שְׁנֵ֥י שָׁדַ֛יִךְ כִּשְׁנֵ֥י עֳפָרִ֖ים תְּאוֹמֵ֣י צְבִיָּ֑ה הָרוֹעִ֖ים בַּשּׁוֹשַׁנִּֽים׃
מגלה עמוקות
אופן א
ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר: הנה מלת לאמר דרשו בו רבותינו ז"ל במדרש רבה בכמה דרשות, וגם פליגי באיזה עת היתה התפלה, על דרך הפשט באותו הפרק כשאמר לו הקב"ה עלה אל הר העברים (במדבר כז יב), מיד באותו פרק כתיב (במדבר כז טו) וידבר משה אל ה' לאמר, שמשונה אותה פרשה מכל פרשיות שבתורה דאתמר בהו וידבר ה' אל משה לאמר, ובכאן להיפך משה אמר אל ה' לאמר. לכן נראה פירוש הפסוק הכי, ואתחנן אל ה' באותו עת שאמרתי אל הקב"ה מלת לאמר, ובאותו עת התפלל על ענין ביאת הארץ, כשאמר בפרשת פנחס (במדבר כז טז) יפקוד ה' אלהי הרוחות וגו' איש על העדה וגו', שיש להקשות שם איך עלה על דעת משה שירשו בניו את כתרו, והלא כמה רמזים רמז לו הקב"ה למשה שיהושע יאכל פריו לפי שהוא נוצר תאנה (משלי כז יח, עיין תנחומא פנחס סי' י"א), הרי משנה שלימה היא (אהלות פ"ז מ"ו) אין דוחין נפש מפני נפש כדאיתא במדרש רבה פרשת מצורע (ויק"ר פי"ט ו'). אבל הענין כך הוא, שמשה ביקש שם שיהיו שני בני אדם המנהיגים, כי כבר יש בצרוף מלת בראשית בשת"י א"ר, בסוד שנים שנים באו אל וגומר (בראשית ז ט), כמ"ש (משלי לא כא) כי כל ביתה לבוש שנים, אל תקרי שנים אלא שנים (זוהר ח"א רל"ח ע"ב). וכן היה בבריאה כדאיתא במדרש רבה פרשה זו (דב"ר פ"ב ל"א) רבנן אמרי אמר הקב"ה לישראל בני כל מה שבראתי בראתי זוגות. שמים וארץ זוגות, חמה ולבנה זוגות, אדם וחוה זוגות, עולם הזה ועולם הבא זוגות וכו', וכן תורה שבכתב נתנה על ידי שני שדיך (שיר השירים ד ה), שהם משה ואהרן (שהש"ר פ"ד י"ב). וכן אשכחנא בדורות התנאים שהיו שנים, שמעיה ואבטליון, הילל ושמאי, רבי ור' נתן סדרו משניות והיו סוף התנאים, רב אשי ורבינא סוף התלמוד (כדאיתא בפרק ז' דב"מ דף פ"ו.). וכן רב ושמואל הלכה כרב באיסורא, לפי שהוא היה בקי בהוראה (כמ"ש בפרק קמא דכריתות דף י"ג (ע"ב), וכל היכא דיתיב רב, לא סגי ליה בלא הוראה), אבל שמואל היה בקי בדינא, (ומכנים אותו בתלמוד בשם שבור מלכא, כדאיתא בפסחים דף נ"ד (ע"א) ובכמה דוכתא, ושבור מלכא היה בקי בדינין, כמ"ש רש"י [ד"ה קמיה] והתוספות שלהי ב"מ [קי"ט ע"א ד"ה שבור]. ועל כן התפלל משה אי סייפא לאו ספרא, (כמ"ש בע"ז דף י"ז:), והיתה כוונתו של משה שיהיו שנים, דהיינו איש אחד על העדה אשר יצא לפניהם במלחמה ואשר יבא לפניהם במלחמה, ואיש אחד אשר יוציאם בתורה להיותם יושבים באהלים ללמוד, ואשר יביאם בזכיותיו ללמוד תורה ברבים, (כמאמרם ז"ל בתמורה דף ט"ז. על יעבץ), ואם כן אף כאן אמר מתחלה ואת יהושע צויתי בעת ההיא, והזהרתי אותו על ענין המלחמות שיהיו לישראל, כי ידוע היה למשה חיותו מספר של אדם הראשון, שהראה לו הקב"ה למשה דור ודור ודורשיו עד דורו של ר' עקיבא ועד סוף העולם, כדאיתא בסנהדרין דף ל"ח (ע"ב), ובע"ז דף ה' (ע"א) ובמדרש רבה פרשת כי תשא (שמו"ר פ"מ ב'), ובשעה שאמר לו וחנותי את אשר אחון (שמות לג יט), הראה לו הקב"ה כל האוצרות של מתן שכר שמתוקנות לצדיקים כו', כדאיתא בתנחומא פרשת כי תשא [סי' כ"ז], ובלי ספק שמיד אחר דורו של משה שקיבל את התורה מסיני, כתוב שם שהוא ימסרוה ליהושע. ומרומז ענין זה במלת ואתחנן, שהוא מלשון וחנותי את אשר אחון כמ"ש רש"י ז"ל (ד"ה ואתחנן), וגם בלי ספק ידע משה שיהושע יהיה המנהיג אחריו, וכן היה כתוב בספר תולדות אדם הראשון, שהוא ממידת וחנותי את אשר אחון, קורא הדורות מראש (ישעיה מא ד). אבל תחינתו היתה באותה עת כשאמר משה להקב"ה לאמר שילך הוא עם ישראל. וז"ש אתה החלות להראות את עבדך אעברה נא, הוא לשון העברה בעלמא ואראה את הארץ, ואין בקשתי להיות ראש ומנהיג של ישראל, רק כונתי ואראה את הארץ (ר"ל על סגולת תועלת ארץ ישראל, כמאמרם ז"ל בב"ב דף קנ"ח (ע"ב) אוירא דארץ ישראל מחכים, ובמדרש רבה פרשת בראשית פרשה י"ו (ב"ר פט"ז ד') אין תורה כתורת ארץ ישראל, כמ"ש וזהב הארץ ההיא טוב (בראשית ב יב), וכמ"ש הארץ הטובה. ואפשר שנרמזו ב' מנהיגים אלו במה שהתחיל אתה החלות להראות שהוא כפל, כמו שמקשים המפרשים בפסוק (שמות כז כ) ואתה תצוה, כן בכאן אתה החלות מלת אתה מיותרת. אבל מרמז על הנהגת הקב"ה שהוא מנהיג העולם בב' מדות הנרמזים בפסוק (תהלים לג ו) בדב"ר ה' שמים נעשו, נוטריקון במידת דין במידת רחמים, ולכן פתח ה' אלהים רחום בדין כפירוש רש"י. ורצונו לומר כמו שאתה מנהיג את העולם בב' מדות אלו, ומבואר באמרו את גדלך זו מדת החסד ורחמים כמו שאמרו ז"ל בספרי [כ"ד] ורש"י מביאו, את גדלך זו מדת טובך וכו', את ידך החזקה זו מדת הדין, ואמר משה כן יהיו הנהגות העולם הזה על ידי שני מנהיגים. וז"ש אעברה נא, שגם אנכי אהיה בארץ ישראל ללמוד תורת חסד על לשונו, ואותו המנהיג יהיה מנהיג בדין. והשיב הקב"ה רב לך אל תוסף דבר אלי עוד, ר"ל הלא כבר השבתי לך (במדבר כז יח) קח לך את יהושע, לך דייקא בשעה שאמרת יפקוד ה' אלהי הרוחות שבקשת על ב' מנהיגים, לכן רב לך בתשובה שהשבתי במלת לך, אל תוסף לדבר אלי עוד, ר"ל שיה' עוד מנהיג על ישראל דאי אפשר לב' מלכים שישתמשו בכתר אחד (כדאיתא בפרק קמא דשבועות דף ט' (ע"א) ובחולין דף ס' (ע"ב) גבי קטרוג הלבנה), כי דבר אחד לדור ולא שני דברים (כדאיתא בסנהדרין דף ח'.). ומרומז במלת בדבר הזה כנזכר על שביקש משה ב' מנהיגים, כי מלת בדבר, נוטריקון במדת דין במדת רחמים, והקב"ה השיב שאחד ינהג אותם, ושוב חזר ופירש צו את יהושע שיהיה מלך ואב בית דין של ישראל וחכם שלהם בתורה. וז"ש ב' לשונות וחזקהו בתורה, ואמצהו במלחמה ובדרך ארץ, ועל זה אמר כי הוא יעבור לפניהם במלחמה, והוא ינחיל אותם בתורה, כמ"ש כבוד חכמים ינחלו (משלי ג' לה):
ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר: הנה מלת לאמר דרשו בו רבותינו ז"ל במדרש רבה בכמה דרשות, וגם פליגי באיזה עת היתה התפלה, על דרך הפשט באותו הפרק כשאמר לו הקב"ה עלה אל הר העברים (במדבר כז יב), מיד באותו פרק כתיב (במדבר כז טו) וידבר משה אל ה' לאמר, שמשונה אותה פרשה מכל פרשיות שבתורה דאתמר בהו וידבר ה' אל משה לאמר, ובכאן להיפך משה אמר אל ה' לאמר. לכן נראה פירוש הפסוק הכי, ואתחנן אל ה' באותו עת שאמרתי אל הקב"ה מלת לאמר, ובאותו עת התפלל על ענין ביאת הארץ, כשאמר בפרשת פנחס (במדבר כז טז) יפקוד ה' אלהי הרוחות וגו' איש על העדה וגו', שיש להקשות שם איך עלה על דעת משה שירשו בניו את כתרו, והלא כמה רמזים רמז לו הקב"ה למשה שיהושע יאכל פריו לפי שהוא נוצר תאנה (משלי כז יח, עיין תנחומא פנחס סי' י"א), הרי משנה שלימה היא (אהלות פ"ז מ"ו) אין דוחין נפש מפני נפש כדאיתא במדרש רבה פרשת מצורע (ויק"ר פי"ט ו'). אבל הענין כך הוא, שמשה ביקש שם שיהיו שני בני אדם המנהיגים, כי כבר יש בצרוף מלת בראשית בשת"י א"ר, בסוד שנים שנים באו אל וגומר (בראשית ז ט), כמ"ש (משלי לא כא) כי כל ביתה לבוש שנים, אל תקרי שנים אלא שנים (זוהר ח"א רל"ח ע"ב). וכן היה בבריאה כדאיתא במדרש רבה פרשה זו (דב"ר פ"ב ל"א) רבנן אמרי אמר הקב"ה לישראל בני כל מה שבראתי בראתי זוגות. שמים וארץ זוגות, חמה ולבנה זוגות, אדם וחוה זוגות, עולם הזה ועולם הבא זוגות וכו', וכן תורה שבכתב נתנה על ידי שני שדיך (שיר השירים ד ה), שהם משה ואהרן (שהש"ר פ"ד י"ב). וכן אשכחנא בדורות התנאים שהיו שנים, שמעיה ואבטליון, הילל ושמאי, רבי ור' נתן סדרו משניות והיו סוף התנאים, רב אשי ורבינא סוף התלמוד (כדאיתא בפרק ז' דב"מ דף פ"ו.). וכן רב ושמואל הלכה כרב באיסורא, לפי שהוא היה בקי בהוראה (כמ"ש בפרק קמא דכריתות דף י"ג (ע"ב), וכל היכא דיתיב רב, לא סגי ליה בלא הוראה), אבל שמואל היה בקי בדינא, (ומכנים אותו בתלמוד בשם שבור מלכא, כדאיתא בפסחים דף נ"ד (ע"א) ובכמה דוכתא, ושבור מלכא היה בקי בדינין, כמ"ש רש"י [ד"ה קמיה] והתוספות שלהי ב"מ [קי"ט ע"א ד"ה שבור]. ועל כן התפלל משה אי סייפא לאו ספרא, (כמ"ש בע"ז דף י"ז:), והיתה כוונתו של משה שיהיו שנים, דהיינו איש אחד על העדה אשר יצא לפניהם במלחמה ואשר יבא לפניהם במלחמה, ואיש