שמואל א טז:יב קבלה: פרדס רמונים, שערי אורה, זוהר חדש ומגלה עמוקות

וַיִּשְׁלַ֤ח וַיְבִיאֵ֙הוּ֙ וְה֣וּא אַדְמוֹנִ֔י עִם־יְפֵ֥ה עֵינַ֖יִם וְט֣וֹב רֹ֑אִי (פ) וַיֹּ֧אמֶר יְהוָ֛ה ק֥וּם מְשָׁחֵ֖הוּ כִּֽי־זֶ֥ה הֽוּא׃

פרדס רמונים

חם הוא צד הגבורה והוא חם בסוד אש הגבורה. אמנם חם הוא אבי כנען שהוא סוד השחרות והחשך שבגבורה כדפי' בשער הגוונים. ושני מיני חמימות הם הא' חמימות העבירה והוא חום אשו של גיהנם שחרות הגבורה. והשני חום מצד הגבורה כמו בדוד וחם לאדוני המלך (מ"א א ב), והוא אדמוני עם יפה עינים (ש"א טז יב). ויש חום שפי' הארה והתנוצצות כדמיון השמש שכל עוד שיאיר יחמם וכן בארו בזוהר פ' (וירא דף צ"ח.) וז"ל כחום היום דהא אתנהיר ימינא. ופי' כחום היום בהארת היום מן החסד כי מצדו הוא חם (וע' לעיל בע' חום):
שאל רבBookmarkShareCopy

פרדס רמונים

טוב כל לשון הטבה הוא מצד החסד ופי' מלשון בהיטיבו את הנרות (שמות ל ז) והוא לשון הארה. ועל הת"ת מצד החסד נאמר טוב. וכן על צדיק. והמלכות מצדו נקרא טוב. וכן בדוד וטוב רואי (ש"א טז יב) כי היה יונק מן הצדיק מצד החסד. פי' בהיות הצדיק יונק מן החסד. וז"ל בז"ח שה"ש (דף ע"ו.) כי טובים, לגבי אור קדמאה. ודקדק בלשונו שקראו לחסד אור קדמאה לומר לנו כי בחי' הנקרא טוב הוא בחינתה העליונה על בחי' החסד והוא נק' אור קדמאה לשון קדמות. וכן פי' בזהר פ' תרומה (דף קס"ח ע"ב) ז"ל אמאי אקרי טוב ואמאי אקרי חסד. טוב איהו כד כליל כולא בגויה ולא אתפשט לנחתא לתתא. חסד כד נחתא לתתא ועביד טיבו לכל בריין עכ"ל.
שאל רבBookmarkShareCopy

שערי אורה

ולפי שדוד המלך עליו השלום נתלבש במידת אל ח"י, והוא סוד הרגל הרביעי מרגלי המרכבה, היה כלול בחסד ודין ורחמים, משלוש רגלים, ועליו נאמר: והוא אדמוני עם יפה עינים וטוב רואי (שמואל, טז, יב). 'אדמוני' הוא סוד המשכת הדין, הנקרא אש אדומה; 'עם יפה עינים' זהו סוד חסד אברהם, שהוא סוד עין החסד, והוא היה עינו של עולם; 'וטוב רואי', תפארת יעקב, שהטוב תלוי בו. ואם תאמר: הרי כתיב בעשו 'ויצא הראשון אדמוני' (בראשית כה, כד)? באדמוני של עשו אין בו תערובת טוב ולא יופי, אלא אדמוני כולו כאדרת שער, אבל בדוד כתיב אדמוני עם יפה עינים.
שאל רבBookmarkShareCopy