָא דִּילָן אוֹקִימְנָא, כַּמָה פָּרְסֵי בֵּין חִוָּורָא לְסוּמָקָא, וְאִתְכְּלִילָן בֵּיהּ כַּחֲדָא בְּסִטְרָא דְּחִוָּורָא.

וְהָכִי שְׁכִינְתָּא אִשְׁתְּמוֹדְעַת בְּאַרְבַּע גַּוָּונִין שַׁפִּירִין נְהִירִין, גַּוָּון חִוָּור מִסִּטְרָא דְחֶסֶד, סוּמַק מִסִּטְרָא דִגְבוּרָה, יָרוֹק מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, אוּכַם מִסִּטְרָא דְאִימָּא עִלָּאָה, דְאִתְּמַר בָּהּ (משלי א ח) שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטּוֹשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ, וְאִתְּמַר בָּהּ (שיר א ה) שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, אִימָּא תַּתָּאָה נְטִילַת גַּוָּון מֵאִימָּא עִלָּאָה, שׁוֹקָא יְמִינָא נָטִיל גַּוָּון מִדְּרוֹעָא יְמִינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים טז יא) נְעִימוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח, שׁוֹקָא שְׂמָאלָא נָטִיל גַּוָּון מִדְּרוֹעָא שְׂמָאלָא, אוֹת בְּרִית נָטִיל גַּוָּון מִגּוּפָא, עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא נָטִיל חָכְמָה, אָדָם דְּרָכִיב עַל כֹּלָּא, עֲלָהּ אִתְּמַר (קהלת ח א) חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר (תהלים קד כד) יהו''ה כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ, כֶּתֶר עִלָּאָה אִיהוּ סָתִים לָא אִשְׁתְּמוֹדָע בֵּיהּ גַּוָּון כְּלָל לְעִילָא, וּבְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא אַחֲזֵי כָּל גַּוָּונִין.

אָמַר רִבִּי תַּנְחוּם, כְּשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאָדָם, נָתַן זוֹהַר פָּנָיו, שֶׁמֵּאִיר בְּכָל הָעוֹלָם. כֵּיוָן שֶׁחָטָא, מַה כְּתִיב בֵּיהּ, (קהלת ח׳:א׳) וְעֹז פָּנָיו יְשֻׁנֶּא.