שיר השירים ב:ה קבלה: פרדס רמונים ותקוני הזהר

סַמְּכ֙וּנִי֙ בָּֽאֲשִׁישׁ֔וֹת רַפְּד֖וּנִי בַּתַּפּוּחִ֑ים כִּי־חוֹלַ֥ת אַהֲבָ֖ה אָֽנִי׃

פרדס רמונים

אשישות פי' בתיקונא (י"ט ד"לח) כי אשישות הם תרי אישות אש י' ואש ה'. ופי' כי הזווג הוא ע"י ב' הגוונים שהם אש אדום ואש לבן בסוד החיבוק ע"י צפון ודרום, כדפי' בשער מהות והנהגה. וכאשר חונה על ב' אשות אלה אבא ואימא דהיינו י"ה, י' אבא אל הדרום לימינא, ה' אמא לצפון לשמאלא, וזהו איש ואשה, וע"ז אמר סמכוני באשישות (שה"ש ב ה) בתרי אישות ורמז אל החיבוק. בסוד שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני (שם שם ו) והוא מאמר השכינה. אבל בזהר פ' שמיני (ד"מ) פי' וז"ל אשישות אילין אינון אבהן דאילין אתמליין בקדמיתא מן ההוא חוזר טב דמנטרא עכ"ל.
שאל רבBookmarkShareCopy

פרדס רמונים

תפוחים נצח והוד נקראים תפוחים. וז"ל הרשב"י ע"ה (בתקונא י"ט דף ל"ח) רפדוני בתפוחים (שה"ש ב ה) אינון תרי סמכי קשוט דאינון חוור וסומק. ונקראים תפוחים ששם ריח הברית בזווג ולא יקראו תפוחים אלא בסוד נטייתם לחסד להלבין האדום ולהפיג היין המשכר. וכן פי' בזהר פ' שמיני (ד"מ.). אלא שנראה משם כי ג' אבות ג"כ נקראים תפוחים. והכל א' כי מעשה אבות יעשו בנים. ובזהר פ' אחרי (דף ע"ד.) פי' שהת"ת נקרא תפוח כאמרו (שה"ש ב ג) כתפוח בעצי היער וז"ל בכלא קא משבחא ליה בגוונין בריחא ובטעמא. מה תפוח הוא אסוותא לכולא אוף הקב"ה אסוותא לכלא מה תפוח אשתכח בגוונין כמה דאוקימנא אוף קב"ה אשתכח בגוונין עלאין. מה תפוח אית ביה ריח דקיק יתיר מכל שאר אלני אוף קב"ה כתיב ביה וריח לו כלבנון. מה תפוח טעמיה מתיקא אוף קב"ה כתיב חכו ממתקים עכ"ל.
שאל רבBookmarkShareCopy

תקוני הזהר

וְרָזָא דְמִלָּה (שיר ב ה) סַמְּכוּנִי בָאֲשִׁישׁוֹת, וְכַד נָחְתַת אִיהִי תְּחוֹת צֵרִ"י אִתְעֲבִידַת סֶגוֹ"ל וַעֲלַיְהוּ אִתְּמַר רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים,
שאל רבBookmarkShareCopy