לֵ֣ךְ אֱכֹ֤ל בְּשִׂמְחָה֙ לַחְמֶ֔ךָ וּֽשֲׁתֵ֥ה בְלֶב־ט֖וֹב יֵינֶ֑ךָ כִּ֣י כְבָ֔ר רָצָ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים אֶֽת־מַעֲשֶֽׂיךָ׃
מגלה עמוקות
אופן קח
איתא בפרקי היכלות דר' ישמעאל, אמר ר' ישמעאל סח לי מטטרון שר הפנים, בשעה שעלה משה למרום, צוה הקב"ה אותי ונתן לי משיעור קומה שלו ע' אלף רבוא פרסאות על ע' אלף רבוא פרסאות, למד משה התורה בע' פנים על ע' לשון, וכן נביאים ע' פנים בע' לשון, וכן כתובים. ובארבעים יום למד משה הכל, ובשעה אחת שכחה, שלח לו הקב"ה יפפי"ה שר התורה ולמדה עמו, עד שנתנה לו במתנה. וכשעלה אלישע בן אבויה וטעה בה (חגיגה ט"ו ע"א), שלח לו הקב"ה ענפי"אל השר, והכה אותו בס' פולסי דנורא וכו', עד שהתענה משה קכ"א תעניות, אז פתח הקב"ה מעונות חשמ"ל, ונתקבלה תפלתו של משה ועשאה עטרה, ויצאו באותו פרק אלף ות"ת מלאכים וקבלו תפלתו, עיין שם בארוכה. והנה לדעתי על זה יהיה תפלת משה, מאחר שיתקבל תפלתו בסוף ק"ך יום, דהיינו ביום הכפורים שעלה ג' פעמים מ' יום, ולא נענה רק עד סוף ק"ך יום. ועל זה תהיה התפילה בכאן ואתחנן אל ה' בעת ההיא, רצה לומר באותו עת ממש שנתקבל תפילתו לסוף ק"ך יום, ועתה הגיע הוא גם כן לק"ך שנה, לכן הוא כתיב, רצה לומר באותו עת שהגיע הוא לק"ך שנה בן מאה ועשרים שנה אנכי היום (דברים לא ב), כמו שמתחילה היו הימים ק"ך, כן עתה הגיע לק"ך שנה. ולכן כמו שחייו של משה נחלקים לג' פעמים מ', מ' שנה היה במצרים, מ' שנה מלך בכוש, מ' שנה מלך על ישראל במדבר (כדאיתא בילקוט שמעוני רמז קס"ז). ולפי שבכוש היו שנותיו בצער ובגירות, כן היו גם כן הימים שהיה בהר סיני מ' יום אמצעיים בכעס, כמ"ש רש"י (ד"ה כימים) אנכי עמדתי בהר כימים הראשונים (דברים י י), מה ראשונים ברצון אף אחרונים ברצון מראש אלול עד יום כיפורים, מכלל שאמצעים בכעס (סדר עולם פ"ו), שהימים הם כמו שני חיי משה, ואותן מ' שנה שבכוש היה בצער, לכן גם אלו מ' יום בצער, וטעם עלייתו ג' פעמים, הם לקביל ג' אבות, ולפי שיצחק הוא דין, לכן אמצעיים בצער. ועל זה אמר משה מאחר שאתה החלות להראות לי בק"ך ימים שהייתי בהר לקביל ג' אבות, גדלך זה אברהם, ידך זה יצחק, שכנגדו היו מ' יום אמצעיים, אשר מי אל לקביל יעקב, ושם נשמע תפלתו לסוף ק"ך יום, לכן גם עתה תשמע תפלתי, אעברה נא, שיפתחו לי עתה מעונות חשמל, ויצאו גם כן אלף ות"ת חיילות עם מטטרון לקבל התפלה, כמו שבאו מתחילה. וזה נרמז במ"ש מתחילה אתה החלות להראות את עבדך שהוא מטטרון, כמ"ש שמע אלהינו אל תפלת עבדך (דניאל ט יז), ובמלת אתה החלות, נרמזו החיילות שיצאו באותו פרק שהם אלף ת"ת, הפוך אותיות את"ה החלו"ת, תמצא החול"ה את"ה, ר"ל באותו פרק דאיתמר ויחל משה (שמות לב יא), שדרשו רז"ל (ברכות ל"ב.) שנעשה משה חולי על ישראל שהוחלה בתפילתו, אז יצאו אלף ת"ת מרכבות. וזה סוד יד חזק"ה שהוא לסוף ק"ך יום, והטעם שהתענה משה קכ"א ימים, לפי ששיבר משה את הלוחת אותיות החלו"ת, הם אותיות הלחות, ולפי שהלוחות הם ה"ו מן השם, בסוד והלחו"ת מעשה אלהים המה (שמות לב טז), לקביל ב' לוחות שאמרו במדרש רבה (שמו"ר פמ"א ו) שהם כנגד שמים וארץ, ז"ש אשר מי אל בשמים ובארץ, שזכר טעם התעניות שהתענה עבור הלוחות שהם סוד שמים וארץ, ולפי שסוד לחות הם ו"ה, הוצרך להתענות קכ"א תעניות שכן צירוף של ו"ה כזה, ו"ה פעמים ו"ה, בגימטריא קכ"א, לכן הוצרך להתענות קכ"א תעניות. גם נרמז בכאן ענין שכחת התורה שקיבלה משה במזל תאומים, עד שנתן לו הקב"ה במתנ"ה (כדאיתא בנדרים דף ל"ח.), א"ת עבד"ך בגימטריא תאומי"ם, והוא בגימטריא במתנ"ה, ששכח מה שקיבל בחדש סיון שנתן לו הקב"ה במתנה, כמ"ש לקחת מתנות באד"ם (תהלים סח יט), על אותו החדש שמזלו אדם שהוא תאומים, גם על מזל אלול שגם שם מזל בתולה שהוא גם כן צורת אדם, מה שאין כן בכל החדשים. לכן התפלל גם כן עתה אעברה נא בחודש אדר שהוא מזל דגים, ותעשה אדם כדגי הים, רצה לומר כמו ששמעת לתפלתי באותו זמן ולקחתי מתנות באדם, שיצא מטטרון עם אלף ת"ת מרכבות שלו בחודש שמזלו אדם, גם עתה במזל דגים יהיה גם עת רצון כמו מזל אדם. ולכן בתפלה למשה (תהלים צ' טו) התפלל שמחינו כימות עניתנו, שהוא לסוף ק"ך יום שנשמע תפלתו ויצא בשמחה שהוא ביום הכפורים, שיצאה בת קול לך אכול בשמחה לחמך (קהלת ט ז) כדאיתא במ"ר (קה"ר פ"ט ז), שהיה לסוף ק"ך יום. כן גם כן עתה בסוף ק"ך שנה שנות ראינו רעה תשמע תפלתי יראה אל עבדיך (תהלים צ טז), ר"ל אעברה נא ואראה, לקיים יראה יראה, ובר"ת 'שנות 'ראינו 'רעה 'יראה 'אל, נרמז בכאן שר הגדול שהוא שרריא"ל, שסודו שרר"ך אגן הסהר (שיר השירים ז' ג), בשעה שרצה משה לראות את ארץ ישראל, שהיא סוד סה"ר שזכר בספר סודי רזא בשם פרקי היכלות. ובשעת מיתת משה רבינו באו אליו ג' מלאכים שנרמזין במלת אל יחסר המז"ג, 'מיכאל מימין, 'גבריאל משמאל, 'זגנזגאל באמצע שהוא מטטרון, שיש לו ע' שמות של הקב"ה כדאיתא בפסיקתא (אותיות דר"ע), שם הראשון שלו נקרא זגנזגא"ל, לפי שמסר לו הקב"ה כל גנזי אוצרות. על זה אמר הקב"ה רב ל"ך, דייקא רבן של כל המלאכים הוא רב שלך שהוא זגנזגא"ל, שממונה על אוצר רב של גנזי אוצרות, וצו את יהושע, רצה לומר בסוד כי מלאכיו יצוה לך (תהלים צא יא), שרמז על ב' מלאכים העומדים במרכבה, מימין מיכאל ומשמאל גבריאל, ז"ש מלאכיו דייקא, אותן המלאכים שעומדים במרכבה, כמ"ש המשל ופחד עמ"ו (איוב כה ב), עמ"ו דייקא, שכל המלאכים הם חדשים לבקרים, רצה לומר בכל יום בורא הקב"ה מלאכים חדשים יוצר משרתים בכל יום, אבל אשר משרתיו שהם מיכאל וגבריאל, הם עומדים לעולם ברום עולם, ועל אותן ב' מלאכים שאמר יצוה לך, אמר כאן צו את יהושע, שיהיו לו רק אלו ב' מלאכים, וחזקהו על מיכאל, ואמצהו על גבריאל ולא יותר:
איתא בפרקי היכלות דר' ישמעאל, אמר ר' ישמעאל סח לי מטטרון שר הפנים, בשעה שעלה משה למרום, צוה הקב"ה אותי ונתן לי משיעור קומה שלו ע' אלף רבוא פרסאות על ע' אלף רבוא פרסאות, למד משה התורה בע' פנים על ע' לשון, וכן נביאים ע' פנים בע' לשון, וכן כתובים. ובארבעים יום למד משה הכל, ובשעה אחת שכחה, שלח לו הקב"ה יפפי"ה שר התורה ולמדה עמו, עד שנתנה לו במתנה. וכשעלה אלישע בן אבויה וטעה בה (חגיגה ט"ו ע"א), שלח לו הקב"ה ענפי"אל השר, והכה אותו בס' פולסי דנורא וכו', עד שהתענה משה קכ"א תעניות, אז פתח הקב"ה מעונות חשמ"ל, ונתקבלה תפלתו של משה ועשאה עטרה, ויצאו באותו פרק אלף ות"ת מלאכים וקבלו תפלתו, עיין שם בארוכה. והנה לדעתי על זה יהיה תפלת משה, מאחר שיתקבל תפלתו בסוף ק"ך יום, דהיינו ביום הכפורים שעלה ג' פעמים מ' יום, ולא נענה רק עד סוף ק"ך יום. ועל זה תהיה התפילה בכאן ואתחנן אל ה' בעת ההיא, רצה לומר באותו עת ממש שנתקבל תפילתו לסוף ק"ך יום, ועתה הגיע הוא גם כן לק"ך שנה, לכן הוא כתיב, רצה לומר באותו עת שהגיע הוא לק"ך שנה בן מאה ועשרים שנה אנכי היום (דברים לא ב), כמו שמתחילה היו הימים ק"ך, כן עתה הגיע לק"ך שנה. ולכן כמו שחייו של משה נחלקים לג' פעמים מ', מ' שנה היה במצרים, מ' שנה מלך בכוש, מ' שנה מלך על ישראל במדבר (כדאיתא בילקוט שמעוני רמז קס"ז). ולפי שבכוש היו שנותיו בצער ובגירות, כן היו גם כן הימים שהיה בהר סיני מ' יום אמצעיים בכעס, כמ"ש רש"י (ד"ה כימים) אנכי עמדתי בהר כימים הראשונים (דברים י י), מה ראשונים ברצון אף אחרונים ברצון מראש אלול עד יום כיפורים, מכלל שאמצעים בכעס (סדר עולם פ"ו), שהימים הם כמו שני חיי משה, ואותן מ' שנה שבכוש היה בצער, לכן גם אלו מ' יום בצער, וטעם עלייתו ג' פעמים, הם לקביל ג' אבות, ולפי שיצחק הוא דין, לכן אמצעיים בצער. ועל זה אמר משה מאחר שאתה החלות להראות לי בק"ך ימים שהייתי בהר לקביל ג' אבות, גדלך זה אברהם, ידך זה יצחק, שכנגדו היו מ' יום אמצעיים, אשר מי אל לקביל יעקב, ושם נשמע תפלתו לסוף ק"ך יום, לכן גם עתה תשמע תפלתי, אעברה נא, שיפתחו לי עתה מעונות חשמל, ויצאו גם כן אלף ות"ת חיילות עם מטטרון לקבל התפלה, כמו שבאו מתחילה. וזה נרמז במ"ש מתחילה אתה החלות להראות את עבדך שהוא מטטרון, כמ"ש שמע אלהינו אל תפלת עבדך (דניאל ט יז), ובמלת אתה החלות, נרמזו החיילות שיצאו באותו פרק שהם אלף ת"ת, הפוך אותיות את"ה החלו"ת, תמצא החול"ה את"ה, ר"ל באותו פרק דאיתמר ויחל משה (שמות לב יא), שדרשו רז"ל (ברכות ל"ב.) שנעשה משה חולי על ישראל שהוחלה בתפילתו, אז יצאו אלף ת"ת מרכבות. וזה סוד יד חזק"ה שהוא לסוף ק"ך יום, והטעם שהתענה משה קכ"א ימים, לפי ששיבר משה את הלוחת אותיות החלו"ת, הם אותיות הלחות, ולפי שהלוחות הם ה"ו מן השם, בסוד והלחו"ת מעשה אלהים המה (שמות לב טז), לקביל ב' לוחות שאמרו במדרש רבה (שמו"ר פמ"א ו) שהם כנגד שמים וארץ, ז"ש אשר מי אל בשמים ובארץ, שזכר טעם התעניות שהתענה עבור הלוחות שהם סוד שמים וארץ, ולפי שסוד לחות הם ו"ה, הוצרך להתענות קכ"א תעניות שכן צירוף של ו"ה כזה, ו"ה פעמים ו"ה, בגימטריא קכ"א, לכן הוצרך להתענות קכ"א תעניות. גם נרמז בכאן ענין שכחת התורה שקיבלה משה במזל תאומים, עד שנתן לו הקב"ה במתנ"ה (כדאיתא בנדרים דף ל"ח.), א"ת עבד"ך בגימטריא תאומי"ם, והוא בגימטריא במתנ"ה, ששכח מה שקיבל בחדש סיון שנתן לו הקב"ה במתנה, כמ"ש לקחת מתנות באד"ם (תהלים סח יט), על אותו החדש שמזלו אדם שהוא תאומים, גם על מזל אלול שגם שם מזל בתולה שהוא גם כן צורת אדם, מה שאין כן בכל החדשים. לכן התפלל גם כן עתה אעברה נא בחודש אדר שהוא מזל דגים, ותעשה אדם כדגי הים, רצה לומר כמו ששמעת לתפלתי באותו זמן ולקחתי מתנות באדם, שיצא מטטרון עם אלף ת"ת מרכבות שלו בחודש שמזלו אדם, גם עתה במזל דגים יהיה גם עת רצון כמו מזל אדם. ולכן בתפלה למשה (תהלים צ' טו) התפלל שמחינו כימות עניתנו, שהוא לסוף ק"ך יום שנשמע תפלתו ויצא בשמחה שהוא ביום הכפורים, שיצאה בת קול לך אכול בשמחה לחמך (קהלת ט ז) כדאיתא במ"ר (קה"ר פ"ט ז), שהיה לסוף ק"ך יום. כן גם כן עתה בסוף ק"ך שנה שנות ראינו רעה תשמע תפלתי יראה אל עבדיך (תהלים צ טז), ר"ל אעברה נא ואראה, לקיים יראה יראה, ובר"ת 'שנות 'ראינו 'רעה 'יראה 'אל, נרמז בכאן שר הגדול שהוא שרריא"ל, שסודו שרר"ך אגן הסהר (שיר השירים ז' ג), בשעה שרצה משה לראות את ארץ ישראל, שהיא סוד סה"ר שזכר בספר סודי רזא בשם פרקי היכלות. ובשעת מיתת משה רבינו באו אליו ג' מלאכים שנרמזין במלת אל יחסר המז"ג, 'מיכאל מימין, 'גבריאל משמאל, 'זגנזגאל באמצע שהוא מטטרון, שיש לו ע' שמות של הקב"ה כדאיתא בפסיקתא (אותיות דר"ע), שם הראשון שלו נקרא זגנזגא"ל, לפי שמסר לו הקב"ה כל גנזי אוצרות. על זה אמר הקב"ה רב ל"ך, דייקא רבן של כל המלאכים הוא רב שלך שהוא זגנזגא"ל, שממונה על אוצר רב של גנזי אוצרות, וצו את יהושע, רצה לומר בסוד כי מלאכיו יצוה לך (תהלים צא יא), שרמז על ב' מלאכים העומדים במרכבה, מימין מיכאל ומשמאל גבריאל, ז"ש מלאכיו דייקא, אותן המלאכים שעומדים במרכבה, כמ"ש המשל ופחד עמ"ו (איוב כה ב), עמ"ו דייקא, שכל המלאכים הם חדשים לבקרים, רצה לומר בכל יום בורא הקב"ה מלאכים חדשים יוצר משרתים בכל יום, אבל אשר משרתיו שהם מיכאל וגבריאל, הם עומדים לעולם ברום עולם, ועל אותן ב' מלאכים שאמר יצוה לך, אמר כאן צו את יהושע, שיהיו לו רק אלו ב' מלאכים, וחזקהו על מיכאל, ואמצהו על גבריאל ולא יותר:
תקוני הזהר
וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן (ישעיהו נה יב), ש תְּלַת אֲבָהָן, ו"ו תְּרֵין מְשִׁיחִין, מ' ל"ב דְּוּבְשָׁלוֹ"ם סְלִיק ע"ב, וְדָא אִיהוּ דְאִתְּמַר (בראשית כח כא) וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי, שִׂמְחָה אִיהוּ דְאִתְּמַר בֵּיהּ (קהלת ט ז) לֵךְ אֱכוֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ, דָּא יַיִן הַמְשׁוּמָר בַּעֲנָבָיו, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר (תהלים כה יד) סוֹד יהו"ה לִירֵיאָיו, יַיִן טוֹב דָּא צַדִּיק, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (ישעיה נז א) הַצַּדִּיק אָבָד, וּמַאי אָבָד אָבַד הַהוּא נְבִיעוּ, וְאִשְׁתָּאַר נֶחרַב וְיָבֵשׁ בְּבַיִת רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי.
מגלה עמוקות
אופן קנב
ידוע שהקדוש ברוך הוא מנהיג עולמו בג' שמות של אלהים, דהיינו ג' עולמות בריאה יצירה עשיה יש בכל עולם מילוי מיוחד של אלהים, בבריאה תמן מילוי של אלהים בי' כזה, א"לף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם, הוא עולה ש'. ביצירה תמן שם של אלהים במילוי אלף כזה, א"לף למ"ד ה"א יו"ד מ"ם. ובעשייה במילוי ה"ה כזה, אל"ף למ"ד ה"ה יו"ד מ"ם עולה רצ"ה. וסימן כי כבר רצ"ה אלהים את מעשיך (קהלת ט ז), ר"ל בעולם העשייה תמן אלהים שעולה רצ"ה. ורצה משה ליכנס לארץ ישראל בסוד כי יש אלהים שופטים באר"ץ (תהלים נח יב), בארץ דייקא, שבארץ ישראל יש להשיג השגת אלו בסוד שלשה בתי דינים שהיו בירושלים לקביל בתי דינים דלילה. ועל זה אמר ואתחנן אל ה' שהתחנה היתה בעת ההיא, במלת ההיא נרמזין ג' עולמות אלו שיש בהם ג' מלואי אלהים המשתנים בכל עולם ועולם שסודם הי"א, רצה לומר בעולם העשייה תמן מילוי ה"ה, ובבריאה י', וביצירה א', והוא סוד אי"ה מ"קום כ"בודו, שנרמזין בר"ת "אופן "מלאך "כסא, שהם ג' עולמות בריאה יצירה עשיה מלמטה למעלה. ולכן התחיל משה להתפלל בשם של אדני, ואחר כך הויה בנקודת אלהים שהוא סוד כוס ישועות אשא (תהלים קטז יג), שאמר משה מזמור זה קודם פטירתו, כוס הוא סוד אלהים כוס של ברכה צריך שלשה (זוהר ח"ג רמ"ו ע"א), הוא סוד שלשה מילואי אלהים אלו שבג' עולמות, אש"א נוטרייקון "איה "שרה "אשתך (בראשית יח ט), שאמרו רז"ל בפרק הפועלים (ב"מ פ"ז.) ששאלו לשגר לה כוס של ברכה שנרמז במלת אי"ה, הם סוד ג' מלואי אלהים שהוא כוס שצריך שלשה, הם בסוד שלשה אנשים שהיו נצבים עליו (בראשית יח ב), הם ג' רגלי המרכבה נוטריקון של שר"ה "שלשה "רגלי "המרכבה. ועל זה אמר משה מאחר שהחלות להראות לי סוד ג' מילואי אלהים אלו, גדלך בעולם הבריאה דתמן והוכן בחסד כסאו (ישעיה טז ה), ידך החזקה ביצירה, אשר מי אל שיעשה כמעשך בעולם העשייה, לכן אעברה נא, כשאהיה בארץ ישראל שם אשיג להמתיק כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא, וחלק לג' חלקים הארץ הטובה לקביל עשייה, ההר הטוב הזה לקביל יצירה, אין זה כי אם בית אלהים להשיג שם של אלהים, והלבנון כנגד בריאה דתמן שער השמים שמה ישבו כסאות למשפט ג' בתי דינים היו יושבים בלשכת הגזית (סנהדרין פ"ו:). השיב הקב"ה רב לך, ר"ל כבר השגת ג' עולמות אלו בסוד ג' פעמים שעלה משה להר אלהים, שבהם נתעלה להשגות ג' עולמות אלו, בכל פעם שעלה מ' יום נתעלה בהשגת עולם אחד, נמצא שכבר זכה לג' פעמים עלית להשגת אלו ואל תוסף דבר:
ידוע שהקדוש ברוך הוא מנהיג עולמו בג' שמות של אלהים, דהיינו ג' עולמות בריאה יצירה עשיה יש בכל עולם מילוי מיוחד של אלהים, בבריאה תמן מילוי של אלהים בי' כזה, א"לף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם, הוא עולה ש'. ביצירה תמן שם של אלהים במילוי אלף כזה, א"לף למ"ד ה"א יו"ד מ"ם. ובעשייה במילוי ה"ה כזה, אל"ף למ"ד ה"ה יו"ד מ"ם עולה רצ"ה. וסימן כי כבר רצ"ה אלהים את מעשיך (קהלת ט ז), ר"ל בעולם העשייה תמן אלהים שעולה רצ"ה. ורצה משה ליכנס לארץ ישראל בסוד כי יש אלהים שופטים באר"ץ (תהלים נח יב), בארץ דייקא, שבארץ ישראל יש להשיג השגת אלו בסוד שלשה בתי דינים שהיו בירושלים לקביל בתי דינים דלילה. ועל זה אמר ואתחנן אל ה' שהתחנה היתה בעת ההיא, במלת ההיא נרמזין ג' עולמות אלו שיש בהם ג' מלואי אלהים המשתנים בכל עולם ועולם שסודם הי"א, רצה לומר בעולם העשייה תמן מילוי ה"ה, ובבריאה י', וביצירה א', והוא סוד אי"ה מ"קום כ"בודו, שנרמזין בר"ת "אופן "מלאך "כסא, שהם ג' עולמות בריאה יצירה עשיה מלמטה למעלה. ולכן התחיל משה להתפלל בשם של אדני, ואחר כך הויה בנקודת אלהים שהוא סוד כוס ישועות אשא (תהלים קטז יג), שאמר משה מזמור זה קודם פטירתו, כוס הוא סוד אלהים כוס של ברכה צריך שלשה (זוהר ח"ג רמ"ו ע"א), הוא סוד שלשה מילואי אלהים אלו שבג' עולמות, אש"א נוטרייקון "איה "שרה "אשתך (בראשית יח ט), שאמרו רז"ל בפרק הפועלים (ב"מ פ"ז.) ששאלו לשגר לה כוס של ברכה שנרמז במלת אי"ה, הם סוד ג' מלואי אלהים שהוא כוס שצריך שלשה, הם בסוד שלשה אנשים שהיו נצבים עליו (בראשית יח ב), הם ג' רגלי המרכבה נוטריקון של שר"ה "שלשה "רגלי "המרכבה. ועל זה אמר משה מאחר שהחלות להראות לי סוד ג' מילואי אלהים אלו, גדלך בעולם הבריאה דתמן והוכן בחסד כסאו (ישעיה טז ה), ידך החזקה ביצירה, אשר מי אל שיעשה כמעשך בעולם העשייה, לכן אעברה נא, כשאהיה בארץ ישראל שם אשיג להמתיק כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא, וחלק לג' חלקים הארץ הטובה לקביל עשייה, ההר הטוב הזה לקביל יצירה, אין זה כי אם בית אלהים להשיג שם של אלהים, והלבנון כנגד בריאה דתמן שער השמים שמה ישבו כסאות למשפט ג' בתי דינים היו יושבים בלשכת הגזית (סנהדרין פ"ו:). השיב הקב"ה רב לך, ר"ל כבר השגת ג' עולמות אלו בסוד ג' פעמים שעלה משה להר אלהים, שבהם נתעלה להשגות ג' עולמות אלו, בכל פעם שעלה מ' יום נתעלה בהשגת עולם אחד, נמצא שכבר זכה לג' פעמים עלית להשגת אלו ואל תוסף דבר: