עַ֤ד שֶׁיָּפ֙וּחַ֙ הַיּ֔וֹם וְנָ֖סוּ הַצְּלָלִ֑ים אֵ֤לֶךְ לִי֙ אֶל־הַ֣ר הַמּ֔וֹר וְאֶל־גִּבְעַ֖ת הַלְּבוֹנָֽה׃
פרדס רמונים
אחרי אשר נסענו מהר ה' הר גבוה ותלול המשנה הקודמת ובה הכרחנו הסכמת המקובלים היות הספירות י' ולא יותר. נלך אל הר המור המשנה השניה אליה ואם היא רביעית לראש הפרק. וז"ל עשר ספירות בלי מה. עשר ולא תשע. עשר ולא אחד עשר. הבן בחכמה, וחכם בבינה. בחון בהם וחקור מהם ודע וחשוב מהם והעמד דבר על בוריו והשב יוצר על מכונו עכ"ל.
פרדס רמונים
הר ההרים הם הרבה. אמנם הר סתם יש שפי' אותו ביסוד. והם בעל ספר האורה, ור' משה בספר השם ג"כ פי' הר ביסוד. אמנם בזהר (תשא דף ק"צ.) בפסוק נכון יהיה הר בית ה' (ישעיה ב) פי' רבי חייא וז"ל הר בית ה' דא טב בלא רע. הר בית ה' ודאי דלית תמן חולקא לסטרא אחר' וכו' עכ"ל. ושם העסק במלכות כדמוכח התם. עוד נקראת המלכות הר המוריה וכן הר המור כדכתיב (שה"ש ד ו) אלך לי אל הר המור. ופי' רבי משה כי במוריה יש שם י"ה אל ל"ב נתיבות.
פרדס רמונים
הרי בשמים נקראת כל שש קצוות עליונות מטעם כי הם מתבשמים כל א' מחבירו. ובתולות אחריה רעותיה נקראים הר"י בת"ר מטעם כי משם ולמטה יפרד והם טורא דפירודא כן נתבאר בזהר פרשת ויצא (דף קנ"ח.). ונקראת הר המוריה מצד החסד כן פי' הרשב"י ע"ה בפסוק (שה"ש ה א) אריתי מורי. כי המור הוא באברהם ונבארהו בערכו ב"ה. ונקרא מוריה בסוד היות החסד מיוחד בג' ראשונות הנכללות בי"ה כנודע. וכן כתר נקרא מור. וכן פי' הרשב"י ע"ה בפסוק (שם ד ו) אלך לי אל הר המור ואפשר שנקרא מצדו הגדולה כן. וארבעתם יחד בהיותם מריקים ברכה ושפע אל ההר הזה ע"י המעשה ההוא שעקד את יצחק בנו נקראת על שמם הר המוריה. ונקראת הר הקדש בהיותה יונקת ממקום הקדש שהוא בחכמה כאשר נבאר בערכה ב"ה. ונקראת הר ציון במציאותה כאשר יתיחד עמה (היסוד) בנקודת ציון שהוא מציאות יו"ד שבה משכן ליסוד כאשר נבאר בערך ציון בע"ה. ובזה יתוקן הכל כי בתיקונים פירש הרשב"י ע"ה הר ציון יסוד. ובמקום אחר פירש כי המלכות נקרא הר ציון והכריח כן מן הכתוב. והא כיצד אלא כדפירשנו. ונקראת הר גריזי"ם והר עיבל, מצד ימין ששם הברכה הר גריזים, ומצד השמאל הר עיבל ששם תוקף הדין. ונקראת הר הטוב בקבלתה מן החסד מצד בחינה הנקרא טוב כאשר יתבאר בערכו ב"ה. ופירוש טוב מאיר בסוד אור החסד. ויש הר העברים (כמש"כ בזהר חוקת דף קפ"ג.) דאחיד לתרין סטרין ע"כ. וגם מן הטעם זה יתכן ביסוד. עוד נקרא המלכות הר סתם מצד עצמותה כדפי', והר ה' מצד עצמותה לבד בלי הצטרפות הרים זרים עמה. ונקרא הרים סביב לה מצד ההרים מהם טובים ומהם רעים. הטובים נקראים, בתולות אחריה רעותיה כדפירשנו לעיל ויקראו הררי ציון. והרעים יש קצתם נקראים הררי נשף והרי חשך הפך הבקר אור. והר שעיר והר עשו כל אלו מצד הקליפה מצד שמאל. ובתיקו' (ז"ח ד"קלא) וז"ל ותנח התיבה שריא בטורי לווטייא למעבד בהון דינא דאינון טורי קרדו טורי חשוכין בגלותא ארירן בגלותא כו' יראה משם בפי' כי הקליפות נקראים הרי אררט לשון קללה: