שיר השירים ז:י קבלה: אור נערב, פרדס רמונים, תקוני הזהר וזוהר חדש

וְחִכֵּ֕ךְ כְּיֵ֥ין הַטּ֛וֹב הוֹלֵ֥ךְ לְדוֹדִ֖י לְמֵישָׁרִ֑ים דּוֹבֵ֖ב שִׂפְתֵ֥י יְשֵׁנִֽים׃

אור נערב

וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים,
שאל רבBookmarkShareCopy

פרדס רמונים

דוד נאמן פירש בזוהר (בלק דף קפ"ט) כי צדיק נקרא דוד נאמן וכן פירש שם בתיבת הולך לדוד"י למישרים (שה"ש ז י). ואפשר שנקרא כן מטעם כי הוא דוד המלכות כי הוא סוד סמיכות גאולה לתפלה. ובזוהר פרשת ויקרא (דף ד') אמר כי הת"ת והמלכות נקראים דודים ובארנו בארוכה בשער מהות וההנהגה ולפי זה יקרא היסוד דוד שהוא המיחד שני דודים שעל ידו יחוד הת"ת והמלכות כנודע. ובפ' שמיני (דף ל"ט ע"ב) פי' כי דוד סתם הוא הגבורה וכן פי' בשיר השירים. ואפשר הטעם כי החבה והאהבה מתעוררות ע"י אש הגבורה ומטעם זה נקרא הגבורה דוד. ונמצא לפי זה כי הם ג' ענינים דוד נאמן ביסוד, ודודים ת"ת ומלכות, ודוד הגבורה. ואפשר היותו ביסוד מצד הגבורה:
שאל רבBookmarkShareCopy

פרדס רמונים

והעתקנוהו בשער המכריעים פ"ק. וכן בארו בזוהר (בלק דף קפ"ט) כי הטוב מצד החסד בפסוק (שה"ש ז י) וחכך כיין הטוב דארמי ביה מייא. ופי' כי היין מצד הדין וטוב מצד החסד והנה בהיות הספי' מאירות מצד פנימיות אותה הבחינה שהיתה נעלמת קודם היות חסד נקרא טובים. כלם טובים ומאירים בסוד הדקות הפנימיות הנעלם. ות"ת משם נקרא טוב שנאמר (תהלים קמה) טוב ה' לכל. וכן צדיק נקרא טוב שנאמר (ישעיה ג י) אמרו צדיק כי טוב. ומלכות טוב שנאמר (אסתר ח ה) וטובה אני בעיניו במאמר אסתר. והכל הוא מצד החסד כדפי'. ובזהר פר' ויקרא (דף כ"א.) בפסוק (תהלים נב יא) אודך לעולם כי עשית. פי' כי צדיק נקרא טוב מצד חסדי דוד הנאמנים. וז"ל וכד אילין חסדי דוד מתמליין מההוא טיבו כדין אקרי יסוד טוב עכ"ל.
שאל רבBookmarkShareCopy