אחד אשר יוציאם בתורה להיותם יושבים באהלים ללמוד, ואשר יביאם בזכיותיו ללמוד תורה ברבים, (כמאמרם ז"ל בתמורה דף ט"ז. על יעבץ), ואם כן אף כאן אמר מתחלה ואת יהושע צויתי בעת ההיא, והזהרתי אותו על ענין המלחמות שיהיו לישראל, כי ידוע היה למשה חיותו מספר של אדם הראשון, שהראה לו הקב"ה למשה דור ודור ודורשיו עד דורו של ר' עקיבא ועד סוף העולם, כדאיתא בסנהדרין דף ל"ח (ע"ב), ובע"ז דף ה' (ע"א) ובמדרש רבה פרשת כי תשא (שמו"ר פ"מ ב'), ובשעה שאמר לו וחנותי את אשר אחון (שמות לג יט), הראה לו הקב"ה כל האוצרות של מתן שכר שמתוקנות לצדיקים כו', כדאיתא בתנחומא פרשת כי תשא [סי' כ"ז], ובלי ספק שמיד אחר דורו של משה שקיבל את התורה מסיני, כתוב שם שהוא ימסרוה ליהושע. ומרומז ענין זה במלת ואתחנן, שהוא מלשון וחנותי את אשר אחון כמ"ש רש"י ז"ל (ד"ה ואתחנן), וגם בלי ספק ידע משה שיהושע יהיה המנהיג אחריו, וכן היה כתוב בספר תולדות אדם הראשון, שהוא ממידת וחנותי את אשר אחון, קורא הדורות מראש (ישעיה מא ד). אבל תחינתו היתה באותה עת כשאמר משה להקב"ה לאמר שילך הוא עם ישראל. וז"ש אתה החלות להראות את עבדך אעברה נא, הוא לשון העברה בעלמא ואראה את הארץ, ואין בקשתי להיות ראש ומנהיג של ישראל, רק כונתי ואראה את הארץ (ר"ל על סגולת תועלת ארץ ישראל, כמאמרם ז"ל בב"ב דף קנ"ח (ע"ב) אוירא דארץ ישראל מחכים, ובמדרש רבה פרשת בראשית פרשה י"ו (ב"ר פט"ז ד') אין תורה כתורת ארץ ישראל, כמ"ש וזהב הארץ ההיא טוב (בראשית ב יב), וכמ"ש הארץ הטובה. ואפשר שנרמזו ב' מנהיגים אלו במה שהתחיל אתה החלות להראות שהוא כפל, כמו שמקשים המפרשים בפסוק (שמות כז כ) ואתה תצוה, כן בכאן אתה החלות מלת אתה מיותרת. אבל מרמז על הנהגת הקב"ה שהוא מנהיג העולם בב' מדות הנרמזים בפסוק (תהלים לג ו) בדב"ר ה' שמים נעשו, נוטריקון במידת דין במידת רחמים, ולכן פתח ה' אלהים רחום בדין כפירוש רש"י. ורצונו לומר כמו שאתה מנהיג את העולם בב' מדות אלו, ומבואר באמרו את גדלך זו מדת החסד ורחמים כמו שאמרו ז"ל בספרי [כ"ד] ורש"י מביאו, את גדלך זו מדת טובך וכו', את ידך החזקה זו מדת הדין, ואמר משה כן יהיו הנהגות העולם הזה על ידי שני מנהיגים. וז"ש אעברה נא, שגם אנכי אהיה בארץ ישראל ללמוד תורת חסד על לשונו, ואותו המנהיג יהיה מנהיג בדין. והשיב הקב"ה רב לך אל תוסף דבר אלי עוד, ר"ל הלא כבר השבתי לך (במדבר כז יח) קח לך את יהושע, לך דייקא בשעה שאמרת יפקוד ה' אלהי הרוחות שבקשת על ב' מנהיגים, לכן רב לך בתשובה שהשבתי במלת לך, אל תוסף לדבר אלי עוד, ר"ל שיה' עוד מנהיג על ישראל דאי אפשר לב' מלכים שישתמשו בכתר אחד (כדאיתא בפרק קמא דשבועות דף ט' (ע"א) ובחולין דף ס' (ע"ב) גבי קטרוג הלבנה), כי דבר אחד לדור ולא שני דברים (כדאיתא בסנהדרין דף ח'.). ומרומז במלת בדבר הזה כנזכר על שביקש משה ב' מנהיגים, כי מלת בדבר, נוטריקון במדת דין במדת רחמים, והקב"ה השיב שאחד ינהג אותם, ושוב חזר ופירש צו את יהושע שיהיה מלך ואב בית דין של ישראל וחכם שלהם בתורה. וז"ש ב' לשונות וחזקהו בתורה, ואמצהו במלחמה ובדרך ארץ, ועל זה אמר כי הוא יעבור לפניהם במלחמה, והוא ינחיל אותם בתורה, כמ"ש כבוד חכמים ינחלו (משלי ג' לה):
פרדס רמונים
היכל החמשי הוא נקרא היכל אהבה. והוא היכל שבו תלוי המזון והחיות ושאר ההיכלות אשר תחתיו ובהיכל הזה פתח א' ובו ממונה א' ושמו סניגורי"ה והוא עומד ללמד סנגוריא על ישראל שלא ישלוט עליהם צד השמאל. בהיכל הזה עומד מאור אחד כלול בד' מאורות מד' גוונים לבן שחור ירוק ואדום והרוח הזה הכלול מכלם נקרא סורי"ה שר כל החיילים אשר תחתיו וכל מפתחתות העליונים מסורים בידו והוא סוגר ופותח וכל סתרי רבו מסורים בידו ובו הם נכללים כל המאורות אשר תחתיו ג' פעמים בכל יום ונזונים ממנו ולהיות שבו גנוזים כל גנזי וסתרי רבון העולמים לכן נקרא אהבה כדכתיב (שה"ש ז יג) שם אתן את דודי לך שהוא סוד התדבקות כל מתדבק ולכן בו כל שמירה עליונה ולכן נקרא שומר ישראל שומר הברית להיות כי כאן שמורים וגנוזים כל סודות העליונים ומכאן יוצאים נתיבות ודרכים לכל אותם למטה ממנו להאיר באורו ואלו הד' גווני מאורות אשר אמרנו כאשר יתייחד לבן באדום שחור בירוק אח"כ שחור בלבן נעשית מהם חיה אחת מרוקמת דיוקן שלה בצורת אדם הכוללת כל הצורות והוא נקרא זהר ועליה נאמר (יחזקאל י) היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל וממנה יוצאים ד' עמודים שהם חיות גדולות על אותם אשר למטה. הא' נקרא אופן שהם שנים כי בתוך האופן נעשה אופן אחר בתוכו וכאשר היא מתנוצצת מתנוצץ האחר בתוכה וע"ז נאמר (שם א טז. י י) כאשר יהיה האופן בתוך האופן ואחר כך שנים אחרים ג"כ זה בתוך זה כלולים יחד כראשונים ומתנוצצים ד' יחד לד' רוחות העולם וכלם א' ועליהם נאמר כאשר יהי' האופן בתוך האופן. המאור אשר אמרנו למעלה הנכלל בארבע גוונים הוא כולל שני רוחות מאורות האחד אל הימין והוא זה אשר הוציא החיה אשר אמרנו ואחד אל השמאלי (הוא כולל) ומתנוצץ שני מאורות שהם ארבע והם מתהפכים בגוונים וזהו להט החרב המתהפכת כאשר נבאר. ומבין שני מאורות אלו יוצאים שרפים והוא אוחז אותם ולוהט אותם. בכח הלהט הזה המתהפך הוציא חיה אחת עומדת על ארבע עמודים כאשר הוציאה הימנית והארבע שתים מימין ושתים משמאל וכאשר המאור הגדול נכנס בתוך אלו ומתנוצץ בהם יוצאים מהם ב' מאורות ומתנוצצים חוץ להיכל הזה ומתהפכים לכמה עניינים לפעמים זכרים ולפעמים נקבות לפעמים רוחות לפעמים מלאכים והם שלוחי הדין בעולם וכך הם מצד שמאלי שבהיכל הזה. ומההיכל הזה יוצאים כל הנשמות שעתידים לכנס בגופות בעה"ז וההיכל הזה לעולם לא עמד ריקן מיום שנברא העולם והוא מקבל כל הנשמות המושפעות מבינה והוא נקרא גוף וע"ז אחז"ל (יבמות ס"ב) אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף וכאשר יבא מלך המשיח יתעורר ההיכל הזה למעלה והיכל אחר למטה מהיכל הזה ועליהם נאמר (שה"ש ד ה. ז ד) שני שדייך כשני עפרים כי המאור הגדול והחיה הראשונה אשר אמרנו מוציאין שני מאורות כלולים יחד מתקשרים זה בזה ונקראים א"ל שד"י והטעם שנקרא שדי מפני שיוצא' בין אלו השדיים ועוד כי האי א"ל מקבל מן המקום הזה כל אותן הרחמים הראויים למזון וחיות אותם התחתונים אשר בהיכל זכות אשר הם מצד הימין וכן לכל אותם התחתונים הנקראים יתידות המשכן ומטעם שהוא מספיק להם מזון נקרא אל שדי. אל שמו כדפירשנו בהיכל ד' ושדי מפני שדיים העליונים. והטעם כי הוא מספיק חלב מהשדיים לכל אותם התחתונים. וג"כ מהמאור הגדול הזה יוצאת חיה א' ימיניית והיא על השמאלית המתהפכת לזכר והיא ממונה על העולם בזמן שיש רעב ושוד לשמור הצדיקים והטובים שלא ימותו ברעב וסועד לבם שלא יתקלקל המזון במיעיהם ע"י ב' כחות הטומאה הנקראים שו"ד וכפן כמ"ש עניינם בשער היכלות התמורות בע"ה. וזהו לשוד ולכפן תשחק (איוב ה כב). בהיכל הזה ישנו ב' מאורות עומד כל א' וא' על אלף אלפי אלפים ורבוא רבבן הנקרא גפנים ואלף ורבוא רבבן [דאקרון רמונים] וכלם עומדים באהבה ואלה הם המכניסים אהבה בין ישראל לאביהם שבשמים והוא בהזכרתם החסידות שישראל עושים למטה וכאשר מעוררים האהבה מלמטה אז מתמלא ההיכל הזה מכמה טובות מכמה חסדים מכמה רחמים ואלה עומדים במעמד על אותה המוסרים נפשותם באהבה על ייחוד קונם והחסד שעושים בני אדם כלם עולים כאן ומשם עולין ומתעטרין לפני הקב"ה. ולהיכל הזה שלש מאות וששים וחמשה יתידות כמנין ימות החמה ולמעלה מכלם ד' יתדות עליונים מכלם ושמם קרשיהא"ל סרטיהא"ל עסירי"ה קדמיא"ל ואלה הם ממונים לשמח העולם בערב שבת כאשר הנשמה נתוספת בישראל אלו יוצאים עמה ומעבירים מכל ישראל כל רוגז וכל דאגה וכל עצבות ומשמחין אותם בשמחה ואלו הם משמחי עולם ואותם אשר תחת הד' ממונים להעביר הדין מאותם היושבים בגיהנם ולפיכך כל היתידות שבהיכל הז' הם בעלי שמחה ע"כ:
מגלה עמוקות
אופן קטו
הראה הקב"ה למשה שהוא מנהיג העולם בחסד ובאמת, ולכן בתחילת שליחותו הראה הקב"ה מלאך ה' בלב"ת (שמות ג ב), שהוא מנהיג העולם בב' מדות שהם חסד ואמת, ובמילת בלב"ת נרמז בו חסד וגבורה, לכן נקרא העולם תב"ל, שהיא כלולה מן חסד שהוא פני אריה, ומן גבורה שהוא סוד דין, כמ"ש הבחיי שמזה הטעם לא הזכיר משה אמת בתפלתו, לכן אמר הקב"ה למשה אהרן יהיה נביאך (שמות ז א), כי אהרן הוא סוד חסד, ומשה הוא סוד אמת, לכן הוצרכו להיות שני גואלים שהם שני שדיך כשני עפרים (שיר השירים ד ה), לקביל ב' מדות אלו שהם חסד ואמת, כמו שאמרו רז"ל (ילקו"ש תהלים רמז תתל"ד) על פסוק חסד ואמת נפגשו (תהלים פה יא), זה משה ואהרן. והנה על זה יהיה פירוש הפסוק ואתחנן, שאמר משה (שמות לג יט) על וחנותי את אשר אחון כנגד החסד, ורחמתי כנגד אמת, בעת ההיא, ר"ל כשמת אהרן ונשבר ימין של עולם שהוא חסד, לכן אמר לאמר, באותו פרק שינה משה מידתו, שבכל התורה כתיב וידבר ה' אל משה לאמר, ובאותו פרק אמר וידבר משה אל ה' לאמר דייקא (במדבר כז טו), על אותו לאמר מתכוין כאן משה, וביקש באותו פרק שיכנס הוא לארץ, ויהיה יהושע כנגד חסד, והוא כנגד אמת. ועל זה אמר מאחר שהחלות להראו"ת, בגימטריא א"ר אמ"ת, את גדלך זה אהרן שמדתו חסד, את ידך על עצמו שהוא היה אמת, א"ת יד"ך בגימטריא אמ"ת, כי בב' מדות אילו חסד ואמת יכופר עון (משלי טז ו), לכן אמר אשר מי אל, שצריך למידת חסד אל, ואמר בשמים כנגד חסד, ה' בשמים חסדך (תהלים לו ו), וכנגד אמת, אמת מארץ תצמח (תהלים פה יג), כנגד חסד אמר שצריך גם כן למטה להיות בארץ ב' מנהיגים, א' כנגד שמים דתמן חסד אשר יעשה כמעשיך מעשי"ך דייקא, כמ"ש גדולים מעשה ה' (תהלים קיא ב), שהם מצד מדת החסד כמ"ש גדלך, וכנגד אמת אמר כגבורתיך, לכן רצה משה שיהיו גם כן למטה שני מנהיגים, ויהיה יהושע שהוא בסוד נער לא ימיש מתוך האהל (שמות לג יא), יהיה מדת החסד כמו שמטטרון הוא מצד חסד, שהוא סוד חנוך מדת חנון ומשה מדת רחום, ומשה יהיה במדתו מדת אמת, לכן אמר אעברה נ"א, רוצה אני להעביר שאהיה 'נתיב 'אמת, נוטריקון נ"א, ואראה את הארץ, להיות במקום אמת מארץ תצמח. השיב הקב"ה רב לך, נמצא לפי זה יהיה יהושע גדול ממך, כי חסד ואמת יקדמו פניך (תהלים פט טו), שחסד הוא מתחילה גדול עד שמים חסדך (תהלים נז יא), נמצא שיהיה עולם הפוך שיהושע יהיה רב וגדול ממך, גדול ממש מסטרא דגדולה, אל תוסף דבר וגומר, צו את יהושע שיהיה כלול מן שתים איש אשר רוח בו (במדבר כז יח), ומה שאמר משה שצריך להיות אחד מצד החסד, השיב הקדוש ברוך הוא ולפני אלעזר הכהן יעמוד (במדבר כז כא), שהוא ירידת דרגא דאבא שהיה כהן גדול. וזה שאמר רב לך, אותו הגדולה שלפני אלעזר הכהן יעמוד, היא שלך שאמרתי לא תסוב הנחלה ממטה למטה אחר (במדבר לו ט), ולא זזה הגדולה מבית אביך:
הראה הקב"ה למשה שהוא מנהיג העולם בחסד ובאמת, ולכן בתחילת שליחותו הראה הקב"ה מלאך ה' בלב"ת (שמות ג ב), שהוא מנהיג העולם בב' מדות שהם חסד ואמת, ובמילת בלב"ת נרמז בו חסד וגבורה, לכן נקרא העולם תב"ל, שהיא כלולה מן חסד שהוא פני אריה, ומן גבורה שהוא סוד דין, כמ"ש הבחיי שמזה הטעם לא הזכיר משה אמת בתפלתו, לכן אמר הקב"ה למשה אהרן יהיה נביאך (שמות ז א), כי אהרן הוא סוד חסד, ומשה הוא סוד אמת, לכן הוצרכו להיות שני גואלים שהם שני שדיך כשני עפרים (שיר השירים ד ה), לקביל ב' מדות אלו שהם חסד ואמת, כמו שאמרו רז"ל (ילקו"ש תהלים רמז תתל"ד) על פסוק חסד ואמת נפגשו (תהלים פה יא), זה משה ואהרן. והנה על זה יהיה פירוש הפסוק ואתחנן, שאמר משה (שמות לג יט) על וחנותי את אשר אחון כנגד החסד, ורחמתי כנגד אמת, בעת ההיא, ר"ל כשמת אהרן ונשבר ימין של עולם שהוא חסד, לכן אמר לאמר, באותו פרק שינה משה מידתו, שבכל התורה כתיב וידבר ה' אל משה לאמר, ובאותו פרק אמר וידבר משה אל ה' לאמר דייקא (במדבר כז טו), על אותו לאמר מתכוין כאן משה, וביקש באותו פרק שיכנס הוא לארץ, ויהיה יהושע כנגד חסד, והוא כנגד אמת. ועל זה אמר מאחר שהחלות להראו"ת, בגימטריא א"ר אמ"ת, את גדלך זה אהרן שמדתו חסד, את ידך על עצמו שהוא היה אמת, א"ת יד"ך בגימטריא אמ"ת, כי בב' מדות אילו חסד ואמת יכופר עון (משלי טז ו), לכן אמר אשר מי אל, שצריך למידת חסד אל, ואמר בשמים כנגד חסד, ה' בשמים חסדך (תהלים לו ו), וכנגד אמת, אמת מארץ תצמח (תהלים פה יג), כנגד חסד אמר שצריך גם כן למטה להיות בארץ ב' מנהיגים, א' כנגד שמים דתמן חסד אשר יעשה כמעשיך מעשי"ך דייקא, כמ"ש גדולים מעשה ה' (תהלים קיא ב), שהם מצד מדת החסד כמ"ש גדלך, וכנגד אמת אמר כגבורתיך, לכן רצה משה שיהיו גם כן למטה שני מנהיגים, ויהיה יהושע שהוא בסוד נער לא ימיש מתוך האהל (שמות לג יא), יהיה מדת החסד כמו שמטטרון הוא מצד חסד, שהוא סוד חנוך מדת חנון ומשה מדת רחום, ומשה יהיה במדתו מדת אמת, לכן אמר אעברה נ"א, רוצה אני להעביר שאהיה 'נתיב 'אמת, נוטריקון נ"א, ואראה את הארץ, להיות במקום אמת מארץ תצמח. השיב הקב"ה רב לך, נמצא לפי זה יהיה יהושע גדול ממך, כי חסד ואמת יקדמו פניך (תהלים פט טו), שחסד הוא מתחילה גדול עד שמים חסדך (תהלים נז יא), נמצא שיהיה עולם הפוך שיהושע יהיה רב וגדול ממך, גדול ממש מסטרא דגדולה, אל תוסף דבר וגומר, צו את יהושע שיהיה כלול מן שתים איש אשר רוח בו (במדבר כז יח), ומה שאמר משה שצריך להיות אחד מצד החסד, השיב הקדוש ברוך הוא ולפני אלעזר הכהן יעמוד (במדבר כז כא), שהוא ירידת דרגא דאבא שהיה כהן גדול. וזה שאמר רב לך, אותו הגדולה שלפני אלעזר הכהן יעמוד, היא שלך שאמרתי לא תסוב הנחלה ממטה למטה אחר (במדבר לו ט), ולא זזה הגדולה מבית אביך: