יָדָיו֙ גְּלִילֵ֣י זָהָ֔ב מְמֻלָּאִ֖ים בַּתַּרְשִׁ֑ישׁ מֵעָיו֙ עֶ֣שֶׁת שֵׁ֔ן מְעֻלֶּ֖פֶת סַפִּירִֽים׃
אור נערב
מחנה אלקים זה דור דורשיו ישמח בעושיו כמחולת מחנים. ראו עינינו כן תמהו עולים מן הארץ לנטוע שמים וכצאת השמש בצהרים אור נגה עליהם. פתח דבריהם יאיר ויזהיר מחזה שדי להקדש למדי אל גנזי רזי תורה ערוכה ושמורה ממעונות אריות מהררי נמרים מעולפת ספירים
זוהר חדש
שְׂרָפִים בְּהוֹן פָּרְחַת אִמָּא עִלָּאָה דְּאִיהִי נִשְׁמַת כָּל חַי, וּמִנַּהּ נִשְׁמַת חַיִּים דְּבַר נָשׁ, דְּאִתְּמַר בֵּהּ וַיִּפַּח בְּאַפּוֹ נִשְׁמַת חַיִּים. וּבַשְּׂרָפִים דְּאִתְמַשְּׁכָן מאִלֵּין אִיהִי פָּרְחַת בְּכָל לֵילְיָא לְגַבֵּי אִמָּא עִלָּאָה וּבְכָל שַׁעֲתָא דַּחֲזָרַת בִּתְשׁוּבָה, דִּבְגִינָא אִתְּמַר וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ הָאָדָ"ם חֻשְׁבָּנֵהּ חַמְשִׁין. רוּחָא דְּקוּדְשָׁא דְּאִתְּמַר בָּהּ וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמַּיִם. דְּאִנּוּן בְּנֵי תּוֹרָה, מַיִם דְּאוֹרַיְתָא, אִינְטִילַת מֵעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. הַאי סְלִיקַת בְּכָל לֵילְיָא בְּד' חֵיוָן, דִּלְכָל חַד ד' גַּדְפִין וּבְהוֹן פָּרְחִין לְעֵלָּא לְגַבֵּי עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא דְּאִיהוּ כָּלִיל יאהדונהי יהוה מִימִינָא אֲדֹנָי מִשְּׂמָאלָא. נַפְשָׁא אַתְיָא מִסִּטְרָא דְּאוֹפַנִּים, דְּאִתְּמַר עָלַיְהוּ (יחזקאל א׳:ט״ז) מַרְאֵה הָאוֹפַנִּים וּמַעֲשֵׂיהֶם כְּעֵין תַּרְשִׁישׁ. אִתְּמַר הָכָא תַּרְשִׁישׁ וְאִתְּמַר בְּשִׁיר הַשִּׁירִים (שיר השירים ה׳:י״ד) יָדָיו גְּלִילִי זָהָב מְמֻלָּאִים בְּתַרְשִׁישׁ.
תקוני הזהר
ג עַמּוּדָא דִסְמִיךְ בֵּיתָא, דְאִיהוּ גְמִילוּת חֲסָדִים טוֹבִים, אִיהוּ סָמִיךְ לְד דְּאִיהוּ דַלֻּ"ת, וּבְאָן אֲתַר סָמִיךְ לָהּ בְּגָלוּתָא, א' סָמִיךְ וְנָהִיר לְב', ג' גָּמִיל חֶסֶד עִם ד', וּבְמַאי, ג' אִיהִי גַּלְגַּל, וּבָהּ כָּל אַתְוָון מִתְגַּלְגְּלִין בְּכַמָּה גְלִילֵי דְּדַהֲבָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר ה יד) יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ, מַאי בַּתַּרְשִׁישׁ אֶלָּא בִּתְרֵי שֵׁשׁ, וְאִינוּן בִּתְרֵין דְּרוֹעִין גְּדוּלָה גְבוּרָה, דִבְהוֹן שָׁרִי אוֹרַיְיתָא בְּב', וּבְהוֹן שִׁית פִּרְקִין, דְּאִינוּן ו' אַתְוָון בְּרֵאשִׁית, דִּכְלִילָן בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא דְאִיהוּ ו', וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר (דברים לג כא) וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ, לוֹ לְאָת ו', כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחוֹקֵק סָפוּן.