שיר השירים א:יא קבלה: אור נערב וזוהר חדש

תּוֹרֵ֤י זָהָב֙ נַעֲשֶׂה־לָּ֔ךְ עִ֖ם נְקֻדּ֥וֹת הַכָּֽסֶף׃

אור נערב

"שיר השירים אשר לשלמה, זכאה דרא דחכמתא עלאה שריא בגויה, בשעתא דקוב״ה בעי לגלאה בארעא מה דלא אתגלי למלאכי עלאי,
שאל רבBookmarkShareCopy

זוהר חדש

וְעַל דָּא (שיר השירים א׳:י״א) תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָךְ, נַעֲשֶׂה וַדַּאי, אֶעֱשֶׂה לָא כְתִיב, אֶלָּא נַעֲשֶׂה, מֵרֵישָׁא דִּנְקוּדָה עִילָּאָה, עַד יְסוֹדָא תַּתָּאָה, נְתַקֵּן לָךְ, וְנַעֲבֵיד לָךְ מִסִּטְרָא דְּזָהָב, דְּתַמָּן אִתְעָרוֹ דִּרְחִימוּ. עִם נְקוּדוֹת הַכָּסֶף, מִסִּטְרָא דְּיָמִינָא.
שאל רבBookmarkShareCopy

זוהר חדש

כֵיוָן דְּסָלְקָא בְּתוּשְׁבַּחְתָּא, אוֹשִׁיט לָהּ מַלְכָּא יָמִינָא, לְקַבְּלָא לָהּ. וְקַבֵּיל לָהּ בֵּין דְּרוֹעוֹי, וַאֲמַר לָהּ מִילֵי דִרְחִימוּ, וּפַקֵּיד לְמֵיהַב לָהּ מַתְּנָן וּנְבַזְבְּזָן וִיקָר סַגֵּי, וַאֲמַר (שיר השירים א׳:י״א) תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָךְ עִם נְקוּדוֹת הַכָּסֶף. תּוֹרֵי זָהָב, אִינוּן פִּסּוּקֵי טַעֲמֵי. בְּגִין דְּאִינוּן אוֹלְפִין אוֹרַח לְאַעֲנָאָה, אִי לְיָמִינָא וְאִי לִשְׂמָאלָא.
שאל רבBookmarkShareCopy