שיר השירים ז:ג קבלה: פרדס רמונים, שערי אורה, מגלה עמוקות ותקוני הזהר

שָׁרְרֵךְ֙ אַגַּ֣ן הַסַּ֔הַר אַל־יֶחְסַ֖ר הַמָּ֑זֶג בִּטְנֵךְ֙ עֲרֵמַ֣ת חִטִּ֔ים סוּגָ֖ה בַּשּׁוֹשַׁנִּֽים׃

פרדס רמונים

בטן הוא הבינה [ב] כד"א (איוב לח כט) מבטן מי יצא הקרח. ומי הוא הבינה כאשר יתבאר בערכה בע"ה. אמנם אינה עצם הבינה אלא בטן הבינה ובטנה היא המלכות בהיותה למעלה והיא נקראת בטן. ועליה נאמר (שה"ש ז ג) בטנך ערמת חטים. ואין בטן בלא גוף כי הבטן מתייחד בגוף שהוא הת"ת והכל על ידי הבינה בסוד העלמם שם. ור' משה פי' בת"ת ואינו עקר:
שאל רבBookmarkShareCopy

פרדס רמונים

ובפתח ההיכל הזה הכולל הד' הוא הנק' היכל זכות יש ממונה א' ושמו סנסיניא [נ"א סנסני"ה] ועל הממונה הזה יש ממונה א' בצד שמאל שהוא נוטל ממנו ענייני הדין לעבור אותו בעולם ומפני שהוא נוטל ממנו נק' על שמו סנסיניא"ל [נ"א סנסני"ה] וכאשר הדין נגמר בתוך היכל זכות הממונה הזה אשר בשער עומד ומכריז הדין לאותם י"ב ממונים הממונים על י"ב שערים. והם עומדים ומכריזים כל הדינים שנדונים בהיכל זה. המאור הזה שאמרנו שהוא כולל הכל הנק' זכותא"ל ממנו יוצאים ע' מאורות וכלם עומדים כגורן עגולה להיותם נכללים זה עם זה שלא יסתר א' מחבירו כדרך הסנהדרין העומדים כחצי גורן עגולה כדפירשו רז"ל. ויוצא מאלו בתוך אמציעותם ב' מאורות עומדים להעיד עדות תמיד. וסוד הענין כי ז' עיני ה' המשוטטת בכל הארץ אשר ייחסו להם הגאונים אלו השמות אורפניא"ל תגריא"ל דנריא"ל פלמיא"ל אסימו"ן ספיא"ל בוא"ל והם המשגיחים בענייני בני אדם ובהם ובעצמותם נצטייר כל דמות ודיוקן וצורה מכל הדברים הנעשים בעה"ז הן רע הן טוב ובהיותם עולים למעלה מביטים בהם הב' מאורות הללו ורואים המצוייר ומעידים לפני הע' ודנין את הזכאי ואת החייב לטוב או לרע לזכות או לחובה. ושנים הנזכרים הם סופרי הדיינים. הע"ב מאורות הללו עומדים באמצע ההיכל וזהו שררך אגן הסהר (שה"ש ז ג). ונגד אלו לצד ימין ע"ב מאורות אחרים ומצד שמאל ע"ב מאורות אחרים נמצאו כלם רי"ו מאורות. וכלם נכללים במאור הגדול הנקרא זכות א"ל ואף על פי שיש ע"ב לימין וע"ב לשמאל עיקר הדינים אינם כ"א ע"י הע"ב האמצעים כי נודע ענין ע"ב של ימין רמז בגדולה וע"ב של שמאל בגבורה וע"ב אמצעיים הפנימיים יותר בתפארת שהוא המכריע וחותך הדין ולכן עיקר הדין על ידי האמצעיים והם פנימיים מכלם. ובזהר פ' בשלח (דף נ"א ע"ב) בפסוק ויסע ויבא ויט וז"ל ותנינן מסטרא דחסד ע"ב סהדין, מסטרא דגבורה ע"ב סופרין, מסטרא דת"ת ע"ב גוונין לאתפארא עכ"ל.
שאל רבBookmarkShareCopy

שערי אורה

ויש לך להתבונן כי בכל מקום שאתה מוצא בתורה אלהים, היא המידה המזומנת לשפוט ולדון את כל העולם. וכבר הודענוך בשער שעבר קודם זה היאך סנהדרי גדולה של מעלה עומדת בין השם הנקרא יהו"ה ובין השם הנקרא אלהי"ם, והיאך מידת הרחמים מתערבת עם מידת הדין כדי שלא לכלות את הבריות בשעת הדין. ולפיכך סנהדרי גדולה של מעלה קבוע לצד שמאל, בין יהו"ה ובין אלהי"ם, והוא נוטה לשמאל, ועל זה נאמר: שררך אגן הסהר אל יחסר המזג (שי"הש ז, ג), ואמרו רז"ל זו סנהדרי גדולה ולפי שכתוב פני שור מהשמאל, נקראת סנהדרי גדולה בלשון 'שררך'.
שאל רבBookmarkShareCopy